חד-שפה
חַד-שָׂפָה (שם מדעי: .Ajuga L) הוא סוג במשפחת השפתניים, המאופיין בכותרת שנראית כבעלי שפה תחתונה בלבד עם 3 אונות (לגעדה 5 אונות), כי השפה העליונה של הכותרת קצרה מאוד, ופנים צינור הכותרת על פי רוב עם טבעת שערות (לגעדה אין טבעת שערות). הסוג מונה 72 מינים ו-22 תת-מינים ומקיף צמחים עשבוניים חד-שנתיים, דו-שנתיים ורב שנתיים, בני-שיח ולעיתים רחוקות שיחים שמוצאם מן העולם הישן. שלושה מינים מסוג זה מיוצגים בצמחיית הבר של ארץ ישראל, ומין אחד (חד-שפה זוחל) משמש כצמח נוי.
 חד-שפה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | חד-שפה |
| שם מדעי | |
 Ajugaליניאוס, 1753 | |
תיאור הסוג עריכה
הגבעולים רְבוּעִים. העלים על פי רוב משוננים או שסועים ולעיתים רחוקות כמעט תמימים (חד-שפה תמים). העלים של דורי התפרחת ירוקים או צבעוניים והם דומים על פי רוב לעלי הגבעול הרגילים או מוקטנים בצורת חפים. דורי הפרחים בעלי 2 עד הרבה פרחים. הגביע נכון, דמוי פעמון או משפך, בעל 5 שיניים ו-10 עורקים. מבחינה אנטומית לכל עלה של הגביע יש עורק ראשי אחד ושני עורקים מצדדיו, אלא שהעורקים הצדדיים השכנים, זה מעלה אחד והאחר משכנו, מאוחים כמעט עד לבסיס המפרצים שבין השיניים[1].
הכותרת נובלת אחרי הפריחה ומשתיירת על פי רוב גם בעת הבשלת הפרי. צינור הכותרת ישר עד מתעקל במקצת (שזור סביב עצמו), בסיסו נפוח במקצת. לועו מעט מורחב ובפנים על פי רוב טבעת שערות (בשונה מגעדה) או לעיתים נדירות מאוד קירח בפנים. השפה העליונה של הכותרת מנוונת, קצרה מאוד, ישרה, תמימה, מפורצת או מחולקת ל-2 אונות, זאת בשונה מהפרחים של רוב סוגי משפחת השפתניים. השפה התחתונה מוארכת, פרושה ומחולקת ל-3 אונות (למין געדה 5 אונות בשפה התחתונה). האמצעית שבהן רחבה ומחולקת לפעמים לשתי אונות (דמוי לב מהופך או מניפה) והצדדיות מוארכות. האבקנים, מספרם 4, הזוג הקדמי ארוך מהזוג האחורי והם בולטים מתוך הכותרת. הפרודות מגוממות או מקומטות[2].
מראה הכותרת במיני הסוג אינו מזכיר שפתיים ודומה לצורת 'מגלשה'. אף על פי שהוא נראה כפרח חד-שפתני, קיימים גם עלי כותרת עליונים. לצורה זו נודעת חשיבות לא רק ויזואלית, אלא גם אבולוציונית: ההנחה הרווחת היא שמדגם פרח של הסוג חד שפה התפתח הדגם המוכר של שאר השפתניים. לפי הנחה זו הסוג נחשב לפרימיטיבי במשפחתו. כך גם הסוג הקרוב געדה, שלו מבנה פרח דומה, אם כי לחלק ממיני הסוג געדה מבנה פרח דו-שפתני [חסר מקור להנחה].
שימושים עריכה
מינים רבים של הסוג חד-שפה שימשו ברפואה העממית בתרבויות שונות ומיוחסות להם מספר תכונות רפואיות, כגון הורדת חום, פעילות נגד טפילים ותולעי מעיים והורדת רמת הסוכר בדם[3].
במינים רבים של הסוג חד-שפה, כולל שלושת המינים הגדלים בר בישראל, נתגלו פיטואקדיסטרואידים שהם טריטרפנואידים. הם התגלו בצמחים בשנת 1966, אבל כבר אז הם היו ידועים בפעילות (בריכוזים נמוכים מאד) הפיזיולוגית החשובה שלהם בחרקים וביונקים. פעילות זו מסבירה את היישומים המוצלחים של צמחים אלה ברפואה העממית. הם אינם רעילים לתאי אדם ויונקים וציפורים אבל פוגעים בטווח רחב של חרקים. היכולת של פיטואקדיסטרואידים להפסקת התפתחותם של חרקים מזיקים נתגלה הודות לדמיון במבנה לאקדיזון, הורמון ההתנשלות בחרקים. מספר חומרים השייכים לקבוצה זו, אקדיסטרון (השכיח יותר), וציאסטרון, נבדקו במסגרת מחקרים על חומרי הדברה טבעיים, ונמצאו בעלי פעילות הגורמת להפסקת ההתפתחות הנורמלית של זחלי חרקים[4]. במין חד-שפה תמים נמצאה התכולה הגבוה ביותר של שני החומרים הפעילים וההשפעה של הפיטואקדיסטרון הן על האקריות והן על החרקים הייתה שונה בהתאם לסוג החרק[5].
מלבד התקווה בהדברת חקרים באמצעות מיצוי חד-שפה נחקר השפעתו כתוסף מזון לבעלי חיים. כבר לפני 40 שנים החל השימוש באקדיסטרואידים כתוספי מזון וניתן לספורטאים וזאת בשל חוסר רעילותם, חוסר על רצפטורים סטרואידיים, ומאידך השפעה על המטבוליזם של יונקים.
מיני הבר בארץ ישראל עריכה
חד-שפה מזרחי עריכה
חַד-שָׂפָה מִזְרָחִי (.Ajuga orientalis L) - צמח עשבוני רב-שנתי (בן חלוף), ים תיכוני ונדיר, אפרפר, צמיר, זקוף וגובהו 30 עד 50 ס"מ. מאפייניו העיקריים: פרחים כחולים גדולים ורבים בכל דור, העלים משוננים וצבעם כחול-סגול במקצת, בליטות קוצניות מצויים במקומות בלתי צפויים ושיני הגביע ארוכות מצינור הכותרת.
מאפיינים: הגבעולים רבועים, ישרים וזקופים וגבעולי התפרחת מועטים, גבוהים ועתירי עלים. העלים בחלק התחתון של הצמח דמויי ביצה וארוכים למדי, אורכם 10 עד 15 ס"מ. שפת הטרף משוננת וחלקו התחתון מצטרר לפטוטרת ארוכה. העלים בעמוד התפרחת קצרים בהרבה מעלי הגבעול והם ארוכים מהפרחים ולעיתים קרובות צבעם כחול-סגול במקצת. הדורים של התפרחת מרובי פרחים וצפופים לאורך הגבעול, הדורים העליונים קרובים זה לזה והתחתונים מרוחקים זה מזה. הפרחים כחולים, יושבים, גדולים ורבים בכל דור. הגביע דמוי פעמון צמיר, אורכו 8 עד 9 מ"מ, שיניו דמויות מרצע ואורכן כפול מאורך צינור הכותרת. הכותרת דו-שפתנית, שעירה, אורכה 13 עד 14 מ"מ והאונות שלה צבועות בכחול ולבן בצורה טיפוסית. צינור הכותרת בהיר ובולט מתוך הגביע. השפה העליונה קצרה (ניתן לזהותה בקלות), זקופה ובהירה ומפורצת קלות ל-2 אונות. השפה התחתונה גדולה יותר ובעלת 3 אונות, אונתה האמצעית מחולקת ל-2, כך שהן נראות כ-4 אונות. פריחה קצרה מסוף מרץ עד תחילת מאי.
בית גידול ותפוצה - חד-שפה מזרחי נחשב ליפה מבין מיני החד-שפה שבישראל. מין זה נחשב לנדיר בארץ ישראל המערבית. הוא גדל בחורשים, ביערות ים-תיכוניים ובמקומות לחים בהרי יהודה, בגליל ובחרמון. הוא מצוי ברמות של עבר הירדן המזרחי, בגלעד ובעמון; נדיר בגולן ובגליל העליון; ונדיר מאוד בחרמון, בגליל התחתון, בשומרון ובהרי יהודה. תפוצתו העולמית מאיטליה וסיציליה ועד צפון מערב אירן, ועולה צפונה לאוקראינה וסביבתה.
חד-שפה מצוי עריכה
חַד-שָׂפָה מָצוּי (.Ajuga chamaepitys (L.) Schreb) - צמח עשבוני רב-שנתי (בן קיימא), קטן ונמוך, ענף מאוד ושרוע. מאפיינים עיקריים: פרחים צהובים עם נקודות או קווים אדמדמים; צבע העלים ירוק כהה עם גוון אדום; העלים שסועים בראשם ל-3 עונות; והעלים המלווים את הפרחים קצרים מפרחים או שווים להם באורכם.
