טיטניום דו-חמצני

תרכובת

טיטניום דו-חמצני או תחמוצת טיטניום, הידועה גם בשמות טיטניום דיאוקסיד וטיטניה, היא תרכובת כימית של טיטניום וחמצן שנוסחתה TiO2. צורתה הנפוצה ביותר של טיטניום דו-חמצני הוא רוטיל. רוטיל הוא הכינוי למינרל הנפוץ של התחמוצת, ועל שמו קרוי גם המבנה הגבישי (כינוי המבנה הגבישי על שם המינרל הוא מנהג נפוץ, כאשר דוגמה נוספת בולטת הוא הפרובסקיט). במצבה הנפוץ התרכובת היא אבקה לבנה. טיטניום דו-חמצני הוא זרז המשמש לפירוק תרכובות כימיות, ובעיקר פירוק של תרכובות אורגניות. בתעשייה החומר משמש כמרכיב בצבעים, וכתוסף למשחות שיניים או באיפור מינרלי. בשיטת מספרי ה-E, כצבע מאכל, מסומנת התרכובת E171.

טיטניום דיאוקסיד
כתיב כימי TiO₂ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 79.866 גרם/מול
מראה מוצק לבן
מספר CAS 13463-67-7
צפיפות 4.23 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
טמפרטורת היתוך 1,843 °C
2116.15 K
טמפרטורת רתיחה 2,972 °C
3245.15 K
מקדם שבירה

2.609 (רוטיל)

2.488 (אנטז)
אנתלפיית התהוות סטנדרטית 945- קילוג'ול למול
אנטרופיה מולרית תקנית 50 ג'ול למול למעלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תחמוצת הטיטניום נפוצה בטבע בעיקר במינרלים רוטיל (rutile), אנטס (anatase) וברוקיט (brookit), ובצורות נוספות, נפוצות פחות. לתחמוצת הטיטניום מגוון של פאזות בעלות מבנים גבישיים שונים, בהם מבנה טטרגונלי (רוטיל ואנטס), מבנה אורתורומבי (ברוקיט) ומבנים אחרים, מונוקליניים וקוביים.

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של ננוצינורות טיטניה

ניתן לייצר ננוצינורות וננו-סרטים מפאזת האנטס של טיטניה, באמצעות סינתזה הידרותרמית. למבנים אלה יש פוטנציאל לקטליזה ופוטוקטליזה.

אמצעי זהירות עריכה

אפ"ע שניתן למצוא חומר זה כצבע מאכל, טיטניום דו-חמצני סווג לאחרונה על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כחומר חשוד כמסרטן ברמה הנמוכה[1] ונאסר לשימוש באיחוד האירופי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טיטניום דו-חמצני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.