חברת הובר
חברת הובר (באנגלית: The Hoover Company) היא חברה לייצור ושיווק שואבי אבק אמריקנית שבסיסה באוהיו.
החברה פעלה גם באירופה ובמשך מרבית המחצית הראשונה של המאה ה-20 שלטה בתעשיית שואבי האבק החשמליים, עד שהמותג "הובר" נעשה שם גנרי לשואב אבק, וגם לפעולת שאיבת האבק.
משנת 1989 החברה פעלה בארצות הברית כחלק ממאיטג עד מכירתה ב-2006 ל-TTI שבסיסה בהונג קונג תמורת 107 מיליון דולר.
האגף האירופי של הובר התפצל כבר ב-1993 מהחברה האם ונרכש בידי חברת קנדי שבסיסה בברוגריו שבאיטליה, כיום נמצאת השליטה בחברה בידי חברת ביין קפיטל (אנ').
הובר נחשבת גם בראשית המאה ה-21 לשחקן מרכזי בשוק שואבי האבק, והאגף האירופי שלה מתמחה גם בייצור מוצרים לבנים נוספים: מכונות כביסה ומייבשי כביסה. המתחרה העיקרית שלה היא דייסון (אנ') בשל טכנולוגיית הציקלון הכפול מבוססת ההפרדה הציקלונית שלה, שעליה רשמה פטנט.
היסטוריה עריכה
בראשית דרכה עסקה החברה בבעלות ויליאם הובר בשיווק רתמות עור לסוסים ולכרכרות. העסק נקלע לקשיים בראשית המאה ה-20 עם חדירתן ההולכת וגדלה של המכוניות. במקביל, ג'יימס מארי ספנגלר, עובד ניקיון מקנטון הצפונית שבמדינת אוהיו, רשם ב-2 ביוני 1908 פטנט (מספר 889,823) על מכונת שאיבה חשמלית ניידת שהקלה על פעולת ניקיון הבית. ספנגלר, שהיה חולה אסתמה, רצה לבנות שואב אבק קטן ממדים שיסייע לו לצמצם את כמות האבק בביתו. הוא המציא מכשיר שהתבסס על פעולת יניקה שיצרו להבי מאוורר שחובר אל מנוע. באותה שנה הוא מכר את הפטנט לוויליאם הובר, שהיה בעלה של בת דודתו והפך שותף במפעל Hoover’s Electric Suction Sweeper Company.
כששווקו שואבי האבק הראשונים, ב-1908, היו רק 10% ממשקי הבית בארצות הברית מחוברים לרשת החשמל. ב-1912 החלה החברה לייצא שואבי אבק לבריטניה והחלה להתבסס בשוק האירופי. טקטיקת שיווק חדשנית לשעתה שנקטה בה "הובר", הייתה שיווק שואבי האבק לעקרות בית לניסיון חינם למשך עשרה ימים, בסיומן ניתן היה להחזיר את המוצר או לרכוש אותו.
לקריאה נוספת עריכה
- מאט הייג, סודות המותגים: 50 שנסקו, 50 שקרסו, מאנגלית: ליטל ידין, הוצאת ידיעות ספרים וגלובס, 2007. עמ' 23–24
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של חברת הובר (באנגלית)
