טום ואיילין לונרגן
טומאס ג'וזף לונרגן (נולד ב-28 בדצמבר 1964) ואיליין קאסידי לונרגן (שם נעוריה הוא היינס, נולדה ב-3 במרץ 1969) היו זוג נשוי אמריקאי שנשכחו בטעות בים האלמוגים בחופה המזרחי של אוסטרליה ב-25 בינואר 1998 במהלך מסע צלילה קבוצתי. צוות הסירה (שהשיט את הקבוצה למקום הצלילה) הבחין בהיעדרות הזוג רק יומיים לאחר ההפלגה, ב-27 בינואר, ובחיפוש נרחב אחריהם נמצאו מספר חפצים אישיים של הזוג, אבל הזוג עצמו מעולם לא נמצא והם נחשבים למתים[1].
 | |
| לידה |
טום: 28 בדצמבר 1964 איליין: 3 במרץ 1969 לואיזיאנה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה | 1998 |
| שם לידה |
תומאס ג'וזף לונרגן איליין קסידי היינס |
היעדרות הזוג עוררה מהומה בענף מסעות הצלילה באוסטרליה ובעקבות כך נקבעו נוהלי בטיחות חדשים בזמן המסעות. סיפורם של הזוג היווה השראה לסרט "ים של פחד" שיצא בשנת 2003.
רקע עריכה
טומאס ג'וזף לונרגן ואיילין היינס הם שניהם בוגרי אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה והתחתנו בעיר ג'פרסון שבמדינת טקסס ב-24 ביוני 1988.
היעדרותם עריכה
ב-25 בינואר 1998 הזוג הצטרף למסע צלילה בשונית סנט קריספין (אנ'), חלק משונית המחסום הגדולה באוסטרליה. הסירה שעליה הקבוצה הפליגה לשונית חזרה לחוף לפני שהזוג הספיק לעלות חזרה מן המים. איש מנוסעי הסירה או הצוות לא הבחין שהזוג לא חזר.
בתקופה ההיא, הזוג השלים סיור של שנתיים דרך "חיל השלום" באי פונפאטי, שהוא חלק ממדינת האי טובאלו, ולאחר מכן המשיכו עם חיל השלום אל עבר פיג'י.
חקירה עריכה
רק יומיים לאחר ההפלגה, ב-27 בינואר התגלה לצוות הסירה שהזוג נעדר לאחר שתיק עם מספר חפצים של הזוג נמצא על הסירה. בעקבות כך, החלו חיפושים נרחבים באוויר ובים במשך שלושה ימים.
בפברואר, 1998 בגד ים של אישה שממדיו זהים לאלו של איילין נסחף לחוף בצפון קווינסלנד[2]. לאחר בדיקה של זיפרגליים (בלוטי ים) שהתפתחו על בגד הים, נקבע שבגד הים לא נסחף במים מאז ינואר ולכן הוא לא שלה. על בגד הים היו קרעים וצוות החקירה שיערו שהוא נחתך על ידי אלמוגים.
תיאוריות שונות בדבר היעלמות הזוג צצו, כולל תיאוריה לפיה הזוג ביים את היעלמותו. למרות זאת, איש מעולם לא משך כסף מחשבונות הבנק של הזוג וכן פוליסות הביטוח שלהם לא הופעלו[3].
מספר פסקאות שנמצאו ביומנו האישי של טום חשפו שטום היה אדם שהעדיף מוות מהיר ושקט. יומנה של איילין חשף שהיא הייתה נשארת עם טום, לא משנה מה מצבו. בהמשך, על פי משפחתה של איילין, הפסקאות מהיומן הוצאו מהקשרן ונטען שדפים ספציפיים מתוך היומנים הודלפו לתקשורת ורמזו על התאבדות הזוג[4].
חצי שנה לאחר היעלמות הזוג, ביוני 1998 שאר חפצי הצלילה שלהם נסחפו לחוף בפורט דאגלס (אנ'), מרחק של 121 ק"מ ממקום הצלילה שלהם. בין החפצים שנמצאו היו חליפות צלילה שעליהן היו רשומים שמותיהם של בני הזוג, מיכל גז דחוס ואחד מסנפיריה של איילין. בנוסף, נמצאו גם לוח צלילה (לוח מיוחד שניתן לכתוב עליו מתחת למים) ועליו נכתב "יום שני, 26 בינואר 1998, השעה 8 בבוקר. כל מי שיכול לסייע לנו, ננטשנו בשונית המחסום הגדולה ב-25 בינואר 1998 בשעה 3 בצהריים. עזרו לנו לפני שנמות! הצילו!"
אביה של איילין, ג'ון היינס, אמר שלדעתו הזוג התייבש מחוסר בנוזלים, טבע למוות מאפיסת כוחות, וגופותיהם נאכלו על ידי כרישים[5]. חוקרים שבדקו את ציוד הצלילה שנסחף לחוף (שהיה תקין) הסיקו שהסיכויי שהזוג הותקף על ידי כרישים הוא נמוך, ושהם החלו להזות בעקבות התייבשות והורידו מעליהם את ציוד הצלילה שלהם, וללא ציוד הצלילה, בני הזוג לא היו יכולים לשרוד במים לאורך זמן, והיו טובעים בסופו של דבר. החוקרים גם הסיקו שהזוג לא התאבדו ביחד, ולא זייפו את מותם.
מפעיל הסירה ג'פרי נאירן, שהיה צוללן בעברו, הואשם בגרימת מוות ברשלנות, אך זוכה במשפטו. על חברת הצלילה שהייתה בבעלותו (דרכה הזוג ביצע את הצלילה) הוטל קנס על רשלנות פושעת, והחברה פשטה את הרגל.
בתרבות עריכה
התסריט לסרט "ים של פחד" משנת 2003 נכתב בהשראת סיפורם של הזוג לונרגן. הסרט מתמקד בזוג תיירים אמריקאים שנשכחו במהלך חופשת צלילה באזור שורץ כרישים, בלב האוקיינוס האטלנטי.
הערות שוליים עריכה
- ^
Nick Squires, Divers who survived night on Great Barrier Reef 'to blame' for ordeal, The Telegraph, 26 May 2008
- ^ The story behind new film Open Water | Film | The Guardian, web.archive.org, 2017-10-03
- ^ A Watery Grave | Outside Online, web.archive.org, 2015-12-23
- ^ Coral reef couple 'faked dive deaths', web.archive.org, 2003-01-24
- ^ Horwitz, Tony (2004-08-01). "FILM; Dying At Sea. Probably". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-07-15.
