טראוס
טראוס (יוונית: Τηρέας) היה דמות במיתולוגיה היוונית, בנו של אל המלחמה ארס ומלכם של התראקים, אשר האלים הפכו לדוכיפת, תוך שהם הופכים את אשתו פרוקנה לזמיר, ואת אחותה פילומלה לדרור.
 | |
| תפקיד | מלך התראקים |
|---|---|
| אב |
ארס  |
| אם |
ביסטוניס |
| בן או בת זוג |
פרוקנה |
| צאצאים |
איטיס |
  | |
טראוס במיתולוגיה עריכה
טראוס גייס צבא ויצא לעזרתו של פנדיאון, מלך אתונה, במלחמה כנגד תבי. בתמורה לעזרתו של טראוס, העניק לו פנדיאון את בתו פרוקנה לאישה. לאחר הנישואים, ביקשה פרוקנה מטראוס לראות את אחותה הצעירה פילומלה. טראוס מילא אחר בקשת אשתו ויצא לאתונה כדי לבקש מפנדיאון לקחת את פילומלה אל אחותה לביקור קצר; אך ברגע שראה טראוס את פילומלה לא היה מסוגל לעמוד בפני יופייה. הוא נשבע בפני פנדיאון שבועת שקר כי ישמור עליה היטב, אך לאחר שהוא לוקח אותה לתראקיה, סגר אותה בבקתה מבודדת ואנס אותה. כשפילומלה איימה לספר על מעשיו הבוגדניים, הוציא את חרבו ועקר את לשונה.
כשטראוס שב לביתו, שיקר לאשתו כי אחותה נהרגה. בינתיים, פילומלה הכלואה, שלא יכלה לדבר, החליטה לרקום ציור המתאר את כל שהתרחש. את הרקמה שלחה פילומלה עם משרתת אל אחותה, וזו הבינה מיד מה עולל בעלה. פרוקנה משחררת את אחותה, ובהתקף זעם רצחה את איטיס, בנה מטראוס, בישלה את בשרו והגישה אותו לאביו כמאכל. לאחר הארוחה, כשביקש טראוס לראות את בנו, סיפרה לו פרוקנה אודות הרצח והציגה לו את ראשו הכרות של בנם.
טראוס האבל על מות בנו רדף אחד שתי האחיות כדי להורגן, אך אלו התפללו לאלים לישועה. האלים נענו לתפילה והפכו את שתי האחיות לציפורים ובכך איפשרו להן לברוח. פילומלה הפכה לדרור, ופרוקנה הפכה לזמיר אשר חזהו האדום מנציח עד היום את רצח הבן שביצעה. לאחר מכן, הפכו האלים את טראוס לדוכיפת. בגרסאות אחרות של הסיפור, טראוס הסתיר דווקא את פרוקנה ואז סיפר לפילומלה כי אחותה נהרגה על מנת לפתות אותה להינשא לו ולשכב עמו. רק אז כרת את לשונה כדי שלא תוכל לספר לאחותה מה בדיוק אירע. כמו כן, בחלק מן הגרסאות הפכה פילומלה לא לדרור אלא לסנונית.
טראוס ב"ציפורים" של אריסטופאנס עריכה
במחזה "הציפורים" מאת אריסטופאנס, מסופר אודות שני אזרחים אתונאים שמאסו בחיי המשפט באתונה ומחפשים עיר שקטה יותר לגור בה. הם שואפים למצוא עיר בעלת מוסכמות הפוכות לאתונה, מקום בו גם לא יוטלו מגבלות על הנאות הפרט. השניים מחפשים אחר טראוס מתוך הנחה כי לאחר שהפך לדוכיפת יש בכוחו לבחון את כל ערי העולם מן השמיים ולהכווין אותם אל העיר המתאימה להם ביותר. עם זאת, בשיחה עם טראוס מסתבר כי לא קיימת בשום מקום בעולם עיר העונה לדרישותיהם. בלית ברירה מחליטים השניים לייסד עיר חדשה. מושפעים מתיאוריו של טראוס על חיי החופש המוחלטים של הציפורים, רוצים השניים להצטרף אל עם הציפורים ולייסד את העיר החדשה בשמים. הם משכנעים את טראוס לתמוך ברעיון, מבטיחים לו כי עיר שתוקם בשמיים תחצוץ בין האלים לבני האדם. כך לא יוכל עשן קורבנותיהם של בני האדם להגיע אל האלים, ואלו ירעבו עד שייכנעו לציפורים ויעניקו להם את השליטה בעולם. בתחילה מסתייגות שאר הציפורים משיתוף הפעולה עם בני האדם, אך טראוס משכנע אותם לבטוח בשני האתונאים וכך מתחילה בניית העיר.
