טייפודונג-2
טייפודונג־2 אן TD-2 (בקוריאנית: 대포동 2호, בעברית: "תותח גדול") הוא הכינוי שניתן לטיל בליסטי תלת־שלבי תוצרת קוריאה הצפונית. קדם לו הטייפודונג־1. מעט ידוע על תכנון הטיל. ב־5 ביולי 2006 דווח כי צפון קוריאה ביצעה ניסוי טיסה של הטיל, ועל־פי דיווחים ראשוניים, הטיל כשל לאחר 35–40 שניות לאחר השיגור, והתרסק לתוך הים. על־פי דיווח של NBC תוכנן שיגור של טיל שני וייתכן שלישי[1].
על־פי גודלו של הטיל, הרכב הדלק, ונפח הדלק האפשרי, מוערך כי גרסה דו־שלבית של הטיל היא בעלת טווח של כ־4,000 ק"מ (2,500 מייל) וגרסה תלת־שלבית של הטיל מסוגלת להגיע עד למרחק של 4,500 ק"מ (2,800 מייל). זמן הבעירה של כל שלב הוא מעט יותר מ־100 שניות, מה שמאפשר לטיל לבעור 5 או 6 דקות. גרסאות עתידיות אפשריות של הטיל עשויות להיות בעלות טווח של 9,000 ק"מ (5,600 מייל). בטווח המרבי שלו, יכול הטייפודונג־2 לשאת ראש קרב במשקל קטן מ־500 ק"ג[2]. זהו כנראה גודל קטן בסדר גודל מהמשקל של התקן גרעיני כלשהו הנמצא ברשות צפון קוריאה.
פרטים עריכה
על־פי קים קיל סאן, עובד לשעבר במחלקת הפרסומים של אחד ממרכזי המחקר החשובים של צפון קוריאה, צפון קוריאה החלה בפיתוח הטיל ב־1987. מעט מידע על המפרט הטכני של הטיל נחשפו לציבור, אפילו השם "טייפודונג־2" הוא כינוי שניתן על ידי סוכנויות מחוץ לקוריאה הצפונית למה שמאמינים שהוא היורש של הטייפודונג־1. השלב הראשון של הטייפודונג־2 ככל הנראה עושה שימוש בנגזרת של מנוע דלק נוזלי (דלק TM-185 ומחמצן AK-27I), והשלב השני ככל הנראה משתמש בטיל הרודונג. תלוי בטווח, המשקל המוערך של ראש הקרב נע בין 700-1,000 ק"ג לטווחים קצרים, מה שהופך אותו מתאים לנשיאת ראש קרב קונבנציונלי או בלתי קונבנציונלי, כמו גם לוויין. בטווח המרבי שלו, הטייפודונג־2 יכול על־פי הערכות לשאת ראש קרב של במשקל קטן מ־500 ק"ג. צפון קוריאה טרם הציגה יכולת לייצור רכב לכניסה מחדש לאטמוספירה שעובד. קיימים ספקות לגבי היכולת של הטייפודונג־2 לשאת נשק במדויק בעתיד הקרוב.
ניסוי טיסה עריכה
ניסוי טיסה של הטייפודונג־2 בוצע ב־5 ביולי 2006 מאתר הניסויים מוסודאן־רי. על־פי דיווחים ראשוניים, הטיל כשל בסביבות 35–40 שניות לאחר השיגור, והתרסק לתוך הים. על־פי הדיווחים, בנוסף לטייפודונג־2 שיגרה קוריאה הצפונית עוד לפחות חמישה טילים, בהם שני טילי רודונג־2, טיל סקאד, ואפשר שטייפודונג־2 נוסף.