מין זה מונה 14 תת-מינים מתוכם גדלים בישראל וירדן שני תת-מינים. התת-מין בישראל הוא Ajuga chamaepitys (L.) Schreber subsp. chia (Schreber) Arcangeli[6][7]. זה אחד מהצמחים המעטים הנפוצים בכל חלקי ישראל, בבתות ים-תיכוניים ובסדקי סלעים קשים במדבר ובמרומי החרמון. התת-מין השני גדל באדום ובמואב שבעבר הירדן ושמו "חד-שפה מצוי תת-המין שלוש-אונות" (Ajuga chamaepitys subsp. tridactylites (Ging. ex Benth.) P.H.Davis)[8][9].
מאפיינים - צמח עשבוני רב-שנתי (בן קיימא), נמוך, גובהו 5 עד 20 ס"מ, מעוצה, בן קיימא, שרוע ושעיר ובעל ריח אופייני. הגבעולים רבועים, שעירים ושרועים ומתפשטים לצדדים. בסיסיהם מעוצים וצבעם נוטה לאדמדם. גבעולי התפרחות זקופים. העלים נגדיים, שעירים, דמויי יתד, שסועים (גזורים) פעם אחת מראשם ולאורכם ל-3 אונות או לעיתים רחוקות ל-5. האונה האמצעית ארוכה ורחבה בהרבה משתי האונות הצדדיות. טרף העלה - שפתו תמימה וחלקו העליון ירוק כהה והתחתון נוטה לאדמדם. העורק הראשי בולט באונה המרכזית ומעט באונות צדדיות. תפרחות - בחיק העלים שבראשי הגבעולים נישאים הפרחים. הפרחים צהובים זוהרים בתת-מינים צבעם ורוד (בהרי דרום סיני), כתום או צהוב-חיוור (בחרמון) עם נקודות או קווים עדינים בצבע ארגמן בבסיס הכותרת, שהולכים ומצטופפים כלפי לוע הפרח. הכותרת משתיירת אחרי תום הפריחה וצבעה הופך חום-אדמדם. הגביע שעיר עם 5 אונות ברורות. הכותרת שנראית חד-שפתני בולטת מתוך הגביע. השפה היחידה התחתונה של הכותרת מחולקת ל-3 אונות, האמצעית רחבה, מפורצת קלות. האבקנים, מספרם 4, הזוג הקדמי ארוך מהזוג האחורי והם בולטים מתוך הכותרת. הפרי בעל ארבע פרודות שמתפתחות בגביע המשתייר. הפריחה בחורף ובאביב, מינואר עד מאי. האבקה באמצעות דבורים קטנות. התפוצה בקרבת צמח האם או באמצעות מעוף הענפים היבשים בקיץ.
בית גידול ותפוצה - המין גדל בישראל בבתות ים-תיכוניים לרוב בכיסי קרקע קטנים בסדקי סלע ובסלעים קשים או בבתי גדול פרועים. במדבר הוא גדל בכיסי קרקע בסלעי גיר קשים.
חד-שפה תמים עריכה
חַד-שָׂפָה תָּמִים (שם מדעי: .Ajuga iva (L.) Schreb, מכונה גם חד-שפה מדברי) - בן-שיח ים-תיכוני (בן קיימא) ונדיר, נמוך מאוד וגובהו 10 ס"מ, והוא מסתעף מאוד רק מבסיסו ופרחיו צהובים חיוורים.
מאפיינים: הגבעולים רבועים וזקופים. העלים נגדיים ומצליבים (לאורך הגבעול 4 טורים של עלים מכוון שזוגות העלים הנגדיים העוקבים ממוקמים בזווית ישרה זה לזה לאורך הגבעול). העלים פשוטים, מוארכים (אזמלים), משוננים (אינם גזורים או שסועים) ושעירים מאוד. העלים המלווים את הפרחים ארוכים הרבה מהפרחים (בשונה מחד-שפה מצוי). הפרחים דו-שפתניים (השפה העליונה מנוונת), יושבים, צבעם צהוב בהיר, ובלועם נקודות אדמדמות-חומות. הגביע דמוי פעמון צר ושעיר מאוד עם 5 אונות משולשות, הכותרת שעירה ובולטת מאוד מהגביע. השפה התחתונה מחולקת ל-3 אונות, האונה האמצעית רחבה ומפורצת בקודקודה ושתי האונות הצדדיות קטנות בהרבה. אחרי הפריחה חלקה העליון של הכותרת נושר ואלו צינור הכותרת נעשה קרומי ומשתייר. יחד עם הגביע הוא עוטף את הזרעים ומשמש יחידת תפוצה. הפריחה מאמצע אפריל עד תחילת יוני ופריחה נוספת מתחילת ספטמבר ועד אמצע נובמבר.
בית גידול ותפוצה: גדל בעיקר בבתות הסְפר ובערבות הסמכות אליהן על סלעי נארי וקירטון וכן באדמת חמרה בדרום השפלה. משגשג בשטחים בהם הרעייה מרובה. הוא מצוי בדרום שפלת החוף, בשפלה, בהרי יהודה, במדבר יהודה ובצפון הנגב; נדיר במדבר שומרון ובהר הנגב; נדיר מאוד בגליל התחתון, בשומרון ובערבות הירדן. התפוצה העולמית סביב אגן הים התיכון כולל מצרים וסיני והתאקלמות בדרום אוסטרליה.
צמחי הנוי בישראל עריכה
מינים מסוג זה משמשים כצמחי נוי בהיקף קטן. לרוב הם משמשים כצמחים זוחלים, המוסיפים חן לגינה ביופי עליהם, שלעיתים צבעם הוא כהה. צבע הפרחים, שבחלק מהמינים הוא כחול, מוסיף אף הוא לערך האסתטי של הצמח. מיני סוג זה מיטיבים לגדול בתנאי חצי צל, וחלקם עמידים גם לקרינת שמש מלאה. בעגה הגננית מכונים צמחים אלו 'איוגה'- שיבוש של השם הלטיני. בישראל גדל כצמח נוי חד-שפה זוחל המונה מספר זנים.
חד-שפה זוחל עריכה
חַד-שָׂפָה זוֹחֵל (.Ajuga reptans L) – צמח רב-שנתי, בן קיימא, שרוע שגובהו עד 40 ס"מ. הגבעולים על פי רוב שרועים, בעלי שלוחות תת-קרקעיות. העלים תמימים או מפורצים קלות, מוארכים או סגלגלים או דמוי ביצה הפוכה, בסיסם מתמשך לפטוטרת. העלים האמצעים והעליונים יושבים. העלים של דורי הפרחים סגלגלים או דמויי ביצה. גבעולי התפרחות זקופים. דורי הפרחים התחתונים לאורך גבעול התפרחת הזקוף מרוחקים זה מזה והעליונים קרובים זה לזה. בכל דור בדרך כלל 6 פרחים לבנים ובזנים מסוימים גוונים שונים (כחול או ארגמן). הכותרת בולטת מהגביע[10].
חד שפה זוחל גדל בר מאירופה ועד צפון אירן ובצפון מערב אפריקה. בישראל הוא משמש כצמח נוי ונחשב לצמח מהיר צימוח, חצי-צל ואור מלא. עמיד בקרה ורגיש לשרב ולמליחות. גדל בקרקעות כבדות אך מנוקזות מתאים בעיקר לאזור ההר, אך גם לעמק ולשפה, אך אינו מתאים לבקעת הירדן והערבה ריבוי באמצעות ייחורים חורף, חלוקה בסתיו ובחורף ובאמצעות זרעים בסתיו ושלוחות באביב.
קישורים חיצוניים עריכה
- חד-שפה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, שנייה מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 489
- ^ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, חדשה ומורחבת, תל אביב, 1989, עמ' 381
- ^ Dinan, L. and Lafont R., Effects and applications of arthropod steroid hormones (ecdysteroids) in mammals, Journal of Endocrinology 191, 1-8, 2006
- ^ Lafont R. and Dinan L., Practical uses for ecdysteroids in mammals including humans:and update.30pp., Journal of Insect Science, 3:7, 2003
- ^ ד"ר משה קוסטיוקובסקי וד"ר מיכל מזור, הדברה ירוקה של חרקים - שימוש בפיטואקדיסטרואידים מצמחי בר מקומיים כתחליף להדברה כימית, 20-12-2012
- ^ חד-שפה מצוי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ Ajuga chamaepitys subsp. chia (Schreb.) Arcang., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ חד-שפה מצוי תת-מין שלוש-אונות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ Ajuga chamaepitys subsp. tridactylites (Ging. ex Benth.) P.H.Davis, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ א. פאהן, ד. דהלר, מ.אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 368