טלפרינטר
טלפרינטר, או טלפר, הוא מכשיר ששימש למשלוח מסרים טקסטואליים ממקום אחד למשנהו באמצעות קו תקשורת. הטלפרינטר מהווה למעשה מכשיר קלט/פלט למסוף טלגרף.
(הודעה שבהמשכה מבצע אנטבה)
ליצירת המסר משמשת מקלדת, שהקלדה עליה הופכת את המסר לאותות חשמליים העוברים בקו תקשורת. להדפסת המסר משמשת מדפסת, ההופכת את האותות החשמליים לסימנים מודפסים. רבים מהטלפרינטרים כוללים גם קורא ומנקב סרטים מנוקבים. ממשק התקשורת, המקשר את הטלפרינטר למכשיר, עבר מספר גלגולים, ומופיע במספר אופנים, וכמוהו גם הפרוטוקול שמשמש לתקשורת.
עם הופעת המחשבים, הטלפרינטר היה ממשק מקובל, הן עבור מחשבי מיינפריים, והן עבור מחשבי מיני. עד היום, במערכת ההפעלה Unix, ובעקבותיה גם בלינוקס, התקן הטקסט מכונה "TTY" (הקיצור המקובל ל"טלטייפ", הדגם הנפוץ ביותר של טלפרינטר בתקופת לידתה של המערכת, בסביבת 1970)[1].
הטלפרינטר התפתח דרך מספר מכשירים ועל ידי מספר מהנדסים, בהם רויאל אי. האוס, דייוויד אדווין יוז, צ'ארלס קראם ואמיל בודו. מכונה שהקדימה את הטלפרינטר הייתה הפסנוע (stock ticker machine) אשר הייתה בשימוש בשנות 1870 והציגה טקסט ששודר בתיילים חשמליים. מכשיר טלגרף שתוכנן במיוחד לשם כך שימש לשליחת מידע מן הבורסה לניירות ערך על גבי חוטי טלגרף אל מכונת הפסנוע.
השימוש בטלפרינטר עריכה
רוב הטלפרינטרים השתמשו בקוד בודו (ITA2) בן 5 סיביות. הדבר הגביל את מערך התווים ל-32. להקלדת מספרים ותווים מיוחדים היה צריך להשתמש במקש FIGS ששימש כמקש Shift. מעגל הטלפרינטר היה לעיתים מחובר למפענח הסרט המנוקב שהכיל את נתוני ההודעה, וניתן היה לשלוח במעגל אחר מסרים אשר כבר נקלטו במכשיר. מערכי תקשורת צבאיים ואזרחיים מורכבים נבנו על סמך הטכנולוגיה הזו. מרכזי הודעות החזיקו שורות טלפרינטרים ומדפים גדולים ועליהם סלילי נייר עבור תמסורת מגיעה, סוכנויות ידיעות השתמשו בטלפרינטרים כדי להפיץ ידיעות למנויים.
היו לפחות חמישה סוגים עיקריים של רשתות טלפרינטרים:
- מערכת מרכזייות רשתות להעברת הודועות קצרות בזמן אמת בין שתי מכונות, כך שכל מה שהוקלד במכונה אחת הופיע מיד בקצה השני. דוגמת רשת "טלקס" להעברת מברקים. "צ'אט" מודפס היה אפשרי, אך מכיוון שהחיוב היה לפי זמן חיבור, היה מקובל להכין הודעות מראש על קלטת נייר ולשדר אותן ללא הפסקות להדפסה בצד השני. שירות זה החל להיות נפוץ בשנות ה-30 של המאה ה-20[2].
- רשתות קו חכור פרטי וטלגרף אלחוטי המסודרות בתצורות נקודה לנקודה או מרובות נקודות שתמכו ביישומי עיבוד נתונים עבור ממשלות ועסקים, כגון העברת מידע בתוך מחלקות החשבונאות, החיוב, הניהול, הייצור, הרכש, המכירות, המשלוח והקבלה בתוך ארגון. במטרה להאיץ את התקשורת הפנימית.
- מערכות להעברת הודעות, מעין צורה מוקדמת של דואר אלקטרוני, תוך שימוש בציוד אלקטרומכני, לדוגמה רשת שהקימה חברת "ווסטרן יוניון". לארגונים צבאיים היו מערכות דומות אך נפרדות, להעברת הודעות, להם נוספו מכשירי הצפנה. אחד הידועים בהם הוא מכונת ההצפנה "לורנץ", בשימוש גרמניה הנאצית.
