חצי האי טאמאן
חצי האי טאמאן נמצא ברוסיה ומפריד בין ים אזוב מצפון ובין הים השחור מדרום. ממערב לחצי האי טאמאן נמצא מצר קרץ', המפריד בינו ובין חצי האי קרים ומחבר בין הים השחור ובין ים אזוב.
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
הים השחור, ים אזוב  |
| קואורדינטות | 45°11′08″N 36°47′28″E / 45.185555555556°N 36.791111111111°E |
| שטח | 387 קילומטר רבוע |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
רוסיה |
  | |
גאוגרפיה עריכה
חצי האי טאמאן שוכן בדרום-מערב רוסיה, מבחינה אדמיניסטרטיבית הוא שייך לנפת טמריוק במחוז קרסנודאר.
באלף הראשון לפני הספירה ישבו באי בני שבט הסינדי (Sindi), שהיו ממוצא סקיתי. הם קברו את מתיהם בקורגנים, לעתים ביחד עם סוסיהם. בתקופה העתיקה התיישבו בחצי האי טאמאן יוונים שהקימו את המושבות פאנאגוריה וחרמאנוסה(אנ'). בתקופה הקלאסית של ההיסטוריה היוונית חצי האי טאמאן היה חלק מבוספורוס הקימרית. בין המתיישבים במקום היו סרמטים, יוונים ויהודים. במאה הרביעית נפל האזור לידי ההונים ומאוחר יותר הייתה פאנאגוריה בירת בולגריה הישנה.
לאחר כיבוש המקום על ידי הממלכה הכוזרית היה חצי האי לחלק מהמדינה הכוזרית היהודית. הכוזרים בנו את המצודה טמוטאראכאן שכונתה על ידי הערבים בשם סאמקרץ' היהודית, שם שרימז על זהות תושביה.
משנת 980 שלטה במקום רוס של קייב והנסיכות הרוסית של טמוטאראכאן ומשנת 1100 עבר השלטון לידי הקיפצ'קים. במקום שלטו גם המונגולים ובתקופת מסעי הצלב, בשנת 1239, הפך לחלק מהטריטוריה של רפובליקת ג'נובה.
החל משנת 1419 נוהל המקום על ידי משפחה יהודית מג'נובה, כשמייסד השושלת היה שמעון גיזולפי, שבא מג'נובה והתחתן עם הנסיכה המקומית ביחחנים. ב-1483 נכלל חצי האי טאמאן בחאנות קרים ומ-1783 באימפריה העות'מאנית. ב-1791, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, עבר חצי-האי לשליטת האימפריה הרוסית. בשנת 1792, בהוראתה של הקיסרית יקטרינה הגדולה התיישבו באזור קוזאקים אוקראינים.
בשנת 2019 החלה תנועה בגשר קרים שמקשר את האזור עם חצי האי קרים שהחל משנת 2014 עבר לשליטה רוסית.
