טרופאיון
טְרוֹפָּאיוֹן (ביוונית: τροπαιον, בלטינית: tropaeum, טרופאיום) היא מצבת זיכרון, אשר היוונים ומאוחר יותר הרומאים נהגו להקים כדי לציין את ניצחונם על אויביהם. על פי רוב היה הטרופאיון עֵץ (אך בתקופות מאוחרות יותר זוג כלונסאות שהועמדו בהצלבה), שעל ענפיו ניתלו כלי נשקו של האויב המנוצח. את הטרופאיון הקדישו כאות הוקרה לאחד האלים האולימפיים, אשר הודות לו נחלו את הניצחון בקרב.
 | |
| טרופאיון של ניצחון אוגוסטוס על שבטי האלפים עם אישה מימין וגבר משמאל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תקופה | אדריכלות יוון העתיקה ואדריכלות רומית |
| מבנים עיקריים | טרופאיון האלפים (אנ') |
| סגנון אדריכלות קודם | אדריכלות מצרים העתיקה |
יוון עריכה
בתקופה הארכאית נהגו הפולייס היווניות להציב את הטרופאיון בשדה הקרב עצמו, ובדרך כלל ב"נקודת המפנה" (ביוונית: טְרוֹפֶּה, tropê), המקום בו התפורר מערך הפלנקס של האויב וחייליו פנו למנוסה. את הטרופאיון קישטו בכלי נשקו של הופליט, שכללו קסדה, שריון גוף (מברונזה או מבד), מגינים אחדים ועוד, שהונחו למרגלותיו בערימה. הטרופאיון נותר על עומדו בשדה הקרב עד עונת הלחימה הבאה, שכן הקרבות נערכו לעיתים קרובות באותן אדמות המישור המעטות המצויות בארץ יוון ההררית, אז הוחלף בטרופאיון חדש.
בתקופות מאוחרות יותר בתולדותיו של העולם היווני הוקדשו הטרופאיה בשדה הקרב, אך הוצבו אחר כך במקומות פולחן פאן-הלניים דוגמת אולימפיה או דלפי וזאת כדי להגדיל את יוקרתה של העיר המנצחת.
רומא עריכה
הרומאים, לעומת היוונים, לא הציבו בדרך כלל את הטרופאיום בשדה הקרב, אלא דווקא במקום בולט בעיר עצמה. לא היה להם עניין להרשים מדינות אחרות או יריבים צבאיים, אלא ביקשו לנצל את ניצחונותיהם הצבאיים להגדלת כוחם הפוליטי הפנימי, ובמיוחד בשנים האחרונות של תקופת הרפובליקה. טרופאיום שניצב בשדה הקרב לא גרף קולות, אך זה שהובא לעיר והוצג בתהלוכת הניצחון יכול היה להרשים את האזרחים ולעוררם להצביע עבור המנצח בבחירות הבאות או להגדיל את יוקרת המצביא בקרב חבריו הסנאטורים.
הרעיון שסימל הטרופאיום היה מוכר כל כך, שבתקופות מאוחרות יותר החלו הרומאים מציגים רק את דיוקנו בתבליטי אבן מגולפים, כמו טרופאיום טריאני (Tropaeum Traiani), וכך העניקו לניצחון זיכרון עד, שהטרופאיום בצורתו המקורית לא יכול היה להעניק בשל אופיו הארעי והחולף.
קרבות ימיים עריכה
אצל היוונים נהוג היה להקים טרופאיון בחוף, סמוך למקום בו התחולל הקרב הימי או במקום התכנסות האוניות טרם הקרב. את האתר היו מקדישים לאלים, הודות להתערבותם הושג הניצחון, ומקשטים בשלל האוניות כלומר, באילי הניגוח ובסמליהן של האוניות שנשבו או הושמדו.
בחלק הצבאי של נמל כתי, ליד המבדוקים של התלת־חתריות, נמצאה כתובת[1] בסיס טרופאיון ("תרפי" בפיניקית, בכתיב חסר לחלוטין וביו"ד עיצורית) אותו הקדישו "מלכיתן מלך כתי ואדיל בן בעלרם וכל עם כתי לאדֹנם לבעל עז" על נצחונם הימי על אויביהם ועוזריהם הפפים בשנה הראשונה למלכות מלכיתן, 392 לפנה"ס, בנמל ממנו יצאו האניות המנצחות.[2][3][4] מסמך זה רומז לאירועים הנוגעים ליריבות הגדולה בין ארתחששתא השני לאתונאים – כתי שימשה בסיס עורפי למצור של ארתחששתא על סלמיס, והאויבים המוזכרים על הטרופאיון הם כנראה אנשי סלמיס, שמלכה אואגורס ביקש להגדיל את שטחיו על האי והיה היריב הקבוע של מלך כתי.[5] דיודורוס הזכיר ניצחון יבשתי וניצחון ימי – האחרון הוא המונצח בטרופאיון.[5] אף שכתי לא הגדילה את שטחיה, היא שמה קץ להתערבות מלך סלמיס, חיזקה את בעלי הברית של הפרסים באי וביססה את ההגמוניה הפרסית במזרח הים התיכון, כפי שהוגדרה בשלום אנטלקידס.[5]
הרומאים, כאמור, נהגו בדרך כלל להציב את הטרופאיה בעיר רומא עצמה. את הטרופאיום הימי הראשון קבע גאיוס דואיליוס ליד בימת הנואמים בפורום, לאות ניצחונו ב-241 לפנה"ס על הקרתגים בקרב מילאי במלחמה הפונית הראשונה. הגדיל לעשות אוקטביאנוס קיסר (אוגוסטוס) אחרי ניצחונו בקרב אקטיום (31 לפנה"ס). סווטוניוס מספר, כי ייסד בקרבת מקום הקרב את העיר ניקופוליס ('עיר הניצחון'), "קבע בה משחקים חגיגיים בכל חמש שנים, ולשם הרחבת המקדש הקדום של אפולו הקדיש לנפטונוס ולמרס את מקום המחנה שהשתמש בו, לאחר שקישט אותו בשלל הניצחון של האניות."[6]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- גאיוס סויטוניוס טרנקוילוס, חיי שנים-עשר הקיסרים. תרגם מרומית ד"ר אלכסנדר שור. תל אביב, הוצאת מסדה, תשי"ט.
הערות שוליים עריכה
- ^ KAI 288
- ^ Marguerite Yon, William A. P. Childs, Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C., Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1997, עמ' 12 doi: 10.2307/1357405
- ^ Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López, Pratiques administratives phéniciennes à Idalion, Cahiers du Centre d’Études Chypriotes, 2020, פסקה 9
- ^ Paolo Xella, Le dieu B‘L ‘Z dans une nouvelle inscription phénicienne de Kition (Chypre), Studi Epigrafici e Linguistici 10, 1993, עמ' 61–69
- ^ 1 2 3 Marguerite Yon, William A. P. Childs, Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C., Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1997, עמ' 13 doi: 10.2307/1357405
- ^ סווטוניוס, אוגוסטוס האלוהי, 18, בתרגום אלכסנדר שור.