ח'נום

אל הבריאה במיתולוגיה המצרית

ח'נום הוא אל הבריאה במיתולוגיה המצרית. מהאלים הראשונים במיתולוגיה המצרית. במקור היה האל של מוצא הנילוס. הוא יצר את בני האדם מהבוץ של הנילוס על אובניים של קדר ולכן נקרא האל הבורא. הוא מתואר כאיש בעל ראש איל.

ח'נום
תרבות דת מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב נו עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Naunet עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הקא, סרקת, רע, ענקת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ח'נום בכתב חרטומים
W9E10

מקדשו של ח'נום באיסנא הוא אחד המקדשים האחרונים שנבנו במצרים העתיקה והוא נוצר בתקופת בית תלמי במאה ה־2 לפנה"ס. לאורך השנים נוספו עוד חלקים למבנה, במיוחד בתקופת קיסרי רומא קלאודיוס (המאה הראשונה לספירה) ומרקוס אורליוס (המאה השנייה). המקדש הוקדש גם לניית, הקא, סאטט ומנחיט. כיום המקדש נמצא 9 מטרים מתחת לעיר המודרנית.

מרכז הפולחן לאל ח'נום היה באי יב (קרוב לאסואן של היום). מהאי הוא שלט על מערות, שמתוכן נבע ה"חעפי", שסימל את הצפת הנילוס.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ח'נום בוויקישיתוף


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.