- רשת מערכות לשידור מידע על מזג האוויר וחדשות, שהתקבלו במכשירים שהוצבו בין השאר במערכות עיתונים. לדוגמה סוכנויות הידיעות אסושייטד פרס ורויטרס הפעילו מערכות אלו לשדר ידיעות ללקוחות שלהם. המידע הודפס במכשיר שיכל רק לקבל מידע ללא יכולת להקליד ולשלוח מידע.
- מערכות "לולאה", שבהן כל מה שהוקלד בכל מכונה על הלולאה מודפס בכל המכונות. מחלקות המשטרה האמריקאיות השתמשו במערכות כאלה כדי לחבר והלהפיץ מידע בין תחנות משטרה.
מכשירי טלטייפ עריכה
טלטייפ (Teletype) נרשם כסימן מסחרי של תאגיד טלטייפ, מהעיר סקוקי באילינוי, אשר נוסד ב-1906 והפך לחלק מ-AT&T ב-1930. פעולותיו חדלו בשנת 1990.
לדגמי מכשירי הטלטייפ ניתנו מספרים ואותיות המעידים על תצורת המכשיר:
- RO - קבלה בלבד (receive only).
- KSR - שליחה וקבלה .Keyboard send and receive
- ASR - קבלה ושליחה אוטומטית (המפענח והמדפיס מובנים במכשיר)
דגמים עיקריים:
- 12 - 1922 - הטלטייפ הראשון למטרות כלליות.
- 14 - 1925 - כ-60,000 יחידות נבנו מן הדגם הזה.
- 15 - 1930 - התומך הראשי בתקשורת האמריקאית במלחמת העולם השנייה. נבנו כ-200,000 יחידות.
- 32/33 - 1961 - מכשיר בעלות נמוכה יחסית, שתוכנן בתחילה לעומס עבודה "קל" (עד שעתיים ביום). יוצר עד 1981, ובמהלך השנים עבר שינויים והתאמות, תוך הקטנת עלות הייצור והעלאת האמינות והעמידות של המכונה. עד 1976 יוצרו יותר מ-600,000 יחידות, והדגם היה לציוד היקפי סטנדרטי עבור מיני מחשבים ומסופי מרוחקים (בדרך כלל בעזרת מודם בקצב 110סל"ש) . ה-32 עבד בקוד בודו, וה-33 ב-ASCII. שלושה דגמים: דגם "קלט בלבד", ללא לוח מקשים, וקורא/מנקב סרטי נייר, דגם "שלח/קבל", ללא קורא/מנקב סרטי נייר, והדגם המלא, שכלל לוח מקשים, מדפסת וקורא ומנקב סרטי ניר. ריי טומלינסון, הנחשב ל"אבי הדוא"ל", מספר שבחר בכרוכית (@) כדי להפריד בין הנמען והכתובת, משום שתו זה מציין את "מילת היחס היחידה במקלדת ה-33"[3]
- 42/43 - 1979 - במכונה זו הוחלף התוף במנגנון מדפסת סיכות, ולוח המקשים המכני של ה-33 הוחלף במקלדת מסוף פחות או יותר סטנדרטית.
למכשירי הטלטייפ הראשונים היו רק שלוש שורות מקשים ובהן אתיות רישיות (גדולות) בלבד. הם השתמשו בקוד בודו ב-5 ביט והפיקו כ-60 מילים בדקה. טלטייפים עם מקלדת ארבע שורות, קוד ASCII, ואותיות הן רישיות והן קטנות הגיעו לשימוש בזמן שהמחשבים הראשונים החלו להיות נפוצים.
טלפרינטרים במחשוב עריכה
כמה מן המחשבים המוקדמים השתמשו בטלפרינטרים עבור קלט ופלט. טלפרינטרים גם היוו את מסופי המחשב האינטראקטיביים הראשונים. לא היו בהם מסכי מחשב. המשתמשים הזינו פקודות לאחר הופעת תו של שורת פקודה, ולמעשה היה זה המקור לממשקי שורת פקודה (command line). טייפ הנייר שימש להכנת קלט למחשב או ללכידת פלט.
