חרסינת יו
חרסינת יו (בסינית: 越器 או 越州窯) היא סוג של כלי קרמיקה שתחילתו בסין. כלים אלה זוגגו לרוב בזיגוג סלדון (אנ') וכונו לעיתים גם "חרסינה ירוקה" (בסינית: 越州青瓷 או 青瓷) בשל צבעם האפרפר-ירקרק. לפי ההגדרה המערבית, המתייחסת לשקיפות ומשקל נמוך, אלה אינם באמת כלי חרסינה, אלא כלי קרמיקה.
בתחילה, זיגוג הסלדון היה עשוי אפר עצים וחימר, וכן מעט אבן גיר, והכלים עברו שריפה בחום של כ-1,000 מעלות צלזיוס.
התפתחות עריכה
סגנון היו התפתח בדרום מערב סין, באזור ג'ג'יאנג ובאזור פוג'יין . מקור השם "יו" בכלי פולחני מתכתי בשם זה,
והכלים הקרמיים שנועדו לחקותו התפתחו במאה הראשונה לספירה, בערך בשנת 950. צבע הכלים נועד לדמות את הברונזה של כלי היו, שהתגלו בקברים באזור נאנג'ינג. בהמשך התפתח הסגנון והפך לסגנון אמנותי עצמאי, ובהתאם השתנה גוון הגלזורה מגוון ברונזה לגוונים בהירים יותר, בעיקר גוונחם של ירוק וכחלחל.
הכלים יוצרו באיכות גבוהה, והיו הראשונים שהגלזורה שלהם לא הייתה רעילה. העדר הרעילות איפשרה את ראשית השימוש בכלי קרמיקה מעודנים להגשת אוכל ולשתית תה ויין בסין[1]. בשלב מסוים פותח צבע של גלזורה אשר דימה את צבע הירקן (ג'ייד), שהיה מוערך מאד בסין. במהלך המאה התשיעית, כלים כאלה אף ניתנו כמתנות לחצר הקיסרית ולמקדשים. כמו כן, הם יוצאו לאורך דרך המשי למזרח התיכון, והשפיעו על כלי קרמיקה שיוצרו בסאמרא שבעיראק.
במאה ה-9, בתקופת ממלכת גוריו (אנ'), כלי היו הפכו לסגנון הנפוץ ביותר בקוריאה. צבע הזיגוג היה כחול ירקרק והגוון נקבע על ידי ריכוז תחמוצת הברזל שבגלזורה. בנוסף, הגלזורה הכילה גם תחמוצת מנגן וחלקיקי קוורץ.[2] הידע להכנת הגלזורה המיוחדת ותנורי השריפה ברמת חמצן נמוכה יובאו מסין, בתקופת שושלת סונג. במאה ה-12, קרמיקת הסלדון הקוריאנית הייתה בעלת רמה אומנותית גבוהה יותר אפילו יותר מזו הסינית. כלי סלדון נמצאו בקברי מלכים בקוריאה ועובדה זו מעידה על ההערכה הרבה לה הם זכו. הפלישה המונגולית וההרס המכוון של הסדנאות הפסיקו את יצורם של כלים אלה, אשר התחדש בסוף המאה ה-13 ובמאה ה-14, אך לא חזר לרמתו הקודמת.[3] בימינו, בקוריאה מייצרים שוב, ובהצלחה, כלי סלדון.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- חרסינת סלדון בקוריאה, באתר יוטוב.
הערות שוליים עריכה
- ^ Suzanne G. Valenstein, A handbook of Chinese ceramics, New York: The Metropolitan Museum of Art, 1989
- ^ Lee, Soyoung, Goryeo Celadon, The Metropolitan Museum of Art, אוקטובר 2003
- ^ Mark Cartwright, Korean Celadon Pottery, Word History Encyclopedia, ספטמבר 2016