יאן וילדנס

צייר פלמי

יאן וילדנסהולנדית: Jan Wildens;‏ 158616 באוקטובר 1653) היה צייר פלמי, שהתמחה בנופים. נופיו הריאליסטיים נעימים לעין בפרטיהם ובעלי אופי שליו. הוא שיתף פעולה באופן קבוע עם פטר פאול רובנס וציירי בארוק פלמיים מובילים אחרים בני דורו, שביצירותיהם צייר את הנופים.[1]

יאן וילדנס
Jan Wildens
לידה 1586
אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוקטובר 1653 (בגיל 67 בערך)
אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות בארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות נוף אנטוורפן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מריה סטפפרט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יאן וילדנס, חורף

ביוגרפיה עריכה

יאן וילדנס נולד באנטוורפן כבנם של הנדריק וילדנס ומגדלנה ואן וסברגן. אביו נפטר כשהיה עדיין צעיר. אמו התחתנה בשנית עם קורנליס קוק, לימים חותנו של צייר הפורטרטים באנטוורפן קורנליס דה פוס. בשנת 1596 היה יאן וילדנס רשום בגילדת לוקאס הקדוש באנטוורפן כחניך של פיטר ואן דר הולסט (הראשון) (1565–1628), צייר זוטר ממכלן.[2]

וילדנס הפך למאסטר בגילדה באנטוורפן בשנת 1604. הוא הקים בית מלאכה משלו ולקח את אברהם לירס כחניך בשנת 1610. מתקופה זו נותרה סדרה של 12 רישומים של חודשי השנה, שנחרטו ופורסמו בצורה מודפסת. וילדנס נסע בשנת 1613 או 1614 לאיטליה שם שהה עד שנת 1616.[2] בסביבות 1615–1616 הוא יצר סדרה של 12 ציורי נוף המייצגים את 12 חודשי השנה, דומים לציורים המוקדמים שלו. ציורים אלה מראים את התעניינותו הגוברת בריאליזם, שהיה ככל הנראה תוצאה של חשיפתו לנופיו של בן ארצו פול בריל שעבד ברומא. כשחזר לאנטוורפן, הוא החל בשיתוף פעולה תכוף ונעשה חבר קרוב של פטר פאול רובנס. וילדנס היה אחראי על הנופים המצוירים בתמונות שצוירו על ידי רובנס בסדרת השטיחים שלו. שני האמנים המשיכו לשתף פעולה ביצירות רבות.[3] וילדנס הפך גם למשתף פעולה עם ציירים מובילים אחרים באנטוורפן.

 
יאן וילדנס, רועים רוקדים

בשנת 1619 התחתן וילדנס עם מריה סטפפרט, ורובנס שימש כעד בחתונה. אחייניתה של מריה הלנה פורמנט הפכה לימים לאשתו השנייה של רובנס. מריה סטפפרט נפטרה בשנת 1624 לאחר שילדה שני בנים, שניהם הפכו לציירים: יאן בפטיסט (1620–1637) וירמיאס (1621–1653). שני בניו נפטרו צעירים.

וילדנס שגשג כלכלית בזכות ההצלחה המקצועית שלו. הוא עבד עבור פטרונים בולטים והשתתף, כמו הרבה אמנים אחרים באנטוורפן, בקישוטים לכבוד הכניסה לאנטוורפן של המושל החדש הקרדינל אינפנטה פרדיננד מבית הבסבורג. רובנס היה האחראי הכללי על פרויקט זה. וילדנס תרם לאירוע שני נופי העיר אנטוורפן. בבית שירש מאמו ברחוב לנגה ניואר באנטוורפן הוא פתח גלריית תמונות עם למעלה 700 ציורים. הגלריה הצליחה מאוד ובהמשך הופעלה על ידי בנו ירמיאס. כאשר רובנס נפטר בשנת 1640, יאן וילדנס שימש כמוציא לפועל של עיזבונו.[1]

בין תלמידיו היו בניו יאן בפטיסט וירמיאס והנדריק ואן בלן הצעיר.[4]

יצירתו עריכה

 
יאן וילדנס, נוף הדרך של ישו לאמאוס

יאן וילדנס היה מומחה בציורי נוף. קומפוזיציות הנופים המוקדמות שלו, לפני ביקורו באיטליה, הושפעו מיוצרים פלמיים כמו יאן ברויגל הבן. בתקופה מוקדמת זו ייצר סדרה של 12 רישומים של חודשי השנה, שפורסמו בדפוס.[3] [5]

באיטליה גילה וילדנס את אומנות הנוף של בן ארצו פול בריל עם הריאליזם שלו והדגשת הפרטים.[1] עם שובו לאנטוורפן הפך וילדנס למשתף פעולה תכוף עם פיטר רובנס. הוא היה אחראי על רקע הנוף של סצינות שונות בעיצובים של רובנס לסדרת הרקדים וציורי היסטוריה רבים של רובנס, כולל "אונס בנותיו של לאוקיפוס" (בערך 1618), "שמשון והאריה" (בערך 1618) ו"דיאנה ונימפותיה יוצאות למרדף" ( 1616). [6] [7] בהמשך הקריירה שלו צייר נופים עבור ציירים רבים אחרים באנטוורפן כמו ג'ייקוב ג'ורדנס, פרנס פרנקן הצעיר, פרנס סניידרס, פול דה פוס, אברהם יאנססנס, יאן בוקהורסט, תיאודור רומבוץ וקורנליס שוט.

בעבודותיו בשנות ה -20 של המאה ה-17 השתמש בצורות דקורטיביות, קומפוזיציות רופפות וטכניקה רחבה המזכירה את עבודות רובנס. השפעות קודמות עליו כמו יאן ברויגל הבן ופול בריל המשיכו למלא תפקיד משמעותי. עבודותיו של וילדנס מראות עדיפות לגישה רגועה ועדינה המתבטאת בסימטריה ברורה בקומפוזיציה ובצבעים רכים ועדינים. הניגודיות לרובנס ניכרת בנוף השליו של וילדנס עם "רועים רוקדים". בציור נותר חלק מהנוף הדינמי יותר של רובנס של רועה וצאן.[3]

אחרי 1640 הוא אימץ את השיטה ואת האור האטמוספירי הרוטט, בו השתמש רובנס בנופיו המאוחרים. וילדנס גם הגדיל את היסוד הדרמטי בנופיו מאותה תקופה.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יאן וילדנס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Matthias Depoorter, Jan Wildens at Barok in Vlaanderen
  2. ^ 1 2 Frans Jozef Peter Van den Branden, Geschiedenis der Antwerpsche schilderschool, Antwerpen, 1883, p. 683-687 (in Dutch)
  3. ^ 1 2 3 Hans Devisscher. "Wildens, Jan." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 22 January 2016
  4. ^ Jan Wildens at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
  5. ^ Walter S. Gibson, Pleasant Places: The Rustic Landscape from Bruegel to Ruisdael, University of California Press, 2000, p. 122
  6. ^ The Rape of the Daughters of Leucippus by Rubens
  7. ^ Cimon and Iphigenia by Rubens at the Kunsthistorisches Museum