טלפרינטרים היו נפוצים במערכות "חלוקת זמן" (Time-sharing)(אנ') כמסופים מרוחקים, בדרך כלל בעזרת מודם. לקראת סוף שנות ה-60 החלו להופיע מסופים (מבוססי שפופרת קרן קתודית), שהיו בתחילה יקרים יותר, ומחירם ירד בהתמדה, עד שבערך באמצע שנות ה-70 השתוו במחירם לטלפרינטר ובמהרה היו זולים יותר. לעומת הטלפרינטר, המסוף נוח, מהיר ושקט.
באותו זמן נפוצו אמצעי אחסון נוחים יותר מסרט הנייר המנוקב שהיה סימן ההיכר של הטלפרינטר, ובמקביל מדפסות באיכות מספקת ומחיר תחרותי. ואחרוני הטלפרינטרים ירדו מפס הייצור בתחילת שנות ה-80.
טלפרינטרים שימשו גם כממשק למשחקי מחשב. בשנת 1976 נוצר המשחק "Colossal Cave Adventure"(אנ'), גרסה מוקדמת של משחק הרפתקה ממוחשב, שזכה להצלחה מפתיעה והייתה לו השפעה רבה על התפתחות תעשיית משחקי המחשב אחר כך[4].
בדפוס עריכה
בדפוס נעשה שימוש ייעודי בטכנולוגיה שצמחה מהטלפרינטר, בשם טלטייפסטר (TeleTypeSetter), ובקיצור, TTS (לעומת "TTY") . המערכת מורכבת מיחידת קלט - מקלדת ומנקב סרט, בקוד שנקרא גם הוא TTS, ומהווה הרחבה של קוד בודו, בעזרת נקב שישי, ומערכת שמורכבת על מכונת לינוטייפ, ומפעילה אותה לפי ההוראות המנוקבות, להדפסת חומר כתוב. במערכת הזו נעשה שימוש מקומי, כאשר ההקלדה נעשתה בבית הדפוס עצמו, בדרך כלל במשרד מופרד מ"אולם הסדר" הרועש, והיא מאפשרת למכונת הסדר לפעול בתפוקה מלאה - עד כפליים מתפוקתו של סדר מיומן. הוספת משדר ומקלט, כלומר קורא סרט ומנקב סרט המחוברים דרך רשת תקשורת, מאפשרת הפרדה גאוגרפית בין ייצור התוכן להדפסתו, ובעיקר הפצת תוכן זהה להדפסה לפרסומים שונים, הפרוסים על פני אזורים נרחבים. מערכות TTS שימשו סוכנויות ידיעות, הפצת מודעות לוח, טורים "סינדיקליים", ועוד.
קוד ה-TTS המשיך להיות בשימוש כפורמט לחומר המיועד לדפוס, גם כאשר החל שימוש בהסדר הממוחשב, שטלפרינטרים שימשו כמכשיר קלט בשנות ה-70 של המאה ה-20[5].
בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלו להימכר לראשונה מדפסות זולות יחסית, ששולבו עם טלפרינטר, דוגמת מכשירים תוצרת חברת "טלטייפ" (Teletype Corporation)[6].
בישראל עריכה
מחלקת הדואר והמברקה (Telegraphs and Posts of Department) של ממשלת המנדט החלה להקים רשת של טלפרינטרים בשנת 1938 שפעלה באותיות לטיניות[7].
בתחילת 1945 הוחל בניסיון לייצר טלפרינטר בעברית על ידי התאמת מכשיר הפועל באנגלית[8]. שירות הטלפרינטר העברי הראשון נחנך ב-31 במרץ 1946, עבור עיתון "הארץ", במטרה לקשר את מערכת "הארץ" בתל אביב עם הסניף בירושלים[9][10]. קו דומה הותקן במערכת "הבקר" באוקטובר 1947[11].
במאי 1947 נחנך שירות טלפרינטר בין מצרים וארץ ישראל[12].
בשנת 1956 הושקה בישראל רשת של טלפרינטרים אוטומטיים -"טלקס". זו הייתה רשת הטלפרינטרים הראשונה בעולם שתוכננה מראש לעבוד בעברית, היא הייתה תוצרת חברת "לורנץ" הגרמנית ונרכשה בכספי הסכם השילומים[13]. הקו הראשון היה בין חיפה ותל אביב ובהמשך נפרס לערים נוספות. במאי 1958 הופעל לראשונה שירות טלפרינטר בין תל אביב ואילת באמצעות קשר רדיו אלחוטי[14].
