חיכמת שיהאבי
חיכמת שיהאבי (בערבית: حكمت الشهابي, תעתיק מדויק: חכמת אלשהאבי; 8 בינואר 1931 – 5 במרץ 2013) שימש כקצין בכיר בצבא סוריה וכיהן בתפקיד ראש המטה הכללי הסורי בשנים 1974–1998. שיהאבי הוא אחד משני הקצינים היחידים בהיסטוריה של סוריה (השני הוא מוסטפא טלאס), שזכה לדרגת עימאד אוול (عماد أول).
 | |
| לידה |
8 בינואר 1931 אל-באב, סוריה  |
|---|---|
| פטירה | 5 במרץ 2013 (בגיל 82) |
| מדינה |
סוריה |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית בחומס |
| השתייכות | הצבא הסורי |
| דרגה |
 עימאד-אוול |
| תפקידים בשירות | |
| ראש המטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
.jpg){kind=small} מדליית השישה באוקטובר | |
  | |
שירות צבאי עריכה
שיהאבי, אשר נולד בעיירה אל-באב שבמחוז חלב,[1] החל את הקריירה הצבאית שלו בתחום התעופה, ועבר הכשרות בברית המועצות ובארצות הברית. בשנת 1970 קיבל תואר בשירותי ביון, מטעם ברית המועצות, ובאפריל 1971 התמנה לעמוד בראש שירותי המודיעין בצבא סוריה. בשנת 1972 קודם לדרגת "עימאד" (عماد, מקבילה לדרגת גנרל), ומונה לעמוד בראש מחלקת הביטחון הצבאי. באפריל 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים, עמד שיהאבי בראש המשלחת הסורית לארצות הברית, לשיחות על הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה.
ב-12 באוגוסט 1974, התמנה שיהאבי לרמטכ"ל צבא סוריה, קודם לדרגת "עימאד אוול", והחליף את יוסוף שאקור, שקודם לתפקיד סגן שר ההגנה. בדצמבר 1983, כאשר חלה הידרדרות במצבו הבריאותי של הנשיא חאפז אל-אסד, והיה חשש להמשך יציבות שלטונו, לקח שיהאבי חלק בוועדה שהוקמה לטובת הנהגת המדינה, יחד עם מוסטפא טלאס (שר ההגנה דאז), ועלי דובא. בשנים 1994 וב-1995, היה חלק ממשלחת סורית לארצות הברית, אשר דנה עם צוות ישראלי ואמריקאי בהכנה של שיחות שלום עתידיות עם ישראל.
ביולי 1998, לאחר 24 שנים כרמטכ"ל, אולץ שיהאבי לפרוש מתפקידו, כחלק מטיהור שורות, לפני מותו של הנשיא חאפז אל-אסד. אחת הסיבות לכך שאולץ לפרוש, הייתה קשריו הטובים עם עבד אל-חלים ח'דאם, אז סגן הנשיא, אשר נתפס כאיום על ידי היורש המיועד, בשאר אל-אסד. בשנת 2000, לאחר מותו של חאפז אל-אסד, נפוצו בעיתונות הסורית שמועות לפיהן שיהאבי צפוי לעמוד לדין באשמת שחיתות, והוא נמלט מסוריה, דרך לבנון, לקליפורניה, ייתכן שבסיועו של רפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון באותה עת, עמו עמד בקשרי ידידות. לאחר כחודש שב שיהאבי לסוריה, ושמו טוהר על ידי הנשיא החדש, בשאר אל-אסד.
לקריאה נוספת עריכה
- Faure, Claude (2002). Dictionary of the Israeli-Palestinian Conflict: Culture, History, and Politics. Macmillan Reference USA. p. 432
קישורים חיצוניים עריכה
- Syria's Leaders, בהוצאת המועצה האמריקאית ליחסי חוץ, 10 במרץ 2006 (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Sami M. Moubayed, Steel and Silk, Cune Press, Seattle, 2006, p. 84-83