חופשה ברומא

חופשה ברומאאנגלית: Roman Holiday) הוא סרט מסוגת הקומדיה רומנטית שיצא לאקרנים בשנת 1953.

חופשה ברומא
Roman Holiday
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי ויליאם ויילר
הופק בידי ויליאם ויילר
תסריט דלטון טרמבו (עלילה)
איאן מקלין האנטר וג'ון דייטון (תסריט)
עריכה רוברט סווינק
שחקנים ראשיים גרגורי פק
אודרי הפבורן
אדי אלברט
מוזיקה ז'ורז' אוריק
ויקטור יאנג
צילום הנרי אלקן
פרנץ פלנר
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי פרמאונט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 27 באוגוסט 1953
משך הקרנה 118 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה רומנטית, סרט קומדיה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 1,500,000‏$
הכנסות 12,000,000‏$
פרסים שלושה פרסי אוסקר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט היה פריצת הדרך של השחקנית אודרי הפבורן בארצות הברית לאחר שזכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על משחקה בו.

מקור השם עריכה

שם הסרט מתאר את ההתרחשות העיקרית בו - חופשתה של הנסיכה אן ברומא, אולם באנגלית המונח "חופשה ברומא" או "חופשה רומאית" משמעו תקופה של הוללות או הנאה סדיסטית.[1]

תסריט עריכה

התסריט נכתב על ידי דלטון טרמבו, אולם דלטון היה ברשימה השחורה של הוליווד, ועל כן רשמית נכתב התסריט על ידי ג'ון דייטון ואיאן מקלילאן האנטר. בגרסת ה-DVD שיצאה בשנת 2003 ניתן לטרומבו הקרדיט הראוי.

תקציר עלילה עריכה

הנסיכה אן, יורשת העצר של מדינה ששמה אינו מוזכר בסרט, עורכת סיור בבירות אירופה ומגיעה לרומא. באחד הלילות היא מביעה את מורת רוחה מתפקידה הרשמי. רופא החצר נותן לה זריקת הרגעה אולם היא בורחת מהשגרירות בה היא שוהה ויוצאת לטייל ברומא. היא נרדמת על ספסל בגן ציבורי, שם מוצא אותה עיתונאי אמריקאי המתגורר ברומא, בשם ג'ו ברדלי. הוא אינו מזהה אותה (היא מזדהה בשם אניה סמית') ונותן לה כסף למונית, אבל היא כה עייפה שהיא לא מסוגלת לתקשר עם נהג המונית. לבסוף הוא לוקח אותה לדירתו.

למחרת בבוקר הוא מגיע באיחור למשרד ומשקר למעבידו בטענה, שהיה במסיבת העיתונאים של הנסיכה אן. המעביד מוכיח לו שמסיבת העיתונאים בוטלה בשל מחלת הנסיכה ומראה לו תמונה של הנסיכה. משברדלי מגלה, שהנסיכה ישנה בדירתו, הוא מחליט לקחת אותה לטיול ברחבי רומא ומזמין חבר צלם לצלם אותם בסיור "בלעדי" זה. במהלך היום הוא מתאהב בנסיכה, וכאשר הוא מחזיר אותה בערב לשגרירות, הוא מחליט שלא לפרסם את התמונות. למחרת, במסיבת העיתונאים, הוא נותן לה אותן.

 
 
אודרי הפבורן, גרגורי פק ו"פה האמת"

צילומי הסרט עריכה

הפבורן לא הצליחה במבחן הבד שלה אולם לאחר שסיימה להיבחן והבמאי הורה להפסיק לצלם המשיך הצלם להפעיל את המצלמה וצילם את הפבורן משוחחת עם הבמאי. צילומים אלה וההתנהגות הטבעית שלה הם שגרמו לה לבסוף לקבל את התפקיד.

בסצנה המפורסמת בסרט בה גרגורי פק שם את ידו בתוך "פי האמת" ומספר לנסיכה אניה (אודרי הפבורן) כי אם אדם שם את ידו בפה הוא נושך אותה אם אותו אדם שקרן. בסרט כאשר הוציא פק את ידו מהפה ידו חסרה - הפבורן לא ידעה כי פק מתכוון להחביא את ידו בשרוולו וצרחה באימה אמיתית.

משתתפים עריכה

פרסים והוקרה עריכה

בשנת 1999 הכריזה ספריית הקונגרס כי לסרט חשיבות תרבותית בארצות הברית.

זכיות עריכה

מועמדויות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה