חוסה לואיס קמינרו

חוסה לואיס פרס קמינרו (בספרדית: José Luis Pérez Caminero; נולד ב-8 בנובמבר 1967 במדריד) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מנהלה המקצועי של קבוצת אתלטיקו מדריד.

חוסה לואיס קמינרו

קמינרו, 1994
מידע אישי
לידה	8 בנובמבר 1967 (בן 56) מדריד שבספרד
שם מלא	חוסה לואיס פרס קמינרו
גובה	1.87 מטר
עמדה	קשר
מועדוני נוער
ריאל מדריד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1986–1989 1989–1993 1993–1998 1998–2004 סך הכול: ריאל מדריד קסטיליה ריאל ואיאדוליד אתלטיקו מדריד ריאל ואיאדוליד 39 (4) 134 (3) 149 (40) 155 (15) 477 (62)
נבחרת לאומית כשחקן
1993–1996 ספרד 21 (8)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קמינרו היה מהכדורגלנים הספרדים הבולטים בשנות ה-90. קריירת המשחק שלו נפרשה בעיקר של שני מועדונים, ריאל ואיאדוליד ואתלטיקו מדריד. בשורות האחרונה זכה קמינרו בדאבל בעונת 1995/1996. הוא ייצג את נבחרת ספרד 21 פעמים, בהם בטורנירי מונדיאל 1994 ויורו 1996. הוא כבש שמונה שערים במדי ספרד, כולל בשני הטורנירים בהם שיחק.

לאחר פרישתו התמנה למנהל מקצועי בריאל ואיאדוליד, והחל משנת 2011 הוא נושא בתפקיד דומה באתלטיקו מדריד.

קריירת משחק

קמינרו החל את דרכו בקבוצת הנוער של ריאל מדריד מעיר הולדתו. בעונת 1986/1987, לאחר שסיים את גילאי הנוער, קודם קמינרו לשורות ריאל מדריד קסטיליה, קבוצת המילואים מליגת המשנה. הוא שיחק במועדון במשך שלוש עונות, בהן שתיים תחת המאמן ויסנטה דל בוסקה, אך לא זכה לקידום לקבוצה הראשונה של המועדון.

משלא הצליח להתקדם במדי ריאל, עבר קמינרו לריאל ואיאדוליד מהליגה הבכירה בעונת 1989/1990. הוא השתלב היטב במועדון וערך 31 הופעות ליגה בעונת הבכורה שלו, בה ניצלה הקבוצה מירידה לליגת המשנה. בשתי העונות הבאות תפס מקום מרכזי אף יותר, והחמיץ שלושה משחקי ליגה בלבד במצטבר בשתי העונות. הראשונה מביניהן הסתיימה במקום התשיעי, הרחק ממאבקי הירידה, אך בסיום עונת 1991/1992 לא הצליחה הקבוצה ונשרה לליגת המשנה. קמינרו נותר לעונה רביעית בקבוצה וסייע לה לחזור לליגה הבכירה תוך עונה אחד בלבד, לאחר שסיימה את העונה במקום השני. בסך הכול בארבע עונות במדי ואיאדוליד רשם קמינרו 134 הופעות ליגה, בהן כבש שלושה שערים.

לקראת עונת 1993/1994 חתם קמינרו בשורות אתלטיקו מדריד. בעונה קשה, שבה הובילו את הקבוצה שישה מאמנים שונים והסתיימה במקום ה-12 בלבד, היה קמינרו משחקניה הבולטים של הקבוצה, כשכבש שישה שערי ליגה ב-26 הופעות. שער הבכורה שלו בקבוצה נכבש ב-30 באוקטובר 1993, והיה לשער ניצחון דרמטי בעשרה שחקנים מול ברצלונה, שקבע 3:4 דקה אחת לסיום. גם העונה שאחריה התנהלה תחת חילופי מאמנים תכופים, כשבסך הכול ארבעה מאמנים שונים הובילו את הקבוצה באותה עונה, שהסתיימה במקום ה-14 בליגה. בעונה זו תפס קמינרו מקום מרכזי אף יותר במרכז הקישור, עם תשעה שערי ליגה ב-31 הופעות.

בעונת 1995/1996, תחת המאמן רדומיר אנטיץ', הפגינה אתלטיקו יכולת משובחת וזכתה בדאבל מרשים. קמינרו היה משחקניה הבולטים של הקבוצה באותה העונה, אותה סיימה אתלטיקו בפער ארבע נקודות מסגניתה ולנסיה. הוא כבש תשעה שערי ליגה ב-37 הופעות, ובגמר גביע המלך הספרדי עלה בהרכב קבוצתו בניצחון 0:1 על ברצלונה בהארכה. בסיום העונה, בעקבות יכולת השיא אותה הפגין, זכה קמינרו בפרס דון בלון לכדורגלן הספרדי המצטיין של העונה, ובתואר כדורגלן העונה מטעם העיתון אל פאיס. הוא היה לשחקנה היחיד של אתלטיקו שזוכה בשני התארים האלו באותה עונה. עונה אחר כך לא הצליחה אתלטיקו לשחזר את ההישג וסיימה חמישית בלבד, אך קמינרו שדרג עוד יותר את יכולת כיבוש השערים שלו וסיים את העונה עם 14 שערי ליגה, הפעם היחידה בקריירה בה כבש כמות דו ספרתית של שערי ליגה.

קמינרו נותר בקבוצה עונה אחת נוספת, חמישית במספר, בטרם סיים את דרכו במועדון. בסך הכול בחמש העונות במדריד כבש קמינרו ארבעים שערי ליגה ב-149 הופעות. לקראת עונת 1998/1999 חזר לקדנציה שנייה בריאל ואיאדוליד. הקדנציה השנייה שלו במועדון נמשכה שש עונות, כאשר בשלהי הקריירה הוסט לאחור ושימש גם כבלם. הוא כבש 15 שערי ליגה ב-155 הופעות בקדנציה השנייה במועדון, שהביאו אותו לסך הכול של 289 הופעות ו-18 שערי ליגה במדי הקבוצה במצטבר. בסיום עונת 2003/2004, בה ירדה הקבוצה לליגת המשנה, פרש קמינרו ממשחק פעיל בגיל 37.

נבחרת ספרד

קמינרו החל את דרכו בנבחרת ספרד תחת המאמן חבייר קלמנטה ב-8 בספטמבר 1993, במשחק ידידות ביתי מול צ'ילה. קמינרו עלה מהספסל במחצית המשחק, שהסתיים בניצחונה של ספרד בתוצאה 0:2. שבועיים אחר כך עלה קמינרו לראשונה בהרכב הנבחרת, למשחק החוץ שלה מול אלבניה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. בדקה ה-67 של המשחק כבש קמינרו את שער הבכורה שלו בנבחרת, שער שקבע את תוצאת המשחק, 5:1 לספרד.

קמינרו זומן על ידי קלמנטה לסגל ספרד לקראת מונדיאל 1994 בארצות הברית. במשחקה הראשון של הנבחרת, שהסתיים בשוויון 2:2 מול קוריאה הדרומית, עלה קמינרו מהספסל בדקה ה-47. הוא עלה בהרכב ושיחק תשעים דקות במשחק מול גרמניה שהסתיים בשוויון 1:1. קמינרו עלה בהרכב והצטיין במשחק השלישי, בו גברה ספרד 1:3 על בוליביה. בדקה ה-19 הובילה הגבהה טובה של קמינרו לפנדל לזכות הספרדים, שנוצל היטב על ידי ז'וזפ גוארדיולה. בדקה ה-66 הכפיל קמינרו את התוצאה לאחר שקיבל כדור עומק באגף השמאלי מסרג'י ברז'ואן, ובנגיעה אחת מזווית קשה גלגל לרשת של בוליביה. דקה אחר כך צימקה בוליביה ל-1:2, אך בדקה השבעים השלים קמינרו צמד שקבע את תוצאת המשחק, לאחר שהשתלט עם החזה על כדור שהוגבה לרחבה, וגלגל אותו פנימה מול השוער. המשחק הסתיים באכזבה מסוימת עבור קמינרו, שבדקה התשעים ספג כרטיס צהוב בפעם השנייה בטורניר, מה שגרם לו להחמיץ את הניצחון 0:3 על שווייץ בשמינית הגמר. קמינרו חזר להרכב ברבע הגמר מול איטליה, בו כבש שער מרהיב. בדקה ה-58, במצב של יתרון 0:1 לאיטלקים, קיבל קמינרו כדור שטוח על סף הרחבה ובעט בנגיעה ברגל שמאל אל החיבורים. שתי דקות לסיום המשחק קבע רוברטו באג'ו 2:1 לאיטליה, וספרד סיימה את דרכה בטורניר.

