טלסקופ החלל שפיצר
טלסקופ החלל שפיצר הוא טלסקופ חלל שפעל בתחום התת-אדום, והוא הטלסקופ האחרון שנשלח במסגרת תוכנית טלסקופי החלל של נאס"א.
 | |
| ציור אומנותי של טלסקופ החלל שפיצר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל | נאס"א |
| יצרן | לוקהיד מרטין |
| תאריך שיגור | 25 באוגוסט 2003 |
| תאריך הוצאה משירות | 30 בינואר 2020 |
| משגר | דלתא II |
| אתר שיגור |
מתחם שיגור 17B בנמל החלל קייפ קנוורל  |
| http://www.spitzer.caltech.edu | |
| משימה | |
| סוג משימה | טלסקופ חלל |
| לוויין של | השמש |
| מסלול | הליוצנטרי |
| נטייה |
1.1338 מעלה |
| זמן הקפה |
373.12 יממה |
| משך המשימה הכולל |
25 באוגוסט 2003 – הווה (20 שנה) |
| משך המשימה |
תוכנן: כשלוש שנים בפועל: 16 שנים, 5 חודשים ו־5 ימים |
| מידע טכני | |
| משקל | 950 ק"ג |
| אורך |
4.45 מ' |
| קוטר |
2.1 מ' |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 27871 |
| מאגר המידע הלאומי | 2003-038A |
  | |
טלסקופ החלל שפיצר שוגר ב-25 באוגוסט 2003 מבסיס חיל האוויר בקייפ קנוורל, על-גבי טיל דלתא 2. הטלסקופ הוצב במסלול לא שגרתי, מסלול הליוצנטרי ולא מסלול גאוצנטרי, כלומר הוא מקיף את השמש ולא את כדור הארץ. שפיצר היה באמצע 2007 במרחק 70 מיליון קילומטר מכדור הארץ, והוא ממשיך להתקדם הלאה כל שנה בכ-15 מיליון ק"מ נוספים.
מסגרת הזמן שהוגדרה לפעילות הטלסקופ הייתה מינימום שנתיים וחצי, כשחמש שנות פעילות יחשבו כזמן אופטימלי. ב-18 בדצמבר 2003, שינתה נאס"א את שמו של הטלסקופ לאחר שהפגין הצלחה מרובה. שלא כמו טלסקופים אחרים ששמם ניתן להם על ידי מדעני נאס"א, הצעת שם לטלסקופ זה הייתה פתוחה לציבור. השם הנבחר היה על שם הפיזיקאי והאסטרונום ליימן שפיצר, האדם הראשון שהציע להציב טלסקופ בחלל עוד באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20.
המראה הראשית של הטלסקופ עשויה מבריליום, קוטרה הוא 85 סנטימטר, והיא קוררה ל-5.5 מעלות קלווין. הטלסקופ מכיל בתוכו שלושה כלי מדידה, שמאפשרים לו לצלם מ-3 עד 180 מיקרומטר, ספקטרוסקופיה מ-5 עד 40 מיקרומטר וספקטרופוטומטר מ-5 עד 100 מיקרומטר.
טלסקופ החלל שפיצר הוא הטלסקופ היחיד מתוכנית טלסקופי החלל שלא שוגר והוצב במסלול בעזרת מעבורת חלל. במקור הטלסקופ היה אמור להיות משוגר באופן הזה, אך אסון קולומביה מנע זאת, והוחלט לשגרו על טיל.
מאז הצבתו בחלל התגלו באמצעות הטלסקופ פרטים רבים על אודות היקום שלא היו ידועים קודם לכן, למשל הוא איפשר צפייה בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש, ואף לנתח את הרכב האטמוספירה שלו; סייע באיתור אלפי גלקסיות ננסיות, בצביר ענק של גלקסיות, תגלית שעשויה להסביר תופעות הקשורות לכוח המשיכה ולמבנה הגלקסיות, וצפה באורם של הכוכבים הראשונים ביקום. בתצפיות העומק מתגלה כושרו של הטלסקופ בצפייה בתדרי תת-אדום, מכיוון שבשל ההסחה לאדום של האור, הגלקסיות הללו הן בלתי נראות לטלסקופים אופטיים. בשנת 2006 בעזרתו התגלתה ערפילית הסליל הכפול.
גילוי טבעת שבתאי עריכה
בשנת 2009, בזכות טלסקופ החלל שפיצר נצפתה טבעת שמינית, תת-אדומה, הסובבת את שבתאי[1]. הגילוי נעשה על ידי 3 חוקרים: אנה ורבישר ומיכאל סקרוטסקי מאוניברסיטת וירג'יניה ודגלס המילטון מאוניברסיטת מרילנד. הטבעת נקראת טבעת פויבה, על שם פויבה המיתולוגית.
סיום המשימה עריכה
בסוף שנת 2016, המרחק הרב מכדור-הארץ והמסלול הייחודי של הטלסקופ אילצו אותו להסתובב בזוית קיצונית על מנת שהאנטנה שלו תופנה לכיוון כדור הארץ. בצורה זו הפאנלים הסולריים לא היו מוארים מספיק ומשך זמן התקשורת עם הטלסקופ הוגבל לשעתיים וחצי ביממה בשל התרוקנות הסוללה.
ב-30 בינואר 2022 הפסיק טלסקופ שפיצר את פעולתו. פקודת כיבוי נשלחה אליו ממרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק ולאחר שהתקבל אישור שהפקודה התקבלה, הטלסקופ עבר למצב בטוח (safe mode). ג'וזף האנט, מנהל הפרויקט הודיע רשמית שהמשימה הסתיימה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טלסקופ החלל שפיצר- אשכול טלסקופ החלל שפיצר, באתר "הידען"
- עודד כרמלי, טלסקופ החלל שפיצר חוגג 15 שנה, עם כמה מהתמונות המדהימות ביקום, באתר סוכנות החלל הישראלית, אוגוסט 2018
- גיא ניר, סופו של טלסקופ, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 29 בינואר 2020
- תיאור גילוי OTS 44
- טלסקופ החלל שפיצר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ אבי בליזובסקי, טבעת שמינית ורחוקה התגלתה בשבתאי, באתר "הידען", 8 באוקטובר 2009