יאן בלוך

בנקאי יהודי פולני. פרסם תיאוריה על מלחמות באירופה

יאן גוטליב בלוךפולנית: Jan Gotlib (Bogumił) Bloch; ברוסית: Иван Станиславович Блиох או Блох, איוואן סטניסלבוביץ' בליוך או בלוך; ‏24 ביולי 1836 - 25 בדצמבר 1902) היה בנקאי יהודי פולני אשר הקדיש את חייו הפרטיים לניתוח התפתחות הלוחמה המודרנית בתקופתו. הוא חזה, בניגוד לדעה הרווחת בזמנו, כי המלחמות יהפכו לכה עקובות מדם, יקרות וממושכות שהצד המנצח יהיה זה שיוכל לדחות מפלה כלכלית לזמן הרב ביותר. מלחמת העולם הראשונה איששה את חיזויו.

יאן בלוך
Jan Gottlieb Bloch
יאן בלוך
יאן בלוך
לידה 24 ביוני 1836
ראדום, פולין הקונגרסאית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בינואר 1902 (בגיל 65)
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פובונזקי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרקע לניתוח עריכה

בלוך התפעם מהניצחון הפרוסי המוחץ על צרפת ב-1870 וחזה כיצד שינויים טכנולוגים ואחרים ישנו את אופי הלחימה ויהפכו את זה המקובל בימיו ללא ישים. לאור זאת הגיע למסקנה כי לא יהיה ניתן לפתור בעתיד סכסוכים מדיניים בעימות צבאי. הוא פרסם את עבודתו בת השישה כרכים "האם מלחמה בלתי אפשרית כעת" בפריז, 1898.

תרומתו לתאוריה של הלחימה עריכה

בלוך ניתח את השפעת ההתקדמות הצבאית על אופי המלחמה. ניתוחיו נתפרסמו בכל אירופה אך לא הופנמו בקרב ראשי הצבאות.

עיקרי תורתו הם:

  1. התקדמות הטכנולוגיה הצבאית (כדוגמת אבק שרפה נטול עשן, עיצוב משופר של הרובה, פיתוח המקלע) נותנים יתרון לחייל מחופר על חייל מסתער.
  2. בשל נחיתות המסתער, התמרונים המקובלים (הסתערות פרשים או שימוש בכידונים) הפכו למיושנים ולא יעילים.
  3. רצונם של שני הצדדים ליהנות מהיתרון יוביל למלחמת חפירות.
  4. על מנת למנוע איגוף, שני הצדדים יאריכו את קו החזית.
  5. התקפות מהירות וניצחונות מוחצים פסו מהעולם.
  6. הצורך להחזיק קו חזית ארוך לאורך זמן רב יוביל לגידול הצבאות מכמה עשרות אלפי חיילים למיליונים.
  7. מלחמות תהפכנה לדו-קרב של עוצמות תעשייתיות מה שיוביל לשחיקה כלכלית כוללת.
  8. המאמץ שכופה מלחמה מהסוג המתואר על הכלכלה עלול להוביל לרעב, מגפות, התמוטטות המבנה החברתי ומהפכות.

בלוך אף חישב כי לכוח מחופר תהיה עדיפות השקולה לאחד לארבע מול חיל רגלים המתקדם מולו.

ההיסטוריון עזר גת טוען שחישוביו היו דוגמה ראשונה לחקר ביצועים מודרני.[1]

השפעתו עריכה

בלוך נכח בוועידת השלום בהאג ב-1899, ייתכן שבהזמנתו של הצאר ניקולאי השני. שם חילק את ספרו לנציגי 26 מדינות. רעיונותיו של בלוך התפשטו אולם זכו להתעלמות או לדחיה. בלוך החליט לפנות ישירות לדעת הקהל דרך העיתונות כדי לעקוף את הממשל ואנשי הצבא אך ללא הועיל. בלוך כתב במאמר בעיתון בריטי:

לאחר שבמשך 14 שנים חקרתי את המלחמה על כל שלביה וצדדיה, נדהמתי לגלות שהמהפכה המתרחשת, המכתתת חרבות לאתים, כמעט ולא הובחנה על ידי מומחים שזהו תפקידם. בעבודתי על מלחמת העתיד לקחתי על עצמי לתאר תהליך מעניין זה. כמי שכותב למומחים, הרגשתי צורך לרדת לפרטים ואורכו של הניתוח הגיע ל-3,084 עמודים. העובדות המובאות שם יחד, יחד עם המסקנות שעולות מהן, פועלות נגד האינטרסים של קהילה חזקה בשל הרפורמה המתבקשת. דבר זה חזיתי מההתחלה. מה שלא חזיתי היא העקשנות, אשר לא רק הובילה לישיבה בחיבוק ידיים אלא גם לקחה על עצמה לעוות את העובדות. פטריוטיות ראויה לכבוד, אך מסוכן לזהותה עם אינטרסים של שכבת אוכלוסייה מסוימת. הנוקשות בה הקהילה הצבאית דבקה בדברים שפסו מהעולם היא פאטתית ומכובדת. לרוע המזל היא אף יקרה ומסוכנת. בשל כך אני פונה להמונים הבריטים, שאינטרסיהם בסכנה ופסק דינם חייב להכריע.

ההמונים הפטריוטים של אירופה לא התרגשו מקריאתו של בלוך. הפרשים הצרפתים וחיל הרגלים הבריטי למדו את תורתו של בלוך רק בתהליך של ניסוי וטעייה ברגע שמלחמתו הבלתי אפשרית של בלוך, מלחמת העולם הראשונה, החלה. המונרכיות של הצאר הרוסי והקייזר הגרמני לא שעו גם הם לאזהרתו של בלוך על מהפכות נדרשות ושילמו את המחיר בהוצאה להורג וגלות בהתאמה.

תחזיותיו של בלוך הרחיקו למלחמת העולם הראשונה אולם לא העריכו מספיק טקטיקה ואסטרטגיה עקיפה כארטילריה. הוא לא חזה את השימוש בשריון ובחיל אוויר. מלחמת העולם השנייה הייתה שונה לחלוטין במתארה וכך גם המלחמות שאחריה. למרות זאת חלקים בניתוחו של בלוך עדיין תקפים.

בלוך היה מועמד לפרס נובל לשלום ב-1901. בלוך נפטר ב-1902, לפני שמלחמת העולם הראשונה הוכיחה כי מתאר המלחמה שחזה אכן מדויק, ואיומה ככל שתהיה המלחמה היא עדיין אפשרית.

תמיכתו בציונות עריכה

בלוך נפגש והתיידד עם בנימין זאב הרצל בוועידת השלום בהאג ב-1899. הרצל הגיע לוועידה כדי לנסות ולהשיג פגישה עם הצאר הרוסי. בלוך תמך במאמציו של הרצל וטילגרף לצאר מכתב תמיכה בהרצל. הוא גם שלח מכתב לפרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן וביקשו לתמוך בשינוי עמדתה של גרמניה בפישור בינלאומי.

ביוני 1899, בלוך, על פי בקשתו של הרצל, השתדל אצל הממשלה הרוסית לבטל את האיסור על רכישת מניות לבנק הקולוניאלי היהודי.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יאן בלוך בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עזר גת, מקורות המחשבה הצבאית המודרנית, תרגום עמנואל לוטם, עמ' 288