חיים אילתה

המדען הראשי של משרד האנרגיה והנשיא הרביעי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חיים אילתה (נולד ב-1929) הוא איש ציבור ששימש כמדען הראשי של משרד האנרגיה וכנשיאה הרביעי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (19851990).

חיים אילתה
חיים אילתה
חיים אילתה
לידה 1929 (בן 95 בערך)
הולנד, ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת מכונות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
בן או בת זוג גרדה אילתה-אלסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אילתה נולד בהולנד ועלה לארץ ישראל לאחר השואה. הוא למד לתואר ראשון ושני בטכניון ולאחר מכן עשה דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס[1]. הוא חזר לישראל והצטרף לסגל הטכניון בשנת 1961. בשנת 1963 הוא הועלה לדרגת מרצה בכיר[2] ובשנת 1967 לפרופסור משנה[3]. בטכניון ביצע אילתה יחד עם פרופ' שרגא אירמאי ניסויים בבריכות שמש[4][5], בזרימת סחף[6] ובהקטנת חיכוך של מים זורמים[7]. במקביל ייסד את חברת הידרונאוטיקס ישראל[8] ושימש כמנכ"ל שלה[9].

בשנת 1974 עבר לאוניברסיטת בן-גוריון[10] והיה לראש המחלקה להנדסת מכונות[1] ודיקן הפקולטה להנדסה[11].

בשנת 1979 התמודד אילתה על תפקיד רקטור אוניברסיטת בן-גוריון אך הפסיד לפרופ' דוד וולף על חודו של קול[12]. בשנים 1980–1983 הוא כיהן כמדען ראשי של משרד האנרגיה[13]. בתקופת כהונתו עודד המשרד התקנת תחנות כוח הידרואלקטריות בנהר הירדן[14]. בהיותו מדען ראשי קידמה הממשלה את פרויקט תעלת הימים. בהיעדר היתכנות כלכלית לפרויקט, הציע אילתה לקדם קודם את פרויקט האגירה-שאיבה שנועדה לנצל חשמל בשעות השפל להעלאת מים לגובה, כדי לייצר חשמל בשעות העומס[15].

באוגוסט 1984 נבחר אילתה לרקטור אוניברסיטת בן-גוריון ולאחר פרישת שלמה גזית מתפקיד נשיא האוניברסיטה שימש גם כנשיא בפועל. באפריל 1986 המליץ הסנאט פה אחד למנות אותו לנשיא האוניברסיטה[1] ובמאי 1986 החליפו פרופ' טמיר בתפקיד הרקטור[16].

בשנים 19941996 עמד בראש ועדה לעניין ייצור פרטי של חשמל[17] ובשנים 1997–2001 עמד בראש הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל[18].

לאילתה ארבעה ילדים מאשתו הראשונה. הוא נשוי בשנית לגרדה אילתה-אלסטר[19], אחותו הבכורה של הרב צבי טאו[20].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיים אילתה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 באר שבע, מעריב, 3 באפריל 1986
  2. ^ יעקב העליון, בקרית הטכניון, מעריב, 23 בספטמבר 1963
  3. ^ העלאות ומינויים בסגל הטכניון, דבר, 25 בינואר 1967
  4. ^ מדענים ישראלים התקרבו לניצול אנרגיית השמש בקנה מידה גדול, דבר, 2 באוגוסט 1962
  5. ^ סימפוזיון על המחקרים ההידרולוגיים בטכניון, דבר, 24 במאי 1963
  6. ^ תעלת מים לצורכי מחקר, מעריב, 28 בינואר 1969
  7. ^ יעקב העליון, מדעני הטכניון פיתחו שיטה להקטנת חיכוך מים זורמים בתנועתם, מעריב, 21 בפברואר 1965
  8. ^ נורית ארד, מכשיר ישראלי לגילוי חומר נפץ, דבר, 16 ביוני 1971
  9. ^ הסימפזיון הישראלי לטינו אמריקני, דבר, 28 בינואר 1970
  10. ^ מינויים בסגל האקדמי של אוניברסיטת הנגב, דבר, 11 באפריל 1974
  11. ^ Former presidents, Ben Gurion University of the Negev
  12. ^ פרופ' ד. וולף - רקטור אוניברסיטת בן גוריון, דבר, 14 במאי 1979
  13. ^ פרופ' דן זסלבסקי מדען ראשי במשרד התשתית והאנרגיה, מעריב, 26 במאי 1983
  14. ^ שעיה סגל, יובל של הדן מספק חשמל, מעריב, 15 בדצמבר 1982
  15. ^ נתן ארד, משרד האנרגיה והתשתית – 1984 עד 1990
  16. ^ שלמה גבעון, פרופסור אברהם טמיר - רקטור אוניברסיטת ב"ש, מעריב, 12 במאי 1986
  17. ^ אמיר פז פוקס, אלעד לשם, בין הציבורי לפרטי, מכון ון ליר, עמ' 19
  18. ^ דוד חיון, ‏פרופ' חיים אילתה הודיע לסוויסה על פרישתו, באתר גלובס, 2 ביולי 2000
  19. ^ עדות של גרדה אילתה אלסטר, אתר לדורות
  20. ^ יאיר שלג, הרבה טאו נגד הרב טאו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2004