במחזה, בשונה מן המיתוס, מתוארת דמותו של טראוס לא כדוכיפת של ממש, אלא כחצי אדם וחצי ציפור. שינוי זה נובע מן הצורך של טראוס לשמש במחזה את החוליה המקשרת בין בני האדם לציפורים. כדמות כלאיים של אדם ודוכיפת, יש בכוחו של טראוס לדבר את שפת שתי הקבוצות, דבר שמסביר כיצד יכלו הציפורים ללמוד את שפת בני האדם ולבוא במשא ומתן על הקמת העיר. בנוסף, יש לזכור כי השחקן שגילם את דמותו של טראוס היה לבוש בתחפושת של ציפור, אך בפועל נראה בעצמו כיצור כלאיים של אדם ודוכיפת.
הבדל נוסף באופן בו מתוארת דמותו של טראוס במחזה קשורה ליחסיו עם אשתו פרוקנה. במחזה, נשכחו כל איבות העבר, והשניים חיים חיי זוגיות מאושרים. במסגרת כך נעלמת דמותה של פילומלה מן המחזה, והאזכור היחיד של אירועי העבר מתרחש כאשר פרוקנה נענית לבקשת בעלה ולהנעים את זמנם של האורחים בשיר, במהלכו היא מבכה את בנה המת. ייפוי אירועי המיתוס משמעותי לעלילת המחזה, שמתיימר להציג את עולם הציפורים כעולם אוטופי הנטול שנאות או מכאובים כניגוד לעולם המציאותי של אתונה.
טראוס במחזה מאת סופוקלס עריכה
"טראוס" הוא גם טרגדיה שכתב סופוקלס, בה מתואר הסיפור המיתי של טראוס. מאחר שמהמחזה עצמו השתמרו פרגמנטים בודדים בלבד, קשה מאוד לקבוע כיצד בדיוק הוצגה בו דמותו של טראוס. עם זאת, בניסיון לשחזר את עלילת המחזה והמוטיבים המרכזיים שלו, טוען דוד פיטצפטריק (David Fitzpatrick) כי טראוס אופיין במחזה כברברי (לא יווני). לפי טענה זו, בניגוד לדמויותיהן של פרוקנה ופילומלה האתונאיות, הוצג טראוס כיצרי, אכזרי וחסר יכולת שליטה עצמית. ייתכן מאוד ותדמית זו הייתה אחת מן הסיבות בגללן בחר אריסטופאנס לעשות שימוש בדמותו של טראוס במחזה "ציפורים", בו מחפשים הגיבורים מקום הפוך מזה של אתונה התרבותית.
לקריאה נוספת עריכה
- אריסטופאנס, הציפורים, תרגום: זיוה כספי (ירושלים: הוצאת מאגנס, 1995).
- אובידיוס, מטמורפוזות, תרגום: שלמה דיקמן (ירושלים: מוסד ביאליק, 1965), ספר שישי, 674-412.
- appollodorus, Bibliotheca, translate: J.G. Franzer.
- Fitzpatrick D. "Sophocles' Tereus", in: The Classical Quarterly 51, 2001, 90-101.
קישורים חיצוניים עריכה
- book 3, 14, 8, באתר (thoei)
- טראוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)