זקיר חוסיין (פוליטיקאי)

זאקיר חוסיין ח'אן (8 בפברואר 1897 - 3 במאי 1969) היה הנשיא השלישי של הודו, מ-13 במאי 1967 ועד מותו ב-3 במאי 1969. חוקר ואיש רוח. חוסיין היה הנשיא המוסלמי הראשון של המדינה, והראשון שמת בתפקידו.

זאקיר חוסיין ח'אן
ذاکِر حسین
זאקיר חוסיין ח'אן
זאקיר חוסיין ח'אן
לידה 8 בפברואר 1897
היידראבאד, היידראבאד, הודו הבריטיתהודו הבריטית הודו הבריטית
פטירה 3 במאי 1969 (בגיל 72)
ניו דלהי, דלהי, הודו
מדינה הודוהודו הודו
מקום קבורה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה עצמאי
נשיא הודו ה־3
13 במאי 1967 – 3 במאי 1969
(שנתיים)
סגן נשיא הודו ורהגירי ונקטה גירי
סגן נשיא הודו ה־2
13 במאי 1962 – 12 במאי 1967
(5 שנים)
מושל ביהר
6 ביולי 1957 – 11 במאי 1962
(4 שנים ו־44 שבועות)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קודם לכן כיהן כמושל ביהר מ-1957 עד 1962 וכסגן נשיא הודו מ-1962 עד 1967. הוא היה גם מייסד-שותף של ג'אמיה מיליה איסלמיה (האוניברסיטה האסלאמית המרכזית בהודו), מ-1928. בשנת 1963 הוענק לחוסיין בהרט רטנה, הפרס האזרחי הגבוה ביותר בהודו.

ביוגרפיה עריכה

חוסיין נולד ב-1897 בהיידראבאד בממלכת היידאבאד (כיום בטלנגאנה), למשפחת ממוצא פתאני. לאחר הולדתו, משפחתו היגרה מהיידראבאד לקיימגאנג' שבמחוז פארוקאבאד שם גדל. הוא היה השני מבין שבעה בנים: אחיו הבכור היה חוקר החינוך יוסף חוסיין. משפחתו של חוסיין תישאר פעילה בחיים הציבוריים: נכדו סלמאן קורשיד הוא חבר מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי ושימש כשר החוץ של הודו, ואחיינו היה החוקר מסעוד חוסיין. אחיו מחמוד חוסיין הצטרף לתנועה הפקיסטנית וכיהן כשר החינוך, ואילו אחיינו אנואר חוסיין היה מנהל הטלוויזיה הפקיסטנית.

אביו של חוסיין, פידה חוסיין ח'אן, מת כשהיה חוסיין בן עשר. אמו נפטרה ב-1911 כשהיה בן ארבע-עשרה. החינוך היסודי המוקדם של חוסיין הושלם בהיידראבאד.[1] את לימודי התיכון הוא עשה בתיכון איסלמי שבעיר אטאווה (אנ'), ולאחר מכן התחנך במכללה האנגלו-מזרחית מוחמדאן, כיום אוניברסיטת אליגאר, שם היה מנהיג סטודנטים בולט. הוא קיבל את הדוקטורט שלו בכלכלה מאוניברסיטת ברלין בשנת 1926.[2] בשנת 1915, בגיל 18, הוא התחתן עם שאה ג'אהן בגום ונולדו להם שתי בנות, סיידה חאן וספיה רחמן.

פעילות ציבורית עריכה

בגיל 23, ייסד חוסיין יחד עם קבוצת תלמידים ומורים את האוניברסיטה המוסלמית הלאומית (אנ'), שהוקמה לראשונה באליגאר, ביום שישי 29 אוקטובר 1920. לאחר מכן עברה האוניברסיטה לקרול באג, ניו דלהי, בשנת 1925, ולאחר מכן הועברה שוב (1935) למיקומה הנוכחי בג'אמייה נגאר, ניו דלהי, ונקראה "ג'אמיה מיליה איסלמיה" (האוניברסיטה המרכזית). לאחר מכן חוסיין נסע לגרמניה כדי לקבל דוקטורט מאוניברסיטת פרידריך וויליאם בברלין בכלכלה. ובעודו שם היה כלי חשוב בהפקת האנתולוגיה מירזה אסדאללה ח'אן של המשורר הגדול ביותר בשפת האורדו, עאליב (אנ') (1797-1868).

בשנת 1928, חזר חוסיין להודו במטרה לעמוד בראש האוניברסיטה שהקים, שעמדה בפני סגירה. הוא המשיך לכהן בתפקיד זה במשך עשרים ואחת השנים הבאות, וסיפק מנהיגות אקדמית וניהולית למוסד שהיה מעורב עמוקות במאבק ההודי לחופש מהשלטון הבריטי לפי קווי היסוד של המנהיגים מהטמה גנדי וחכים אג'מאל חאן. בתקופה זו הוא היה מעורב רבות בתנועות שונות שדרשו רפורמות חינוכיות בהודו, ונודע כאחד ההוגים החינוכיים הבולטים של הודו המודרנית. הקרבתו האישית ומאמציו הבלתי נלאים בנושאים אלו זכו להערכה אפילו אצל יריביו הפוליטיים כמו מוחמד עלי ג'ינה .

זמן קצר לאחר שהודו קיבלה את עצמאותה, הסכים חוסיין להיות סגן הנשיא של אוניברסיטת אליגאר (שם למד), אשר עמד בפני תקופת ניסיון בשל מעורבות פעילה של חלק מהמרצים והסטודנטים בתוכה בתנועה ליצירת פקיסטן. בתפקיד זה הוא כיהן השנים 1948–1956.

קריירה פוליטית עריכה

בשנת 1956, זמן קצר לאחר שסיים את כהונתו באוניברסיטה הוא מונה כחבר בבית העליון של הפרלמנט ההודירג'יה סבהה - מועצת המדינות), תפקיד שפינה ב-1957 לטובת תפקיד המושל במדינת ביהר, בו החזיק עד 1962.

 
מכללת זקיר חוסיין, דלהי

בשנת 1962 מונה חוסיין לתפקיד סגן נשיא הודו השני, וב-13 במאי 1967 נבחר חוסיין לנשיא הודו. בנאום הפתיחה שלו אמר כי הודו היא כולה ביתו וכל אנשיה הם בני משפחתו. בימיו האחרונים, הוויכוח סביב נושא הלאמת הבנקים בהודו היה בעיצומו, וחוסיין לא חתם על הצעת החוק קודם מותו, שנחתמה בידי נשיא בית המשפט העליון של הודו מוחמד האייטולה, ששימש כממלא מקום הנשיא, ב-9 באוגוסט 1969.

במהלך כהונתו בנשיאות, זאקיר חוסיין עמד בראש ארבעה ביקורים נשיאותיים במדינות הונגריה, יוגוסלביה, ברית המועצות ונפאל.

חוסיין נפטר ב-3 במאי 1969, והיה נשיא הודו הראשון למות במהלך תפקידו. הוא נקבר בקמפוס של אוניברסיטת ג'אמיה מיליה איסלמיה בניו דלהי. על שמו קרויה המכללה להנדסה של אוניברסיטת אליגאר.[3] ומכללת זקיר חוסיין של אוניברסיטת דלהי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא זקיר חוסיין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה