זרע אנדרומדה

זרע אנדרומדה (באנגלית: The Andromeda Strain) הוא ספר מדע הבדיוני שנכתב על ידי מייקל קרייטון. הספר יצא לאור ב-1969 בארצות הברית בהוצאת Knopf ותורגם לעברית ויצא לאור בישראל (ספרית מעריב). עלילת הספר מתארת את מאמציה של קבוצת מדענים, המסוגרת במתקן מחקר תת-קרקעי בארצות הברית, לחקור התפרצות נקודתית של מגפה באריזונה שמקורה במיקרואורגניזם מהחלל החיצון ולמנוע את התפשטותה. שמו של הספר מתבסס על הכינוי שניתן למיקרואורגניזם במהלך המחקר.

זרע אנדרומדה
The Andromeda Strain

מידע כללי
מאת	מייקל קרייטון
שפת המקור	אנגלית
סוגה	מדע בדיוני
נושא	extraterrestrial microorganism
מקום התרחשות	אריזונה
הוצאה
הוצאה בשפת המקור	Knopf
תאריך הוצאה	1969
מספר עמודים	350 (גרסה אנגלית), 287 (גרסה עברית)
הוצאה בעברית
הוצאה	ספרית מעריב - הד ארצי
תרגום	1970
פרסים
פרס סיון לספר המתורגם הטוב ביותר (1971)
סדרה
הספר הבא	"איש המסוף" ("The Terminal Man")
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001754067, 001822021

עם פרסומו בארצות הברית, הפך הספר לרב-מכר ותרם רבות למיצובו של מחברו, מייקל קרייטון, כמחבר בולט בסוגת המדע הבדיוני ה"טכנולוגי" (סוגה המכונה גם "מדע בדיוני קשה").

תקציר העלילה

העלילה מתרחשת בארצות הברית, בשנות ה-60 של המאה ה-20. לוויין צבאי שסיים את משימתו שב לכדור הארץ ונוחת באזור מדברי באריזונה, בפאתי עיירה קטנה ונידחת בשם פיידמונט. משימתו של הלווין הייתה ניסיון לאסוף דוגמאות אורגניזמים מהשכבות העליונות של האטמוספירה לצורכי מחקר. צוות איסוף, שנשלח לאתר את הלוויין ולהשיבו, מתביית על אותות האיכון של הלוויין ומגיע לעיירה הקטנה. להפתעתו, מגלה הצוות שאין בעיר נפש חיה. הדיווח שמעבירים אנשי צוות האיתור למפקדם נקטע באיבו עקב הידרדרות מהירה וקשה במצבם הבריאותי. מפקד יחידת ההשבה, הנמצא בבסיס המפקדה ומאזין לדיווח הקטוע והמבולבל, מסיק כי ייתכן שהגורם לפגיעה באנשי צוותו הוא אחד מהאורגניזמים שנאספו על-ידי הלווין. לאור זאת, מורה מפקד היחידה להפעיל נוהל חירום ממשלתי, שנועד להתמודד עם מצב שכזה, לאפשר את הכלתו ולמנוע התפרצותה של מגפה ביולוגית.

צוות מדענים שגויס למשימה כחלק מנוהל החירום מתחיל בניסיון לאתר את הלוויין בעיירה הנידחת פיידמונט. המדענים מסיירים בעיירת הרפאים, כשהם לבושים בחליפות מגן כדי להימנע מהדבקה, ומגלים כי כל אנשי העיירה הקטנה ובכללם אנשי צוות איסוף הלוויין מתו ממקרה חמור וקיצוני של קרישה תוך-כלית מפושטת המתבטאת בקרישה מהירה של כל נפח הדם שבגופם. המדענים מאתרים את הלוויין ושני ניצולים מהעיירה (תינוק ואדם זקן) ומביאים אותם למתקן מחקר תת-קרקעי מיוחד, שתוכנן ונבנה מראש כדי להתמודד עם מחקר של מיקרואורגניזם מידבק, אלים או בלתי-מוכר.

מתקן המחקר נבנה כאתר תת-קרקעי המסווה כאתר מחקר מדברי של משרד החקלאות האמריקאי במדבריות נבדה. המתקן בנוי ממספר קומות, שבכל אחת מהן מערך נפרד של מנגנוני טיהור ועיקור שנועדו למנוע חדירה של מיקרואורגניזם בלתי-רצויים למתקן כמו-גם למנוע בריחה וזליגה של מיקרואורגניזמים מתוך מתקן המחקר החוצה. בקומה התחתונה, והמבודדת ביותר, מצויים מגורי הצוות ומעבדות המחקר. בתחתית המתקן נמצאת פצצה גרעינית שנועדה לשמש כמוצא אחרון להשמדת המתקן וטיהור סביבתו, במצב בו נוצר חשש ממשי לזליגה החוצה של מיקרואורגניזם קטלני ומידבק. מנגנון הפצצה הגרעינית תוכנן כך שיופעל באופן אוטומטי אם אותרה זליגה בלתי רצויה של מיקרואורגניזם מתוך מתקן המחקר. לאחר שהם עוברים סדרה של תהליכי טיהור נפרדים בכל קומה, נמצאים מדעני הצוות המיוחד והניצולים בקומה התחתונה של המתקן. שם מתרחש החלק העיקרי של עלילת הספר שבו מנסים המדענים להבין מה עומד מולם וכיצד ניתן להתמודד עמו.

הנחת המוצא של צוות המדענים היא שהלוויין הצבאי, שמשימתו הייתה ללכוד מיקרו אורגניזמים משכבות האטמוספירה הגבוהות לצורך בדיקת התכנות השימוש בהם כנשק ביולוגי, שב לכדור הארץ כשהוא נושא גם מיקרואורגניזם קטלני במיוחד ממקור חוצני. המיקרואורגניזם גורם למוות כמעט מיידי של כל בעל חיים ארצי שבא איתו במגע, בכך שהוא מביא לקרישה כמעט מיידית של כל נפח הדם של אותו בעל חיים. צוות המדענים מתחלק לשנים, כשחציו האחד מתמקד בלוויין עצמו ומנסה לאתר את המיקרואורגניזם הזר ולחקור את מבנהו, וחציו האחר מתמקד בניצולים ומנסה להבין את יחסי הגומלין הביולוגיים בין המיקרואורגניזם לבני האדם ומדוע שרדו דווקא שני הניצולים שאותרו בעיירה.

לאחר סריקה מיקרוסקופית מתישה של הלוויין מאתרים המדענים את המושבה הזעירה של המיקרואורגניזמים החוצניים שנלכדה במבנה הלוויין כשהיה במסלולו מחוץ לכדור הארץ. מחקר נוסף, בעזרת תבנית עקיפה ומיקרוסקופ אלקטרונים, מעלה כי המיקרואורגניזם הוא צורת חיים בעלת מבנה גבישי ואיננו מכיל חומצות אמינו, DNA או חלבונים (בשונה מיצורים חיים ארציים). בנוסף, מתברר כי צורת החיים החוצנית הזו מסוגלת להמיר ישירות חומר לאנרגיה, כדי להתקיים, ואנרגיה לכדי חומר, כדי להתרבות. מאפיינים אלו מאששים את הסברה כי מקור האורגניזם חוצני.

במקביל, מנסה צוות המדענים לעקוב אחרי התרבותו של המיקרואורגניזם בתנאים שונים, בניסיון להבין מה הם התנאים הסביבתיים המעודדים את צמיחתו ומה הם התנאים המדכאים אותה, ולפצח את הסיבה שבזכותה שרדו שני הניצולים מהעיירה פיידמונט - האיש הזקן והתינוק. המחקר מגלה כי המיקרואורגניזם, שקיבל את הכינוי "אנדרומדה", נישא באוויר ומבצע תשנית (מוטציה) בכל מחזור גידול ומשנה את תכונותיו הביולוגיות. צוות המדענים לומד כי "אנדרומדה" גדל ומשגשג בתוך תחום צר של ערך הגבה (pH) ובמצע גידול חומצי מדי או בסיסי מדי הוא מתקשה להתרבות ולהתפתח. תחום ערך ההגבה האידיאלי עבור ה"אנדרומדה" הוא בין 7.39 ל-7.43, תחום ערכים שקיים בדם אנושי רגיל. עובדה זו, בשילוב עם בדיקת הרקע של שני הניצולים, מובילה את החוקרים למסקנה כי הסיבה לכך ששני הניצולים שרדו את ההידבקות ב"אנדרומדה" נעוצה בכך שלשניהם היו ערכי pH חריגים בדם: לתינוק, שבכה בלי הפסק, היה דם בעל ערך בסיסי, כתוצאה מנשימת יתר. לזקן, שסבל מכאבי בטן, היה דם בעל ערך חומצי, כתוצאה מתרופות שונות שנטל.

דא עקא, יחד עם הגילוי בנוגע לקשר בין התרבותו של ה"אנדרומדה" ובין ערך ההגבה, מסתבר למדענים כי המיקרואורגניזם עבר מוטציה נוספת שהביאה לשתי תמורות באופיו: מחד המוטציה גורמת לו לעכל גומי סינתטי ומנגד שללה ממנו המוטציה את האפשרות לפגוע ביצורים חיים. כתוצאה ממוטציה זו מעכל "אנדרומדה" את אטמי הגומי שבדלתות האטומות שבחדרי המעבדה ודולף החוצה, לחללי המגורים במתקן המחקר בדרכו לאוויר החיצוני. מערכת ההגנה האוטומטית של מתקן המחקר מזהה את הזליגה החוצה של המיקרואורגניזם, אוטמת את קומות מתקן המחקר ופותחת בהליך השמדה עצמית, בדמות חימוש הפצצה הגרעינית שבבסיס המתקן והכנה לפיצוצה לאחר מספר דקות, כדי למנוע התפשטות של זיהום בביוספירה.

צוות המדענים, שנלכד בקומות המחקר שנאטמו במתקן, נחרד כשהוא מבין שהוא עומד להיות מושמד בתוך מספר דקות כתוצאה מהפיצוץ הגרעיני, אך חמור מכך: שפיצוץ הפצצה הגרעינית לא רק שלא יביא להשמדתו של "אנדרומדה" אלא יגרום להתרבות אדירה שלו לכדי "מושבת-על", עקב יכולתו להפוך אנרגיה ישירות לחומר לצורך התרבות. הצוות מבין ש"מושבת-על" שכזו תהווה סכנה קיומית לכל היצורים על-פני כדור הארץ, בשל גודלה והתשניות התכופות והבלתי צפויות שעובר המיקרואורגניזם. כחלק מתכנון מתקן המחקר, נקבע מנגנון בקרה אנושי על תהליך ההשמדה העצמית האוטומטי בדמות מפתח מיוחד שנושא אחד מאנשי צוות המדענים. תפקיד המפתח הוא לנטרל את מנגנון הפעלת הפצצה הגרעינית, אם על-פי שיקול דעתו של איש הצוות הפעלת הפצצה איננה נחוצה או בלתי רצויה. מאחר שצוות המדענים הלכוד במתקן המחקר מגיע למסקנה כי עליהם לעצור בכל מחיר את פיצוץ הפצצה הגרעינית שבמתקן, יוצא אותו מדען המחזיק במפתח במירוץ צמוד נגד הזמן, בניסיון להגיע לאחת מהנקודות הפרושות ברחבי המתקן והמאפשרות להשתמש במפתח המיוחד כדי לנטרל את מנגנון הפצצה האטומית. מאחר שמערכות ההגנה האוטומטיות זיהו זה מכבר את הזיהום המתפשט, נאטמו וננעלו דלתות ההפרדה בין המדורים השונים והופעלו ברחבי המתקן מערכות קטלניות אוטומטיות שנועדו למנוע בריחה של מיקרואורגניזמים פתוגניים או חיות מעבדה נשאיות מהמתקן. כתוצאה מכך, מוצא את עצמו אותו איש צוות מנסה לחמוק ממנגנוני ההגנה האוטומטיים הפזורים במתקן בזמן שהוא משתחל דרך פירי שירות ומסדרונות מבודדים, בניסיון להגיע לאחת מתחנות ניטרול הפצצה. בסופו של דבר, מצליח אותו איש צוות להגיע לאחת מהנקודות מספר שניות לפני הפעלת הפצצה הגרעינית ולמנוע את הפעלתה. בכך מציל אותו מדען את חייהם של כל אנשי צוות המחקר שנלכדו במתקן ומונע את התרבותו של "אנדרומדה" למספרים אדירים שימנעו אפשרות להתמודד עמו.

בסוף הסיפור, מתברר ש"אנדרומדה" הפך לאורגניזם בלתי מזיק לבני אדם ומצא את דרכו לשכבות העליונות של האטמוספירה, שם מצוי החמצן בריכוז נמוך יותר ועקב זאת מהוות תנאי מחיה טובים יותר עבורו. הספר מסיים בכך שנוכחותו של "אנדרומדה" בשכבות העליונות של האטמוספירה מביאה לעיכול מגני החום של רכב חלל מאויש בזמן כניסתו מחדש לאטמוספירה וכתוצאה מכך לשריפתו.

