טלסקופ החלל שפיצר

טלסקופ החלל שפיצר הוא טלסקופ חלל שפעל בתחום התת-אדום, והוא הטלסקופ האחרון שנשלח במסגרת תוכנית טלסקופי החלל של נאס"א.

טלסקופ החלל שפיצר
ציור אומנותי של טלסקופ החלל שפיצר
ציור אומנותי של טלסקופ החלל שפיצר
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל נאס"א
יצרן לוקהיד מרטין
תאריך שיגור 25 באוגוסט 2003
תאריך הוצאה משירות 30 בינואר 2020
משגר דלתא II
אתר שיגור מתחם שיגור 17B בנמל החלל קייפ קנוורל עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.spitzer.caltech.edu
משימה
סוג משימה טלסקופ חלל
לוויין של השמש
מסלול הליוצנטרי
נטייה 1.1338 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 373.12 יממה עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה הכולל 25 באוגוסט 2003 – הווה (20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה תוכנן: כשלוש שנים
בפועל: 16 שנים, 5 חודשים ו־5 ימים
מידע טכני
משקל 950 ק"ג
אורך 4.45 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קוטר 2.1 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 27871
מאגר המידע הלאומי 2003-038A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טלסקופ החלל שפיצר שוגר ב-25 באוגוסט 2003 מבסיס חיל האוויר בקייפ קנוורל, על-גבי טיל דלתא 2. הטלסקופ הוצב במסלול לא שגרתי, מסלול הליוצנטרי ולא מסלול גאוצנטרי, כלומר הוא מקיף את השמש ולא את כדור הארץ. שפיצר היה באמצע 2007 במרחק 70 מיליון קילומטר מכדור הארץ, והוא ממשיך להתקדם הלאה כל שנה בכ-15 מיליון ק"מ נוספים.

מסגרת הזמן שהוגדרה לפעילות הטלסקופ הייתה מינימום שנתיים וחצי, כשחמש שנות פעילות יחשבו כזמן אופטימלי. ב-18 בדצמבר 2003, שינתה נאס"א את שמו של הטלסקופ לאחר שהפגין הצלחה מרובה. שלא כמו טלסקופים אחרים ששמם ניתן להם על ידי מדעני נאס"א, הצעת שם לטלסקופ זה הייתה פתוחה לציבור. השם הנבחר היה על שם הפיזיקאי והאסטרונום ליימן שפיצר, האדם הראשון שהציע להציב טלסקופ בחלל עוד באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20.

המראה הראשית של הטלסקופ עשויה מבריליום, קוטרה הוא 85 סנטימטר, והיא קוררה ל-5.5 מעלות קלווין. הטלסקופ מכיל בתוכו שלושה כלי מדידה, שמאפשרים לו לצלם מ-3 עד 180 מיקרומטר, ספקטרוסקופיה מ-5 עד 40 מיקרומטר וספקטרופוטומטר מ-5 עד 100 מיקרומטר.

טלסקופ החלל שפיצר הוא הטלסקופ היחיד מתוכנית טלסקופי החלל שלא שוגר והוצב במסלול בעזרת מעבורת חלל. במקור הטלסקופ היה אמור להיות משוגר באופן הזה, אך אסון קולומביה מנע זאת, והוחלט לשגרו על טיל.

מאז הצבתו בחלל התגלו באמצעות הטלסקופ פרטים רבים על אודות היקום שלא היו ידועים קודם לכן, למשל הוא איפשר צפייה בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש, ואף לנתח את הרכב האטמוספירה שלו; סייע באיתור אלפי גלקסיות ננסיות, בצביר ענק של גלקסיות, תגלית שעשויה להסביר תופעות הקשורות לכוח המשיכה ולמבנה הגלקסיות, וצפה באורם של הכוכבים הראשונים ביקום. בתצפיות העומק מתגלה כושרו של הטלסקופ בצפייה בתדרי תת-אדום, מכיוון שבשל ההסחה לאדום של האור, הגלקסיות הללו הן בלתי נראות לטלסקופים אופטיים. בשנת 2006 בעזרתו התגלתה ערפילית הסליל הכפול.

תמונה של גלקסיית אנדרומדה (M31) שצולמה על ידי טלסקופ החלל שפיצר בתת-אדום.

גילוי טבעת שבתאי עריכה

בשנת 2009, בזכות טלסקופ החלל שפיצר נצפתה טבעת שמינית, תת-אדומה, הסובבת את שבתאי[1]. הגילוי נעשה על ידי 3 חוקרים: אנה ורבישר ומיכאל סקרוטסקי מאוניברסיטת וירג'יניה ודגלס המילטון מאוניברסיטת מרילנד. הטבעת נקראת טבעת פויבה, על שם פויבה המיתולוגית.

סיום המשימה עריכה

בסוף שנת 2016, המרחק הרב מכדור-הארץ והמסלול הייחודי של הטלסקופ אילצו אותו להסתובב בזוית קיצונית על מנת שהאנטנה שלו תופנה לכיוון כדור הארץ. בצורה זו הפאנלים הסולריים לא היו מוארים מספיק ומשך זמן התקשורת עם הטלסקופ הוגבל לשעתיים וחצי ביממה בשל התרוקנות הסוללה.

ב-30 בינואר 2022 הפסיק טלסקופ שפיצר את פעולתו. פקודת כיבוי נשלחה אליו ממרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק ולאחר שהתקבל אישור שהפקודה התקבלה, הטלסקופ עבר למצב בטוח (safe mode). ג'וזף האנט, מנהל הפרויקט הודיע רשמית שהמשימה הסתיימה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טלסקופ החלל שפיצר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אבי בליזובסקי, ‏טבעת שמינית ורחוקה התגלתה בשבתאי, באתר "הידען", 8 באוקטובר 2009