חמד, מלך בחריין
חמד בן עיסא אָאל ח'ליפה (בערבית: حمد بن عيسى آل خليفة; נולד ב-28 בינואר 1950) הוא מלך בחריין מאז 14 בפברואר 2002. לפני כן שימש כאמיר של המדינה מאז מות אביו, עיסא בן סלמאן אאל ח'ליפה, האמיר הקודם של בחריין ב-1999.
 | |||||||||
| חמד, מלך בחריין | |||||||||
| לידה |
28 בינואר 1950 (בן 74) מנאמה, בחריין | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 בחריין | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| בן או בת זוג |
סביכה בנת אבראהים אאל ח'ליפה (9 באוקטובר 1968–?) Queen Shaimaa Queen Hessa  | ||||||||
| שושלת בית ח'ליפה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
לפני מלכותו עריכה
חמד נולד ב-28 בינואר 1950 בעיר מנאמה שבבחריין לעיסא בן סלמאן אאל ח'ליפה, האמיר הקודם של בחריין. הוא למד באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה ולאחר מכן בפנימיות צבאיות בבריטניה ובארצות הברית.
מלכותו עריכה
בשנת 1999 ירש את אביו בתפקיד האמיר, ומינה את בנו סלמאן לנסיך הכתר של ממלכת בחריין. עם עלייתו לשלטון הנהיג חמד שורה של רפורמות בבחריין וקידם את זכויות האדם במדינה. הוא שחרר אסירים פוליטיים, העניק זכות הצבעה לנשים וערך בחירות לפרלמנט. הרפורמות זכו לשבחים מארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי. הוא ידוע ביחסו האוהד ליהודים במדינתו.[1] בשנת 2002 לאחר שבחריין הוכרזה כממלכה הוכתר אאל ח'ליפה למלך. בספטמבר 2010 דיווחו הרשויות בבחריין כי עצרו התארגנות שיעית באשמת פעילות טרור וניסיון הפיכה כנגד בית המלוכה המשתייך למיעוט הסוני במדינה.[2]
חמד מטפח את העיסוק בענפי ספורט שונים בנסיכות, בהם: גולף, טניס, דיג, כדורגל ומרוצי סוסים.
לחמד ארבע נשים ושנים עשר ילדים.
ב-14 בפברואר 2011, בהשראת האביב הערבי, התחילו הפגנות אלימות וקטלניות ברחבי המדינה, בהן נהרגו יותר מ-95 אנשים. בעקבותן הבטיח המלך רפורמות, שביצוען שנוי במחלוקת בין הצדדים.
במהלך דצמבר 2014 הורה למנות מועצת שורא חדשה, בה יכהנו תשע נשים (שתיים פחות מהמושב הקודם), ביניהן נוצרייה ויהודייה. מועצת השורא החדשה אינה כוללת חברים במשפחת המלוכה.
קישורים חיצוניים עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
- The Monarchy, באתר שגרירות בחריין בארצות הברית ("Embassy of the Kingdom of Bahrain to the United States") (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Bahrain: Promising human rights reform must continue
- ^ רועי נחמיאס, מלך בחריין: ניסיון ההפיכה השיעי - "סוג של טרור", באתר ynet, 5 בספטמבר 2010
