זליג ראובן בנגיס

רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים. מחבר סדרת הספרים לפלגות ראובן.

הרב זליג ראובן בנגיס

1938
לידה	16 ביוני 1864 י"א בסיוון ה'תרכ"ד שניפישוק, ליטא
פטירה	21 במאי 1953 (בגיל 88) ז' בסיוון ה'תשי"ג ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום פעילות	מזרח אירופה, ארץ ישראל.
תקופת הפעילות	?–1953
השתייכות	גאב"ד העדה החרדית
תפקידים נוספים	ראש ישיבת אהל משה
רבותיו	הנצי"ב מוולוז'ין
תלמידיו	הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב ישראל גרוסמן
חיבוריו	לפלגות ראובן, חידושי הגרז"ר

תולדותיו

נולד בעיירה שניפישוק הסמוכה לווילנה שבליטא לרבי צבי הירש בנגיס. בגיל 17 הגיע ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד אצל רבו המובהק, הנצי"ב, שכינהו ש"ס חי, וכן אצל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. קיבל סמיכה לרבנות מהנצי"ב, מרבי יצחק אלחנן ספקטור ומהרב שלמה הכהן מווילנא (ה"חשק שלמה").

נשא את אסתר אסנא בתו של רבי חיים צבי ברוידא שכיהן ברבנות של נמוקשט, שווקשנה וזאגר ישן. לאחר פטירתה בשנת תרצ"א, נשא את רייזל זלאטע בת יוסף כלב זיו.

בשנת ה'תרנ"ד (1894) התמנה לרב ואב בית דין בבדאקי שבפלך הורדנה עד לשנת ה'תרע"א (1912). לאחר מכן שימש ברבנות בקלווריה עד לשנת ה'תרצ"ח (1938). בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בסמולנסק ומילא את מקומו של הרב אברהם ברוך סולובייצ'יק שנפטר באמצע המלחמה. בנו היחיד, הרב שמעון זאב, כיהן תחתיו בקלווריה.

בשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל כדי לכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים. שימש גם כראש ישיבת "אהל משה". לאחר פטירתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בי"ד תשרי ה'תש"ט מונה תחתיו לגאב"ד העדה החרדית, עד למותו.

הרב זליג ראובן בנגיס נפטר בז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953 ונקבר בהר המנוחות.

אישיותו ודרכו התורנית

הרב בנגיס הרבה לכתוב בדרך הפלפול, דבר שכבר לא היה נהוג בתקופתו. מסיבה זו ספריו לא נפוצו. בספריו הוא מרבה לכתוב "הדרנים" לסיומי מסכתות ולחבר בין תחילת המסכת לסופה ובינה לבין המסכת הבאה.

מסופר שלעיתים תכופות היה עורך סיום על כל הש"ס, ולשאלת אנשים מתי הוא מספיק ללמוד, ענה שיש לו זמן בעת ההמתנה לאישים חשובים ולאירועים. פעם תיאר את מעמדו בישיבת וולוז'ין: "אני הייתי נקרא עילוי, ר' איסר זלמן (מלצר) היה נקרא חצי עילוי, ור' ברוך בער (לייבוביץ) היה נקרא רבע עילוי"^{[דרוש מקור]}.

אף על פי שכיהן בעדה החרדית, השקפת עולמו לא הייתה קנאית^{[דרוש מקור]}. עם זאת, בהיותו גאב"ד העדה החרדית הוצא על ידה האיסור להשתתף בבחירות וכן היה מהלוחמים הבולטים נגד גיוס בנות לצה"ל.

לזכרו הקים הרב מרדכי צבי שיינברגר ישיבה בירושלים הנושאת את שם ספרו: "לפלגות ראובן" (כיום ישנו כולל בבניין הישיבה^{[דרושה הבהרה]}), וכן הוקם לזכרו כולל "ר' זליג ראובן" בבית וגן.

אחיו: רבי אידל בנגיס, מו"צ בליבוי. רבי משה אהרן בן דעת (בנגיס, בנדס), חתנו של רבי בן ציון שטרנפלד ורבה האחרון של העיר בילסק. נספה בשואה.

מתלמידיו

• רבי שלמה זלמן אוירבך
• רבי יוסף שלום אלישיב
• רבי ישראל גרוסמן

ספריו

• לפלגות ראובן - שבעה חלקים ובהם חידושים לתורה, לתלמוד ולמועדים, בהלכה ובאגדה. ספרו זכה להסכמות מרבי חיים סולובייצ'יק ורבי דוד פרידמן מפינסק-קרלין.

  

  עם אשתו בעלייתם לארץ - תרצ"ח

• חידושי הגרז"ר - ליקוט מכתב ידו ומספרו "לפלגות ראובן" על סדר עניינים בש"ס. בהוצאת מכון ירושלים ירושלים, ה'תשמ"ד - תשנ"ג.
• חידושים נוספים פרסם מעת לעת בקבצים תורניים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זליג ראובן בנגיס בוויקישיתוף

• בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' זעליג ראובן בענגוס, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמוד 4, באתר היברובוקס
• אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' זעליג ראובן בנגיס שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 10, באתר היברובוקס
• 'בנגיס, ר' זליג־ראובן ב"ר צבי־הירש', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 34 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1232).
• שלום גריי, תולדות הגאון הרב זעליג ראובן בענגיס זצוק"ל, בתוך: ישורון, ירושלים תשס"ג, באתר היברובוקס

ספרו

• לפלגות ראובן חלק ראשון, באתר היברובוקס
• צילום דף השער של ספרו שעל גביו הקדשה לבית הספרים הלאומי
• זליג ראובן בנגיס (1864-1953), דף שער בספרייה הלאומית