חטיפת הנשים הסביניות
חטיפת הנשים הסביניות היא אגדה מיתולוגית הנוגעת לייסוד המלוכה הרומית, המתארת את פעולת הדור הראשון של הגברים הרומאים, שחטפו נשים משכניהם הסבינים (אנ').
.jpg)
אטימולוגיה עריכה
האירוע נקרא לעיתים "אונס הנשים הסביניות" עקב תרגום לא מדויק של המילה הלטינית Rapere לאנגלית. למעשה תרגום המילה מלטינית הוא "חטיפה", וזה גם תרגום השם בשפות כמו צרפתית וגרמנית.
סיפור החטיפה עריכה
רומולוס, מייסד רומא, וקבוצת הגברים שהיו עמו, רצו לשאת נשים על מנת להקים משפחות. ערי איטליה האחרות, שהיו במצב מלחמה עם רומא, לא הסכימו לתת להם את בנותיהם.
רומולוס פנה אל טיטוס טאטיוס, מלך הסבינים, שאכלסו את האזור באותה תקופה, וביקש את רשותו לתת לרומאים נשים מבנות העם הסביני. מלך הסבינים סירב לאפשר זאת. ייתכן שחשש מאיבוד תרבותם הייחודית של הסבינים, וייתכן שסבר שמעמד הרומאים נחות ואינו מתאים למעמד בנות העם הסביני.
עקב סירובם של הסבינים להתפשר תכננו הרומאים לחטוף את הנשים. רומולוס הזמין את המלך טיטוס טאטיוס ואת משפחות הסבינים החשובות להשתתף בפסטיבל לכבוד האל נפטון. בזמן החגיגה נתן סימן, והרומאים חטפו את הנשים ונאבקו בגברים. על פי הסיפור המיתולוגי לא נעשה שימוש באקט מיני. להפך הרומאים הציעו לנשים הסביניות שהסכימו להנשא להם מבחירה חופשית זכויות אזרח מלאות. רבות מאותן נשים קיבלו את ההצעה ונישאו לרומאים.
כתגובה למעשה חטיפת הנשים הכריז טיטוס טאטיוס על מלחמה ברומא. אולם הנשים הסביניות שנישאו לרומאים שלחו משלחת והתחננו על לבו. שני הצדדים הסכימו להפסיק את המלחמה והוסכם שהסבינים יעברו לרומא, יקבלו אזרחות רומית, והמלוכה תתחלק במשותף בין רומלוס לטאטיוס. טיטוס טאטיוס עצמו מלך על רומא, במשותף עם רומלוס, במשך מספר שנים, עד מותו.
בתרבות עריכה
הסיפור המיתולוגי הונצח ביצירות אמנות רבות, בהן פסלו של ג'אמבולוניה בכיכר הסיניוריה שבפירנצה, וכן בשני ציורי "חטיפת הנשים הסביניות" מאת ניקולא פוסן, הראשון בהם מוצג במוזיאון המטרופוליטן לאמנות שבניו יורק והשני במוזיאון הלובר שבפריז.
הסיפור שימש השראה לסיפור "הנשים הסביניות" של סטפן וינסנט בנט וכן לסרט "שבע כלות לשבעה אחים", ואף מוזכר בו.
