חירבת עזוּןערבית: خربة عزون), המכונה לעיתים גם טָבְּסוּּר[2] (تبصر), היה כפר ערבי בשרון הדרומי, כ-19 קילומטרים דרומית-מערבית לטולכרם, מצפון למושבה רעננה. מקור תושבי הכפר היה בכפר עזון שבשומרון, מזרחית לקלקיליה. חלק מאדמות הכפר נקנו במרץ 1921 מתושבי הכפר בתיווכו של יהושע חנקין, ועליהם הוקמה רעננה[3]. במהלך מלחמת העצמאות באפריל 1948 תושבי הכפר ברחו או גורשו לכפרים עזון ועיזבת א-טביב[4].

חירבת עזון (יישוב לשעבר)
خربة عزون
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז מחוז שומרון
נפה נפת טולכרם
שפה רשמית ערבית
שטח 5,328 דונם טורקי (1945)
גובה 40 מטרים
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה 3 באפריל 1948[1]
יישובים יורשים רעננה, בצרה
דת מוסלמים
קואורדינטות 32°11′36″N 34°52′38″E / 32.1934°N 34.8772°E / 32.1934; 34.8772 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

העת העתיקה עריכה

באתר בו היה ממוקם הכפר נערכה חפירה וסקר ארכאולוגי בשנות ה-60[5], והתגלו שרידים של ריצפות פסיפס צבעוניות ולבנות, בור מים ויסודות של קירות עבים. בשטח נרחב בשוליים המזרחיים של הגבעה עליה עמד הכפר וממזרח לה, התגלו מבנים ומיתקנים מהמאה ה-4 עד המאה ה-8. בין השאר ריצפת פסיפס לבן, תעלה מטויחת המוליכה לבריכת אגירה מטויחת גדולה, מצבורי חרסים גדולים, עמודים ובסיסים משיש וקברים. כל אלו תוארכו לתקופה הביזנטית. בשטח האתר נמצאו גם חרסים ונרות מהתקופה הביזנטית ומראשית התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, לרבות ומטבעות. כמו כן נמצאו עדויות לייצור זכוכית במקום בצורת שברי כבשנים, אפר רב ופסולת של זכוכית גולמית המרוכזים בעיקר בצפון האתר[6].

בשנות ה-60 של המאה ה-19 העניקו השלטונות העות'מאניים לכפר עזון חלקת אדמה חקלאית בשם "עָ'בּת עזון" באזור שבו שכן "יער ארסור", ליד ח'ירבת טָבּסוֹר (Tabsor), במקום בו נמצאת היום העיר רעננה. חלקת חורש מנותקת זו הפכה לגרעין של ח'ירבת עזון, שנוסדה על ידי משפחות מכפר עזון.[7]

במפת PEF משנת 1880 מצוין שכפר Tabsor נמצא בגובה של כ-120 רגל (כ-40 מטר)[8]. הכפר שכן על הדרך בין כפר סבא לכפר אל-חרם.

מלחמת העולם הראשונה עריכה

במהלך נסיגתם צפונה, ביסס הצבא העות'מאני קו ביצורים בשרון שכלל בין היתר גם מתחם בגבעות טבסור. ב-19 בספטמבר 1918 , במהלך מתוכנן היטב, כבש גדוד הודי שהיה חלק מחטיבה 19 של הצבא הבריטי את המתחם ("קרב טבסור"). [9] בתאריך 20 אוקטובר 2021 התקיים טקס בנוכחות שר החוץ ההודי, שגריר הודו בישראל, ראש עירית רעננה ואורכים נכבדים, ונקבע שלט הוקרה לחיילים ההודים, למרגלות הגבעה[10].

בתקופת המנדט עריכה

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בחירבת עזון הייתה אוכלוסייה של 700 מוסלמים ו-9 נוצרים[11]. במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-980 מוסלמים ו-14 נוצרים, ונמנו בכפר כ-231 בתים ובית ספר יסודי לבנים[12].

לאחר הקמת רעננה ב-1922 היו היחסים בין התושבים היהודים לבין התושבים הערבים לרוב טובים[13][14][15].

על פי סקר הכפרים שנערך בשנת 1945 שטחו הכולל של הכפר 5,328 דונם טורקי, מתוכם 2,348 בבעלות ערבית, 2,807 דונם בבעלות יהודית, ו-173 דונם בבעלות ציבורית. הסקר שעסק גם בנתוני אוכלוסייה, לא מציין כל נתון לגבי גודל אוכלוסיית הכפר[16].

