חתול מדבר סיני

מין של יונק טורף ממשפחת החתוליים

חתול מדבר סִינִי או חתול הרים סיני (שם מדעי: Felis bieti), חתול בר קטן החי במערב סין ובדרום מערב מונגוליה.

קריאת טבלת מיוןחתול מדבר סיני
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי חתול
משפחה: חתוליים
סוג: חתול
מין: חתול מדבר סיני
שם מדעי
Felis bieti
מילנה-אדוארד, 1892
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים עריכה

חתול המדבר הסיני דומה במראהו לחתול בר אירופאי, למעט בצבע פרוותו. אורכו 80 ס"מ ועוד 35 ס"מ זנב. משקלו כ-6 ק"ג. צבע פרוותו כצבע חול, בחלקו התחתון צבעה לבנבן, ועל זנבו ורגליו טבעות שחורות. בנוסף על פרוותו מצויים פסים אנכיים לבנים, שעשויים להיות קשים להבחנה.

חתול זה נפוץ באזורים הבאים בסין: טיבט, צ'ינגהאי, גאנסו וסצ'ואן.

חתול המדבר הסיני פעיל בלילה; הוא צד מכרסמים, פיקות וציפורים. חתול המדבר הסיני מוגדר כמין מוגן בסין, אולם הוא עדיין מצוי בסכנה וזאת מחמת הרעלות מאורגנות של פיקות, שמהוות את טרפו העיקרי; הרעלות אלו גורמות להמתתם של חתולים אלו שלא בכוונה, או לירידה בבסיס המזון שלהם. להרג הפיקות השתמשו עד 1978 באבץ פוספיד (Zn3P2), ואולם זה התגלה כפוגע גם בטורפים אשר ניזונים מהפיקות והשימוש בחומר הופסק.

תקופת הרבייה של חתול המדבר הסיני נמשכת מינואר ועד מרץ. הגורים נולדים במאי ובכל המלטה בין 2 ל-4 גורים, אלו הופכים לעצמאיים לאחר כ-7–8 חודשים מלידתם.

מיון עריכה

לחתול המדבר הסיני שלושה תת-מינים:

  • Felis b. bieti - חי בחלקו המזרחי של אזור התפוצה, בגאנסו וסצ'ואן.
  • Felis b. chutuchta - נפוץ בדרום מונגוליה. יש המסווגים אותו כתת-מין של חתול בר
  • Felis b. vellerosa - נפוץ בצפון מזרח צ'ינגהאי. יש המסווגים אותו כתת-מין של חתול בר

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חתול מדבר סיני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חתול מדבר סיני באתר הרשימה האדומה של IUCN