יאן נרודה (Jan Nepomuk Neruda‏; 9 ביולי 183422 באוגוסט 1891) היה סופר, משורר ומחזאי צ'כי ריאליסטי. יצירתו המפורסמת ביותר היא קובץ הסיפורים הקצרים Malostranské povídky - "סיפורים מרובע מאלה סטראנה" - המתארים סיטואציות מהוויי החיים ברובע.

יאן נרודה
Jan Neruda
לידה 9 ביולי 1834
פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוגוסט 1891 (בגיל 57)
פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jan Nepomuk Neruda עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וישהראד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Janko Hovora עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית, צ'כית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות סיפורים מרובע מאלה סטראנה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קרולינה סבטלה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבר יאן נרודה בבית הקברות וישהראד, פראג
"בית שתי השמשות" ברחוב נרודבה בפראג - הבית שבו העביר נרודה את כל חייו, ברחוב שנקרא על שמו

ביוגרפיה עריכה

נרודה נולד בפראג, בוהמיה שבקיסרות אוסטריה (כיום חלק מצ'כיה), ברובע מאלה סטראנה. בנעוריו הושפע מדמויות כמו פרנטישק פאלאצקי וקארל אֶרבּן.[1] הוא למד פילוסופיה ובלשנות באוניברסיטת קארל בפראג ועבד כמורה עד שנת 1860, אז הפך לעיתונאי עצמאי. לאורך חייו עבד נרודה בעיתונים וכתבי עת צ'כיים וגרמניים כעורך, כתב, מבקר ספרות וכותב פיליטונים. בז'אנר הפיליטון, לצד סיפוריו הקצרים, הוא התבלט במיוחד ככותב דק הבחנה.[2] נרודה לא נשא אישה, אך היה ביחסים קרובים מאוד עם הסופרת קרולינה סבייטלה.

מבחינת הסגנון השתייך נרודה לריאליזם הספרותי.[2] הוא נמנה על קבוצה ספרותית צעירה שצמחה מתנועת התחייה הלאומית בצ'כיה (שמם בצ'כית: Májovci), יחד עם סופרים ומשוררים אחרים כגון ויטסלב האלק, בוז'נה נימצובה וסבייטלה. הם התנגדו לדיכוי התרבות והלאומיות הצ'כית שבו נקטו ההבסבורגים לאחר אביב העמים. בחייו וביצירתו נאבק נרודה למען הלאומיות הצ'כית ועצמאותה.[2]

נרודה נודע בהיותו אנטישמי, ולרוב דמויות היהודים בספריו תוארו כחמדנים ותאווי בצע, תפיסה אשר העריך שתהיה מקובלת בקרב קוראיו. את דעותיו האנטישמיות, לגבי היהודים כעם זר המזיק ללאום הצ'כי, מנצל אותו ואוהד את הגרמנים, הביע גם בעיתונות ובמסות.[2][3]

עד סוף ימיו חי בפראג. הוא קבור לצד רבים אחרים מגדולי האומה הצ'כית בבית הקברות וישהראד שבעיר. בחלקה הצפוני של גבעת פטז'ין בפראג מוצב פסל בדמותו, והרחוב בו גדל נקרא כעת על שמו.

המשורר הצ'יליאני נפתלי ריקרדו ראיאס בסואלטו, זוכה פרס נובל לספרות, לקח לעצמו את שם העט פבלו נרודה כמחווה של כבוד ליאן נרודה.[4][5]

האסטרואיד 1875 Neruda שהתגלה על ידי האסטרונום הצ'כי לובוש קוהואוטק ב-1969 נקרא על שמו.[6]

מיצירותיו עריכה

  • 1857 Hřbitovní kvítí פרחי בית-קברות.
  • 1867 Knihy veršů ספר שירים.
  • 1869 Zpěvy páteční שירי יום שישי.
  • Písně kosmické 1878 שירים קוסמיים.
  • Balady a romance 1878-1983 בלדות ורומנסות.
  • 1883 Prosté motivy נושאים פשוטים.

כתביו שתורגמו לעברית עריכה

  • ליבה הרך של הגברת רוסקה, בתוך: "בירה ומצבי רוח משתנים: מבחר הסיפור הצ'כי", תרגום מצ'כית: רות בונדי, ע"מ 19-11. חרגול, 2012. סיפור קצר זה הוא חלק מסיפורי מאלה סטראנה.
  • לעת אמות אי-פעם, בתוך: "עולמו של המשורר: לקט משירת העולם", תרגום: גילה אוריאל, עמ' 121. רשפים, 1992. שיר.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יאן נרודה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Stuart E. Mann, Jan Neruda: Poet and Essayist, The Slavonic and East European Review, 1949, עמ' 161-167
  2. ^ 1 2 3 4 רות בונדי, בירה ומצבי רוח משתנים: מבחר הסיפור הצ'כי, תל אביב: חרגול, 2012, עמ' 11-12
  3. ^ Jan Neruda, Pro strach židovský, Moravská zemská knihovna, Národní listy, ‏22.6.1869 (בצ'כית)
  4. ^ רות אלמוג, "קרוב יותר לדם מאשר לדיו": מאה שנה להולדת פבלו נרודה, באתר הארץ, ‏14 ביולי 2004
  5. ^ Pablo Neruda, Biography.com
  6. ^ (1875) Neruda. In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_1876. ISBN 978-3-540-29925-7.