בתחילת 1957 נפרסה רשת של טלפרינטרים של סוכנות הידיעות הישראלית "עתי"ם", דרכה הועברו ידיעות למערכות העיתונים[15].
בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו חברות וגופים בישראל להשתמש ברשתות מחשבים, המשתמשת בטלפרינטרים[16], בין השאר חברת אל על הקימה מערכת לכירטוס אלקטרוני[17].
בשנת 1975 השיקה חברת "מערכות כור", של קונצרן "כור תעשיות", מכשירי טלפרינטר אלקטרוני מהיר מפיתוח עצמאי, חלקם לשימוש צה"ל[18]. את הטלפרינטר אלקטרוני החלה החברה לפתח ב-1972, ביוזמת שר התקשורת שמעון פרס שפנה לאורי אבן-טוב מייסד החברה עם הרעיון[19]. המכשירים תמכו גם בערבית והודגמו בעת ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל בנובמבר 1977[20].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ליטל לוין, היום לפני 64 שנים: נחנך "הטלפרינטר העברי הראשון", באתר הארץ, 31 במרץ 2010
- טלפרינטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ בפועל, התקן TTY במערכת יוניקס הוא בדרך כלל מסוף טקסט שאינו דווקא טלפרינטר, אך בשנותיה הראשונות של מערכת ההפעלה אפשר היה לצפות שמאחורי ההתקן יעמוד טלפרינטר ממש.
- ^ "טלפרינטר", הארץ, 31 בדצמבר 1931
מכונה המדפיסה בשני מקומות בבת אחת, דואר היום, 25 בינואר 1932 - ^ Sara Price, Carey Jewitt, Barry Brown, The SAGE Handbook of Digital Technology Research, SAGE, 2013-07-31. (באנגלית)
- ^
נועה ליברמן-פלשקס, גיק אחד נכנס למערה; כשיצא ממנה הוא שינה את העולם, באתר הארץ, 11 באפריל 2022
- ^ מסדרות אלקטרוניות מבשרות מהפכה בדפוס, דבר, 3 ביוני 1974
הודגמה הדפסת "אופסט" חדישה, על המשמר, 1 בדצמבר 1971 - ^ טלפרינטר טלטייפ - חברת ישרא־טל התחילה לשווק סדרה חדשה של מדפסות, חדשות, 22 בינואר 1985
- ^ בשנת 1939 נשלחו מיליון מכתבים בא"י התנהלו למעלה מ־35 מיליון שיחות טלפוניות, הַבֹּקֶר, 28 בפברואר 1940
- ^ יותקן "טלפרינטר" עברי בדואר, הארץ, 16 בפברואר 1945
נפתח שרות־טלגרמות בעברית ב" טלפרינטר" מירושלים לת"א, הארץ, 26 במרץ 1945 - ^ טל לוי ולין, 31.3.1946 נחנך "הטלפרינטר העברי הראשון", באתר הארץ, 31 במרץ 2010
- ^ טלפרינטר עברי ראשון במערכת "הארץ", דבר, 1 באפריל 1946
- ^ קו-דואר ישיר במערכת "הבוקר" תל אביב - ירושלים, הַבֹּקֶר, 15 באוקטובר 1947
- ^ שירות טלפרינטר בין מצרים וארץ ישראל, הארץ, 11 במאי 1947
- ^ שירות טלפרינטר אוטומטי יופעל לראשונה בארץ, על המשמר, 24 ביולי 1956
הופעל שרות טלפרינטר "טלקס", הארץ, 2 באוגוסט 1956 - ^ הופעל טלפרינטר בין תל-אביב ואילת, דבר, 27 במאי 1958
- ^ רשת <<טיקרים>>, הארץ, 24 בינואר 1957
- ^ מחשב אנליטי, ל"אסף הרופא", מעריב, 2 במרץ 1976
המחשב בפעולה..., מעריב, 30 ביוני 1975 - ^ "אל־על" מתכננת כירטוס אלקטרוני, למרחב, 18 במרץ 1970
- ^ "מערכות כור" מייצרת טלפרינטר אלקטרוני, דבר, 18 במרץ 1975
- ^ עודד הון, תפריט אלקטרוני ל...פרות, מעריב, 22 באוגוסט 1972
- ^ הטלפרינטר של מערכות 'כור' נוסה בהצלחה בעת ביקור סאדאת, דבר, 13 בדצמבר 1977