שנתיים לאחר המונדיאל, זומן קמינרו על ידי קלמנטה לסגל לקראת יורו 1996 באנגליה. קמינרו פתח במשחק הראשון שהסתיים בשוויון 1:1 מול בולגריה, ובמשחק השני מול צרפת שמר על מקומו בהרכב ואף כבש שער שוויון דרמטי בדקה ה-85 שקבע את תוצאת המשחק, שוויון 1:1. קמינרו לא שותף בניצחון 1:2 על רומניה שהבטיח לספרד את הכרטיס לשלב הבא, וברבע הגמר מול אנגליה המארחת עלה מהספסל במחצית המשחק. ההתמודדות עברה להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין לאחר שוויון 0:0 בהארכה, ושם גברה אנגליה 2:4 וסיימה את דרכה של ספרד בטורניר.

ההפסד לאנגליה היה להופעתו האחרונה של קמינרו במדי ספרד. בסך הכול הוא ערך 21 הופעות במדי ספרד, שבהן כבש שמונה שערים.

לאחר הפרישה

בשנת 2006 התמנה לתפקיד המנהל המקצועי בקבוצה בה פרש, ריאל ואיאדוליד. בזמן כהונתו בתפקיד זכתה הקבוצה באליפות ליגת המשנה לעונת 2006/2007, ושמרה על מקומה בליגה הבכירה עונה לאחר מכן. בסיום עונת 2007/2008 עזב את התפקיד מסיבות אישיות.

בשנת 2009 נעצר קמינרו בחשד למעורבות בהברחת סמים, לאחר שלפי החשד הלבין כספים עבור הארגון. יחד עמו נעצרו עוד שלושים חשודים בפרשה, והוא שוחרר עם הקראת זכויותיו.

לקראת עונת 2011/2012 חזר לשמש כמנהל מקצועי, כשהתמנה לתפקיד באתלטיקו מדריד. שיתוף הפעולה עם המאמן דייגו סימאונה, שזכה עמו כשחקן בדאבל ב-1996, הביא לתוצאות חיוביות עבור הקבוצה, ובתקופת כהונתו זכה המועדון בליגה האירופית, באליפות ובגביע בספרד וכן העפיל פעמיים לגמר ליגת האלופות.

תארים

אתלטיקו מדריד

• אליפות ספרד: 1995/1996
• הגביע הספרדי: 1995/1996

תארים אישיים

• פרס דון בלון לכדורגלן העונה בליגה הספרדית: 1996

סטטיסטיקות

מועדונים

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה
			הופעות	שערים
1986/1987	ריאל מדריד קסטיליה	הליגה הספרדית השנייה	14	0
1987/1988			2	0
1988/1989			23	4
1989/1990	ריאל ואיאדוליד	ליגת העל הספרדית	31	0
1990/1991			36	1
1991/1992			37	1
1992/1993		הליגה הספרדית השנייה	30	1
1993/1994	אתלטיקו מדריד	ליגת העל הספרדית	26	6
1994/1995			31	9
1995/1996			37	9
1996/1997			30	14
1997/1998			25	2
1998/1999	ריאל ואיאדוליד	ליגת העל הספרדית	27	4
1999/2000			23	4
2000/2001			33	5
2001/2002			23	1
2002/2003			22	0
2003/2004			27	1
סך הכול בקריירה			477	62

נבחרת לאומית

נבחרת ספרד
שנה	הופעות	שערים
1993	3	2
1994	8	3
1995	6	2
1996	4	1
סה"כ	21	8

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt