חנון בן נחש
חנון העמוני היה מלך בני עמון בתקופת דוד מלך ישראל, בראשית ימי המלוכה בישראל. חנון היה בנו של נחש העמוני, וירש ממנו את מלכותו על ממלכת בני עמון שבעבר הירדן המזרחי. בימיו נכבשה ממלכת בני עמון על ידי ממלכת ישראל המאוחדת.
| אב |
נחש העמוני  |
|---|---|
| פטירה |
980 לפנה״ס? |
  | |
המלחמה בדוד עריכה
המקרא[1] מספר שאחר מות אביו של חנון, שלח דוד המלך לחנון שני שליחים לנחמו, משום שאביו עשה עימו חסד. יועצי חנון הסיתו אותו נגד דוד ושכנעו אותו שדוד אינו מבקש לנחמו, אלא לרגל אחריו לקראת מלחמה. חנון קיבל את פרשנותם, ביזה את שליחי דוד וסילק אותם. דוד הבין שחנון הכריז עליו מלחמה, ושחנון שכר כמה עמים ארמים לסייע לו במלחמתו נגד דוד.
בסופו של דבר, אחרי מלחמה ארוכה ועקובה מדם, הפסידו הארמים ובני עמון והשתעבדו תחת דוד למשך תקופה ארוכה מאוד.
בספרות בתר־מקראית עריכה
חז"ל הסבירו מה החסד שעשה נחש העמוני עם דוד[2][דרושה הבהרה]. הם ביקרו את דוד על ששלח מנחמים לחנון, חרף איסור התורה שלא לדרוש שלומם וטובתם של בני עמון, ותלו בכך את כל הצרות שבאו בעקבות בקשתו לנחם את חנון[3].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר שמואל ב, פרקים י'-י"ב.
- ^ מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא, כ"ה. ראו: עומר פדור, "איסור בני לוט לבוא בקהל", ביטאון אסיף, א, עמ' 22–23, הערה 22
- ^ במדבר רבה (וילנא) כ"א, ה'.
