חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית

הזרוע הימית של משמרות המהפכה באיראן

חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמיתפרסית: نیروی دریایی سپاه پاسداران انقلاب اسلامی) הוא הזרוע הימית של משמרות המהפכה האסלאמית ופועל לצד חיל הים האיראני תחת צבא איראן. משרתים בו כ-20,000 אנשים וברשותו כ-1,612 כלים ימיים שנועדו להגן על מרחב המפרץ הפרסי כולל החופים והאיים בסמוך אליו שבשליטת איראן.

חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית
סמל משמרות המהפכה האסלאמית
סמל משמרות המהפכה האסלאמית
סמל משמרות המהפכה האסלאמית
פרטים
מדינה איראןאיראן איראן
שיוך משמרות המהפכה האסלאמית
סוג חיל ים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1985–הווה (כ־39 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ציוד עיקרי ספינות, טילים נגד ספינות
פיקוד
מפקדים אדמירל עלי-רצ'א תנגסירי

לחיל הים של משמרות המהפכה ולחיל הים של צבא איראן יש ייעוד דומה - שני הארגונים פועלים בנפרד ושונים באמל"ח ובהכשרה שלהם. לחיל הים של משה"מ מגוון כלי תקיפה קטנים ומהירים המאפיינים לוחמה אסימטרית. כמו כן, בעלי יכולות הגנת חוף וטילים נגד ספינות.[1][2]

בארגון פועלת יחידת כוחות מיוחדים (Tavakar): יחידת ספאה (Sepah Navy Special Force - S.N.S.F).[3]

מפקד החיל הוא עלי-רצ'א תנגסירי, שהחליף את עלי פדווי (כיום סגן מפקד משה"מ)[4][5]

היסטוריה עריכה

מלחמת איראן–עיראק עריכה

  ערך מורחב – מלחמת איראן–עיראק

במהלך תקופת "מלחמת הטנקים"/"מלחמת הערים" החל חיל הים של משה"מ לפתח טקטיקת פשיטה והפתעה תוך שהוא עושה שימוש בספינות מהירות מסוג "בוקאמר" שמורכב עליהם משגר רקטות, RPG, ומכונות ירייה כבדות. בין 1980 ל-1988 מיקשו הצדדים היריבים חלקים מהמפרץ הפרסי. מכליות שנעו באזור נפגעו מן המוקשים הימיים, ומאוחר יותר נפגעו גם ספינות מלחמה מערביות שהגיעו לאזור כדי להגן עליהן במסגרת מבצע רצון טוב (Operation Earnest Will).

במבצע תוכנן לשלוח שיירות של ספינות מסחר ומכליות בליווי כוחות אמריקאים. בשיירה הראשונה נעו 2 מכליות תוך שהן מלוות ב-4 ספינות מלחמה אמריקאיות. הליווי התקיים מרגע כניסתן למפרץ הפרסי דרך מיצרי הורמוז (Strait of Hormuz) ועד להגעתן לכווית, מסע שנמשך כיומיים וחצי. תת-אדמירל הרולד ברנסאן (Harold Bernsen), מפקד כוח הלחימה המשולב של ארצות הברית במזרח התיכון (JTFMF - Joint Task Force Middle East), שפיקד על הכוחות במפרץ, מיהר להכתיר את המבצע כהצלחה עוד בטרם החל. אולם, בבוקר ה-24 ביולי פגעה מכלית הענק "ברידג'טון" (Bridgeton), אחת משתי המכליות בשיירה, במוקש ימי שהונח על ידי איראן. כתוצאה מהפיצוץ נפער בדופן המכלית חור בקוטר של כעשרה מטרים והשיירה נאלצה להאט את מהירותה מ-29 ל-9 קמ"ש. לבסוף הגיעה ליעדה. בעקבות הלקחים שנלמדו ממבצע הליווי הראשון החלה ארצות הברית לתגבר את כוחותיה במפרץ, עם דגש על חיזוק האמצעים המשמשים לאיתור והשמדת מוקשים.

תקריות עם חילות זרים עריכה

ב-21 ביוני 2004, במהלך פטרול במפרץ הפרסי, השתלט חיל הים של משה"מ על 8 אוניות - מסחר ושל חיל הנחתים המלכותי.[6]

ב-23 במרץ 2007 השתלט על 15 אוניות מסחר ושל חיל הנחתים המלכותי.[7]

ב-7 בינואר 2008 חמש ספינות של חיל הים של משה"מ איימו על שלוש ספינות של הצי האמריקאי במיצרי הורמוז, סמוך לחופי איראן. אלו התקרבו למרחק של כ-200 מטר מהספינות האמריקאיות והשמיעו אזהרות כלפיהן בקשר.[8]

ב-13 בינואר 2016 השתלטו כוחות חיל הים של משה"מ על שתי סירות של הצי האמריקאי במפרץ הפרסי, לאחר שחדרו, ככל הנראה, למרחב הטריטוריאלי האיראני בעקבות תקלה טכנית. עשרת אנשי הצוות שוחררו לאחר כ-12 שעות.[9]

אמצעי לחימה עריכה

כלים ימיים עריכה

שם סוג כמות
תונדר ספינת טילים 10
תיר-2 ספינת טורפדו 10
IPS-16 זולפקר[10] ספינת טורפדו 10
בוקאמר ספינת פטרול
שהיד נאזרי קטמרן

כלים אוויריים עריכה

שם סוג כמות
Mil Mi-17 מסוק תובלה
באוואר 2[11] Ground Effect Vehicle 12+

טילים נגד ספינות עריכה

שם הערה תמונה
נור מבוסס C-802 הסיני
 
כות'ר מבוסס C-701 הסיני
נאסר-1 מבוסס C-704 הסיני
 
HY-2 Silkworm
קאדר[12]
 
קדיר

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה