חוטין
חוטין (באוקראינית: Хотин) היא עיר במחוז צ'רניביצי במערב אוקראינה, ומרכז מנהלי לאזור חוטינסקי בנפת דנייסטרובסקי.
| |||
 | |||
| מצודת חוטין | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 צ'רנוביץ | ||
| ראש העיר | Mykola Palamar | ||
| תאריך ייסוד | מתועדת לראשונה ב-22 בספטמבר 1002 | ||
| שטח | 20.39 קמ"ר | ||
| גובה | 5.0 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 8,936 (1 בינואר 2022) | ||
| ‑ צפיפות | 545.6 נפש לקמ"ר (2001) | ||
| קואורדינטות | 48°30′N 26°30′E / 48.5°N 26.5°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| אתר העיר | |||
העיר השתייכה בעבר לנסיכות מולדובה (1359–1812), לאזור בסרביה באימפריה הרוסית (1812–1918), לרומניה (1918–1940; 1941–1944) ולברית המועצות (1940–1941 ; 1944–1991).
היסטוריה עריכה
על פי מפקד האוכלוסין האוקראיני משנת 2001, בעיר מתגוררים 11,124 תושבים. העיר השתייכה בעבר לנסיכות מולדובה (1359–1812), לאזור בסרביה באימפריה הרוסית (1812–1918), לרומניה (1918–1940; 1941–1944) ולברית המועצות (1940–1941 ; 1944–1991).
התיעוד הראשון של העיר הוא משנת 1002. העיר ממוקמת על הגדה הדרומית של הדניסטר (בבסרביה ההיסטורית). בין האתרים החשובים בה: מצודת חוטין (מן המאות ה-13 - ה-15; ומגדל השעון של העיר. מצודת חוטין היא אחת המצודות הגדולות ביותר באירופה והמצודה הגדולה ביותר של נסיכות מולדובה.
חוטין הייתה מרכז לחיים יהודיים ולקראת סוף מלחמת העולם הראשונה התגוררו בה כ-30,000 יהודים. בתחילת שנת 1919 נכנס לתוכה הצבא הרומני במסגרת דיכוי המרד האוקראיני נגד השתלטות רומניה על בסרביה. יהודי חוטין קבלו בשמחה את הצבא הרומני. מיכאל לנדאו, ששירת אז בצבא הרומני, מספר ששכנע את מפקד הגדוד שלו לנקוט צעדים להגן על יהודי העיר[1]. לפני השואה התגוררו בחוטין כמה אלפי יהודים. ב-31 ביולי 1941 גירשו הגרמנים את יהודי העיר הנותרים לגטו סקורני ומרביתם נרצחו. מיעוט מהם שרדו את השואה ועלו לישראל או לארצות הברית.
היום קיים בחוטין בית קברות יהודי גדול.
קישורים חיצוניים עריכה
- תמונות של מצודת חוטין(הקישור אינו פעיל) כיתוב ברומנית
- "חוטין", באתר JewishGen (באנגלית)
- ספר הזיכרון לקהילת חוטין מאתר הספרייה הציבורית של ניו יורק
הערות שוליים עריכה
- ^ מיכאל לנדאו, מאבק חיי, מסדה, עמ' 41-42
