חצר גשר הישנה

חצר גשר הישנה הוא אתר בעמק בית שאן בו התיישבו מקימי קיבוץ גשר לראשונה. בתקופת מלחמת העצמאות הותקף היישוב וכמעט חרב לחלוטין. לאחר המלחמה עבר המשק למיקומו הנוכחי והחצר הנטושה שופצה ומשמשת כיום כמוזיאון מורשת להיסטוריה של המקום. המוזיאון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך[1].

חצר גשר הישנה
מידע כללי
סוג אתר מורשת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מחוז הצפון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1920
תאריך פתיחה רשמי 1920 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°37′24″N 35°33′47″E / 32.62333°N 35.56296°E / 32.62333; 35.56296
www.shimur.org/Naharayim
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חצר גשר הישנה - חדר האוכל המשוחזר
חצר גשר הישנה - המאפיה
חצר גשר הישנה - כניסה
חצר גשר הישנה - גשר הרכבת הטורקי
תחנת האוטובוס בחצר גשר הישנה

שם היישוב עריכה

במהלך השנים ניתנו ליישוב מספר שמות (ראו בהמשך) שבכולם נכללה המילה גשר וזאת לאור סמיכותו לשלושת הגשרים העתיקים שעל הירדן[2].

היסטוריה עריכה

  ערך מורחב – גשר (קיבוץ)

אדמות האזור נרכשו כבר בתחילת המאה ה-20 על ידי יק"א מידי משפחת סורסוק[3] אולם השלטונות הטורקיים הפקיעו חלקים גדולים מקרקעות אלו לצרכים ציבוריים (למשל פסי רכבת ותחנות). רק לאחר הקמת המנדט הבריטי בוטלו ההפקעות וניתן היה לחדש את ההתיישבות באזור.

כבר ב-1920 עלתה למקום קבוצה של חלוצים בשם "בשקירים" שהייתה מורכבת ממשוחררי הגדודים העבריים ומאנשי גדוד העבודה[4]. חברי הקבוצה קראו למקום "גשר נחלים", ובחרו להתיישב בחאן ממלוכי חרב בקרבת הגשרים. קבוצה זו סבלה מתנאי החיים במקום והחזיקה מעמד 3 שנים. הם הוחלפו ב-1923 על ידי קבוצה ירושלמית ששהתה במנחמיה[5], ששינתה את שם המקום ל"משק גשר". גם קבוצה זו עזבה (ב-1934) את המקום והקימה צפונית לנקודה את קיבוץ אשדות יעקב[6].

ב-1939 עלה לנקודה זו גרעין של הנוער העובד וגרעין נוסף של עליית נוער מגרמניה. במהלך מלחמת העצמאות הצליחו חברי הקיבוץ (בסיוע תגבורת) לבלום מספר מתקפות של הלגיון הירדני וחיל המשלוח העיראקי. מתקפות אלו אומנם כשלו אך לוו בהפגזות ארטילריות כבדות שהרסו את רוב המבנים שמעל פני הקרקע.

לאחר מלחמת העצמאות עבר הקיבוץ לנקודה גבוהה יותר ליד 'גבעת גמל' מצפון מערב לחצר. ב-1989 החלו חברי הקיבוץ בשיתוף המועצה לשימור אתרים וקק"ל בשחזור ושיקום המבנים ההיסטוריים. ב-1992 נפתח המקום למבקרים ומאז מתחדש מעת לעת בתערוכות, מוצגים ויוזמות חדשים וכן בחידוש אלה הוותיקים.

האתר כיום עריכה

מטרת האתר עריכה

מטרת האתר להמחיש את ימי היישוב הראשונים, להעמיק את ההיכרות עם מורשת הקרב של מגיני היישוב ולהכיר למבקרים את האתרים בסביבה.

המוצגים עריכה

המקום מציע מספר אתרים היסטוריים בהם משולבות פעילויות שונות. בין האתרים:

  • מוזיאון קרבות מלחמת העצמאות הנמצא בבונקר ששימש כמפקדת היישוב.
  • מאפייה בה נמצא תנור לבני שמוט היסטורי. משמשת כיום כבית קפה
  • אוטובוס אגד ישן העומד בתחנת האוטובוס של גשר ובתוכו מיצג על התחבורה הציבורית בתקופת הקמת היישוב.
  • חדר האוכל המשוחזר - המבנה היחיד ששרד את ההפגזות.
  • הקרנטינה(אנ') ששימשה כתחנת הסגר לבעלי חיים, שוחזרה ומשמשת כיום כמסעדה.
  • שריונית נושאת מקלע ברן.
  • קטר קיטור תצרת חברת Hunslet(אנ'), מס' 353 PEC H7, סידור גלגלים 4-6-0T, למסילה ברוחב 60 ס"מ. הקטר עבד בבניית תחנת כוח בנהריים
  • תצפית על שלושת הגשרים: ג'סר אל-מג'מע (גשר הפגישה, על שם המפגש בין הירדן והירמוך), גשר רכבת העמק העות'מאני (1904) וגשר הכביש המנדטורי (1930)
  • מופע אורקולי המספר ומדגים את ההיסטוריה של תחנת הכוח בנהריים.
  • מצפור על עמדות הצבא הירדני בצד המזרחי של הירדן.
  • החאן הממלוכי המשוחזר[7] - מהמאה ה-14, שנועד להגן על ג'סר אל-מג'מע. מגדל וחצר גדולה. בתחתית המגדל מערכת מים נסתרת.
  • בית המכס (המשוחזר) שהיווה חלק ממתחם המעברים על הירדן.
  • שלושת גשרי הירדן בג'יסר אל-מג'מעייה

במרחק מה מהאתר נמצאת משטרת גשר שהיוותה חלק מרכזי במערכה על עצירת צבאות ערב במלחמת העצמאות.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מדריך לאתרי מורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 41
  2. ^ גשר רומאי עתיק, גשר רכבת שהוקם על ידי הטורקים וכביש בטון על גבי גשר שהוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי
  3. ^ כ-10,000 דונם נרכשו באל-ג'סר ומלחמיה
  4. ^ גשר, מתוך אתר מוזיאון ההגנה
  5. ^ בקבוצת גשר, הארץ, 28 במרץ 1923
  6. ^ לפי מאיר שפירא באתר תפוז השם "משק גשר" לא נגזר מגשרי נהריים אלא מהשם הערבי "ג'יסר-אל-מג'מע" הוא גשר הנחלים הנמצא על אדמות דלהמייה במפגש הירדן והירמוך שם הקבוצה תכננה להתיישב
  7. ^ החאן שנהרס כנראה ברעידת אדמה ב-1837 נשאר שומם עד שמתיישבי גשר החלו להשתמש בו