ב-21 בדצמבר 1947 עזבו רוב תושבי הכפר, כנראה מחשש להתקפה יהודית; היה זה הכפר הראשון שננטש באזור השרון[17][18]. ב-2 באפריל 1948, שלושה ימים אחרי שהאצ"ל חטף את נכבדי שיח' מוניס וגרם לבריחת תושביו, עזבו תושבי חירבת עזון את כפרם בהוראת "ההגנה"[19], והתמקמו בכפרים עזון ועיזבת א-טביב, ממזרח לקלקיליה.

לאחר הקמת המדינה עריכה

בדצמבר 1948 ביקשה מועצת רעננה לספח את שטח הכפר למושבה[20].

ב-1949 התיישבה במקום קבוצת עולים חדשים ניצולי שואה. בראשם היה עולה בשם בנימין וולפוביץ' (לימים ראש עיריית רעננה), ובאפריל 1949 בחרו לעצמם ועד מקומי[21], בו כיהן וולפוביץ' יחד עם משה זילברברג, יוסף שפירא ואחרים.[22] במשך השנים חלק מהתושבים עזבו ובמקומם נכנסו לגור בכפר תושבים אחרים. בשנת 1961 הודיעה מועצת רעננה על תוכנית לפינוי והריסת בתי הכפר הרעועים, ובניית שיכון חלופי לתושבים[23][24]. ב-1963 עוד התגוררו במקום 15 משפחות שהמתינו לדיור חלופי[25].

בתי הכפר נהרסו בסוף שנות ה-60 ואלה מהם שנשארו נתכסו בצמחייה. השטחים סביב הכפר פותחו כאזורי מגורים ותעשייה, אך לב הכפר עמד בשיממונו עד לאמצע שנות ה-80. רק קיר בודד אחד (ייתכן שמדובר בקיר של מסגד הכפר) עמד על תלו, ובסמוך לו פעל בית כנסת קטן. בעקבות מעשי ונדליזם, שלוו בכתובות גרפיטי בערבית, הוחלט להרוס גם את השריד האחרון של הכפר. לאחר שנים מעטות הוקם על שטח הכפר הקאנטרי קלאב העירוני הראשון של רעננה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חירבת עזון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 590.
  2. ^ מפת האזור עם סימון הכפר Tabsor, 1919, הוכנה ע"י צבא בריטניה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  3. ^ זאב ענר, סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בארץ ישראל, משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2005, עמוד: 237
  4. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 5684.
  5. ^ אתר ביזנטי נחשף ברעננה, למרחב, 27 באוגוסט 1963
  6. ^ ישראל רול, איתן איילון, אפולוניה ודרום השרון: דגם של עיר חוף והעורף היישובי שלה; תל אביב, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989, עמוד 161
  7. ^ The Oak Forest of the Sharon (al-Ghaba) in the Ottoman Period: New Insights from Historical- Geographical Studies, escholarship.org
  8. ^ מפת PEF באתר עמוד ענן.
  9. ^ אהוד אפק הגב, רעננה וסביבתה במלחמת העולם הראשונה | העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, ‏2021-10-23
  10. ^ eyal, זוכרים את הלוחמים ההודים ואת הקרב הגדול: טקס מיוחד התקיים היום ברעננה, באתר צומת השרון רעננה, ‏2021-10-20
  11. ^ מפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל
  12. ^ מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל
  13. ^ ערבי חירבת עזון מחזירים בקור חג לאנשי רעננה, הַבֹּקֶר, 31 בדצמבר 1940
  14. ^ יהודים מוזמנים לחוג את "עיד אל פיטר", הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1940
  15. ^ במושבות, קול העם, 26 באוגוסט 1947
  16. ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  17. ^ הבדואים מפנים אזורים יהודים, הַבֹּקֶר, 10 בדצמבר 1947
  18. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 80.
  19. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 165.
  20. ^ רעננה לפני הרתבה ופיתוח, על המשמר, 20 בדצמבר 1948
  21. ^ ועד הכפר בחירבת עזון, על המשמר, 13 ביוני 1949
  22. ^ על המשמר, יוני 1949, באתר הספרייה הלאומית.
  23. ^ דחפור יהרוס החורבות, התושבים יקבלו דירות, מעריב, 10 בינואר 1961
  24. ^ תשע הנפשות של משפחת צדוק בראני בחירבת עזון מצפות לדחפור, מעריב, 10 בינואר 1961
  25. ^ דיידי שכ' החורבות ברעננה דורשים דירות חדשות, מעריב, 3 בינואר 1963