זליג ראובן בנגיס

רב ישראלי

רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים. מחבר סדרת הספרים לפלגות ראובן.

הרב זליג ראובן בנגיס
1938
1938
לידה 16 ביוני 1864
י"א בסיוון ה'תרכ"ד
שניפישוק, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במאי 1953 (בגיל 88)
ז' בסיוון ה'תשי"ג
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מזרח אירופה, ארץ ישראל.
תקופת הפעילות ?–1953 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות גאב"ד העדה החרדית
תפקידים נוספים ראש ישיבת אהל משה
רבותיו הנצי"ב מוולוז'ין
תלמידיו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב ישראל גרוסמן
חיבוריו לפלגות ראובן, חידושי הגרז"ר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו עריכה

נולד בעיירה שניפישוק הסמוכה לווילנה שבליטא לרבי צבי הירש בנגיס. בגיל 17 הגיע ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד אצל רבו המובהק, הנצי"ב, שכינהו ש"ס חי, וכן אצל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. קיבל סמיכה לרבנות מהנצי"ב, מרבי יצחק אלחנן ספקטור ומהרב שלמה הכהן מווילנא (ה"חשק שלמה").

נשא את אסתר אסנא בתו של רבי חיים צבי ברוידא שכיהן ברבנות של נמוקשט, שווקשנה וזאגר ישן. לאחר פטירתה בשנת תרצ"א, נשא את רייזל זלאטע בת יוסף כלב זיו.

בשנת ה'תרנ"ד (1894) התמנה לרב ואב בית דין בבדאקי שבפלך הורדנה עד לשנת ה'תרע"א (1912). לאחר מכן שימש ברבנות בקלווריה עד לשנת ה'תרצ"ח (1938). בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בסמולנסק ומילא את מקומו של הרב אברהם ברוך סולובייצ'יק שנפטר באמצע המלחמה. בנו היחיד, הרב שמעון זאב, כיהן תחתיו בקלווריה.

בשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל כדי לכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים. שימש גם כראש ישיבת "אהל משה". לאחר פטירתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בי"ד תשרי ה'תש"ט מונה תחתיו לגאב"ד העדה החרדית, עד למותו.

הרב זליג ראובן בנגיס נפטר בז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953 ונקבר בהר המנוחות.

אישיותו ודרכו התורנית עריכה

הרב בנגיס הרבה לכתוב בדרך הפלפול, דבר שכבר לא היה נהוג בתקופתו. מסיבה זו ספריו לא נפוצו. בספריו הוא מרבה לכתוב "הדרנים" לסיומי מסכתות ולחבר בין תחילת המסכת לסופה ובינה לבין המסכת הבאה.

מסופר שלעיתים תכופות היה עורך סיום על כל הש"ס, ולשאלת אנשים מתי הוא מספיק ללמוד, ענה שיש לו זמן בעת ההמתנה לאישים חשובים ולאירועים. פעם תיאר את מעמדו בישיבת וולוז'ין: "אני הייתי נקרא עילוי, ר' איסר זלמן (מלצר) היה נקרא חצי עילוי, ור' ברוך בער (לייבוביץ) היה נקרא רבע עילוי"[דרוש מקור].

אף על פי שכיהן בעדה החרדית, השקפת עולמו לא הייתה קנאית[דרוש מקור]. עם זאת, בהיותו גאב"ד העדה החרדית הוצא על ידה האיסור להשתתף בבחירות[1] וכן היה מהלוחמים הבולטים נגד גיוס בנות לצה"ל.

לזכרו הקים הרב מרדכי צבי שיינברגר ישיבה בירושלים הנושאת את שם ספרו: "לפלגות ראובן" (כיום ישנו כולל בבניין הישיבה[דרושה הבהרה]), וכן הוקם לזכרו כולל "ר' זליג ראובן" בבית וגן.

אחיו: רבי אידל בנגיס, מו"צ בליבוי. רבי משה אהרן בן דעת (בנגיס, בנדס), חתנו של רבי בן ציון שטרנפלד ורבה האחרון של העיר בילסק. נספה בשואה.

מתלמידיו עריכה

ספריו עריכה

  • לפלגות ראובן - שבעה חלקים ובהם חידושים לתורה, לתלמוד ולמועדים, בהלכה ובאגדה. ספרו זכה להסכמות מרבי חיים סולובייצ'יק ורבי דוד פרידמן מפינסק-קרלין.
     
    עם אשתו בעלייתם לארץ - תרצ"ח
  • חידושי הגרז"ר - ליקוט מכתב ידו ומספרו "לפלגות ראובן" על סדר עניינים בש"ס. בהוצאת מכון ירושלים ירושלים, ה'תשמ"ד - תשנ"ג.
  • חידושים נוספים פרסם מעת לעת בקבצים תורניים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא זליג ראובן בנגיס בוויקישיתוף
ספרו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 'מקטוביץ' ועד ה' אייר', צבי וינמן.