משמעות שם הרומן

שמו של הרומן, "זרע אנדרומדה" (באנגלית: "The Andromeda Strain"; מילולית: "זן אנדרומדה" או "צאצא אנדרומדה"), מרמז למוצאו החוצני של המיקרוארגניזם הפתוגני משום שהוא רומז כי המיקרואורגניזם הוא יצור שמקורו בגלקסיית אנדרומדה. בעלילת הרומן אין אזכור מפורש באשר למוצאו של המיקרואורגניזם החוצני, וגלקסיית אנדרומדה אף איננה מוזכרת כלל כמקור אפשרי. מטרת הכינוי היא רק לרמוז שמקורו של היצור מחוץ לכדור הארץ (מבחינת ההיבט הטכני של העלילה) וליצור עבורו הילה מסתורית וזרה (מבחינת ההיבט הדרמטי).

גלקסיית אנדרומדה היא הגלקסיה הקרובה ביותר לגלקסיית שביל החלב (שבה נמצא כדור הארץ), והיא נקראת על שם דמותה של הנסיכה אנדרומדה, מהמיתולוגיה היוונית. על-פי הסיפור המיתולוגי, אנדרומדה הנסיכה נקשרה לסלע על ידי הוריה, כדי לשמש טרף למפלצת ששלחו האלים לפגוע בבני האדם. הוריה של אנדרומדה האמינו כי בכך שיקריבו את בתם למפלצת, יצילו את עמם. בסופו של דבר הרג פרסאוס את המפלצת והציל את אנדרומדה. ייתכן שבבחירה בשם "זרע אנדרומדה" יש משום רמיזה לכך שהמיקרואורגניזם הפתוגני שהביא למותם של בני האדם שבאו עמו במגע הוא מעין "צאצא" של הנסיכה אנדרומדה ובא לתבוע מבני האדם נקמה מאוחרת על כך שזממו להקריבה למפלצת.

אזכורים ביצירות אחרות

רומן המדע הבדיוני "זרע אנדרומדה" שימש השראה למספר יצירות אחרות:

• ב-1971 הופק סרט קולנוע אמריקאי באורך מלא באותו שם ("The Andromeda Strain"), בבימויו של רוברט וייז. עלילת הסרט נותרה נאמנה לעלילת הרומן, מלבד החלפת דמותו של אחד מאנשי צוות המדענים בדמות נשית, תוספת לסוף הסיפור שבה נזרעים העננים שבהם נמצאת מושבת "אנדרומדה" ביודיד הכסף כדי להביא לירידת גשם שישטוף את המיקרואורגניזם לים (שם יושמד במי הים שהם בעלי ערך הגבה בסיסי) ושינויים מינוריים.
• ב-2008 שימש הרומן כבסיס למיני-סדרה אמריקאית, שהופקה על ידי רידלי סקוט, טוני סקוט ופרנק דאראבונט. שמותיהן של דמויות רבות ברומן ומאפייני אישיותן שונו לחלוטין, בהשוואה לרומן.
• להקת דת' מטאל בשם "Nocturnus" כללה שיר בשם זה באחד מאלבומיה.
• להקת פרוגרסיב מטאל בשם "Shadow Gallery" כללה באחד מאלבומיה שיר בשם זה, הנוגע לפיתוח כלי נשק ביולוגיים מהונדסים גנטית.
• קלאוס שולץ, מלחין ומבצע גרמני של מוזיקה אלקטרונית, הקליט הופעה חיה שלו שכונתה בשם זה.
• הרכב מוזיקה אלקטרונית בריטי בשם "Apollo 440" השתמש בדגימה של אחת השורות מתוך הסרט מ-1971 ושילבה כפתיחה באחד משיריו (השורה "Lets go back to the rock and see it at 440", מתוך הסצנה בסרט שבה זוג מדענים מהצוות המיוחד סורק בעזרת מיקרוסקופ את מבנהו הפנימי של הלוויין שנפל, כדי לנסות ולאתר את מושבת המיקרואורגניזם שנלכדה בו. המספר '440' במשפט מתייחס להגדלה שבה הם מבקשים לצפות ב'סלע', שהוא גרגר האבק הזעיר שבו דבקה מושבת המיקרואורגניזם).

ספר המשך

בשלהי 2019 פורסם ספר המשך לספר "זרע אנדרומדה", בשם "The Andromeda Evolution" ושנכתב על-ידי דניאל וילסון.

עלילת הספר מתרחשת ביערות הגשם שבאמזונס, כ-50 שנה לאחר האירועים המובאים בספרו של קרייטון.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של זרע אנדרומדה
• זרע אנדרומדה, באתר OCLC (באנגלית)