טבולרה
טבולרה (איטלקית: Tavolara) הוא אי קטן בסמוך לחוף הצפוני של סרדיניה. הוא בנוי ממצוקי סלע גיר
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
מפרת אולביה  |
| קואורדינטות | 40°54′22″N 9°42′48″E / 40.9062°N 9.7133°E |
| שטח | 6 קילומטר רבוע |
| אורך | 6 קילומטר |
| רוחב | 1 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
איטליה |
| אוכלוסייה | 20 |
| אזור זמן | UTC+1 |
  | |
גאוגרפיה עריכה
אורכו 5 ק"מ ורוחבו ק"מ. רובו מוקף מצוקים תלולים מלבד הקצה שלו. הנקודה הגבוהה באי היא 565 מטר מעל פני הים. ההיסטוריה שלו קשורה אל המלך צ'ארלס אלברט מסאבויה, שעל פי האגדה, כשהגיע לחופיו לחפש את העזים האגדיות עם שיני זהב, שכנראה היו צהובות מאכילת הילישריסום. באי מתגוררות משפחות בודדות - כולן בני משפחה אחת, אשר אביה הגיע לאי בראשית המאה ה-19. הוא זכה להכרה כמלך, וממלכתו נחשבה לאחד מהממלכות העתיקות של אירופה. זו הממלכה הקטנה ביותר בעולם. בבית הקברות של האי, שבו קבורים אבות המשפחה, מעוטרות המצבות ב"כתר מלכות".
באי שתי מסעדות לאירוח תיירים. הים מסביב לאי נוח לספורט ימי. העיר ממנה מקבלת האי טבולרה שירותים נמצאת ב"יבשת" האי סרדיניה ושמה אולביה, אחת מבירות נפת אולביה טמפיו. לאי מגיעים מנמל דייגים קטן בשם Porto San Paolo בחוף סרדיניה, המצוי מעבר למצר ים צר, בין טבולרה לבין סרדיניה. עוד שני איים קטנים לידו: מולרה (Molara) ומולרוטו (Molarotto). טבולרה, במיוחד באזור הדרומי הידוע בשם Tedja Liscia, ושני האיים הללו מהווים גן עדן לצוללנים בשל המגוון הביולוגי העשיר של הדגים שבים.[1]
בשנת 1962 עזבה רוב אוכלוסיית האי את מקומה בעקבות הקמת בסיס נאט"ו והתגברות סכנת הקרינה בשל התחנות שהוצבו באי. כמו כן, הוגבלה כניסת התושבים למחצית האי. באי מוצבת אנטנה לשידורים עבור צוללות.
בשנת 1997 הוכרזו האי וסביבתו כשמורה ימית. בכך הוגבלה פעילות האדם באזור.
עמוד סלע טבעי מצוי על חוף האי והוא דומה לאדם. הוא מכונה בשמות: "the Stone Sentry" ו-"Pope's Rock".סלעים נוספים דומים לשער טבעי: "Ulysses' Bow". באי יש גם מערה עם שרידים של האדם הקדמון: "Grotta del Papa".
קישורים חיצוניים עריכה
- עידו ליבן, ממלכה קטנטנה שלי, באתר הארץ, 1 במאי 2008
- וידאו
- שמורה ימית
- פסטיבל סרטים
- דגל האי
הערות שוליים עריכה
- ^ SARDEGNA Tourismo, Tavolara