יאניס קסנאקיס

יאניס קסנאקיס (ביוונית: Ιάννης Ξενάκης, באנגלית: Iannis Xenakis;‏ 29 במאי 1922 – 4 בפברואר 2001) היה מלחין ואדריכל יווני. עבד בין השאר עם האדריכל המודרניסטי הידוע לה קורבוזיה. ידוע כמלחין חדשן וזכור בעיקר בשל יצירתו החלוצית בתחום המוזיקה האלקטרונית.

יאניס קסנאקיס
Ιάννης Ξενάκης
Iannis Xenakis

יאניס קסנאקיס בשנת 1975
לידה	29 במאי 1922 בראילה, ממלכת רומניה
פטירה	4 בפברואר 2001 (בגיל 78) פריז, צרפת
מוקד פעילות	פריז
מקום לימודים	האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה
זרם	מוזיקה קלאסית של המאה ה-20
סוגה	מוזיקה קלאסית עכשווית, מוזיקה אלקטרונית
שפה מועדפת	יוונית, צרפתית, אנגלית
חברת תקליטים	BV Haast Records
בן או בת זוג	Françoise Xenakis (1953–?)
צאצאים	Mâkhi Xenakis
פרסים והוקרה	פרס קיוטו באמנות ופילוסופיה (1997) מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי (10 במאי 1995) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סידני
www.iannis-xenakis.org
פרופיל ב-IMDb

קסנאקיס, 1975

ביוגרפיה

קסנאקיס נולד בשנת 1922 בבראילה, עיר נמל גדולה על נהר הדנובה ברומניה, כבן הבכור של זוג יוונים: קליארכוס קסנאקיס, סוחר יוצא האי אביה, ופוטיני פאבלו, כ-17 שנים צעירה מבעלה, שמוצאה היה מהאי לימנוס. ההורים השרו בילדים אהבה למוזיקה. האם ידעה לנגן היטב בפסנתר והאב היה חובב אופרות. בהיותו בגיל 5 איבד יאניס את אמו, שנפטרה מסיבוכים של חצבת. בהמשך, יחד עם שני אחיו הקטנים, היה בטיפולן של אומנות זרות שלימדו אותם אנגלית, גרמנית וצרפתית. בשנת 1932 חזרה המשפחה ליוון וחיה כמה שנים באי ספצס. שם למד קסנאקיס בבית הספר היוקרתי "אנארגירוס-קוריאלניס", שבו קיבל גם את שיעוריו המוזיקליים הראשונים בנגינת הפסנתר והרמוניה. בתום לימודי התיכון, ב-1938 נסע לאתונה ולמד שם אדריכלות והנדסה. קסנאקיס היה בתנועת המרי היוונית במלחמת העולם השנייה ובשלב הראשון של מלחמת האזרחים ביוון כחבר מקבוצת הסטודנטים "לורד ביירון" בתוך ארגון ELAS (Ethnikos Laikos Apeleftherotikos Stratos - "צבא השחרור של העם היווני") הקומוניסטי. הוא נפצע קשה בפניו מפגיעת פגז, וכתוצאה מכך איבד את הראייה בעין אחת. ב-1947 נמלט עם דרכון מזויף לפריז. ביוון שפטו אותו בינתיים בהיעדרו ודנו אותו למוות, שהומתק ב-1951 לעונש מאסר של עשר שנים. קסנאקיס נשאר בפריז, נטול אזרחותו היוונית.

בפריז עבד עם לה קורבוזיה. כעוזרו של האדריכל המפורסם, תכנן קסנאקיס את ביתן פיליפס בתערוכה העולמית של בריסל (1958). עבור הביתן נכתבה היצירה המוזיקלית "הפואמה האלקטרונית" על ידי אדגר וארז. המבנה ההיפרבולי של הביתן התבסס למעשה על המבנה הצורני של יצירת המופת המוזיקלית של קסנאקיס, Metastaseis, שחוברה כארבע שנים קודם לכן. הדואליות שבטבעם של "מטאסטאזיס" ושל ביתן פיליפס היא דוגמה לתאוריית "מטא-אמנות" של קסנאקיס - התפיסה האומרת שביטויים אמנותיים אפשר להוציא לפועל מתמטית בכל אמצעי אמנותי שהוא. קסנאקיס הופיע בתערוכות וירידים עולמיים רבים וניגן מדי שנה בפסטיבל שיראז באיראן.

מוריו הראשונים של קסנאקיס לקומפוזיציה היו ארתור הונגר, דריוס מיו ואוליבייה מסייאן. בזמן שקסנאקיס החל להלחין ברצינות, לא הייתה לו הכשרה מוזיקלית רשמית של ממש, ובתאוריה של המוזיקה לא ידע כמעט דבר, וכך החל ללמוד הרמוניה וקונטרפונקט עם כל מי שהיה מוכן לקבל אותו כתלמיד, על אף פערי הידע העצומים שלו ורתיעתו מן הצורך לסור למרות ממוסדת. מסייאן עודד אותו לחרוג ממסורות העבר ולעשות שימוש בידע המתמטי והאדריכלי שלו ביצירותיו. חיבוריו המוקדמים לא צייתו כמעט לעולם לחוקים שלמד.

בינתיים המשיך לעבוד במשרה מלאה כאדריכל בראשות לה קורבוזיה ובהלחנה עסק כתחביב בלבד. קסנאקיס היה אדריכל יצירתי, שבחן את האפשרויות הגלומות בהכנסת חומרים חדשים וצורות חדשות לבנייה. לעיתים קרובות הפקידו בידו מיזמים חשובים, שפנו אל כישוריו הטכניים והאמנותיים. לה קורבוזיה, שבא ממשפחה מוזיקלית (והעמיד פנים כמי ששונא מוזיקה) שימש מדריך ויועץ גם לקסנאקיס המלחין.

בהמשך דרכו, פנה קסנאקיס אל אוליבייה מסייאן להדרכה וייעוץ בקומפוזיציה, ויצא מהנחה שיהיה עליו להתחיל בלימודי המוזיקה מבראשית, אבל העצה שקיבל הייתה, "אתה כמעט בן שלושים ונהנה מן היתרון שבהיותך יווני, אדריכל ומי שלמד מתמטיקה ברמה גבוהה. נצל את הדברים האלה, שלב אותם במוזיקה שלך." מסייאן, שגם סגנונו המוזיקלי לא ציית לתקדימים מוסכמים, לא ניסה לאכוף את מגבלות הקונטרפונקט הבארוקי או הסריאליזם כמו מורים קודמים, אלא הניח לקסנאקיס למצוא את רעיונותיו המוזיקליים בכוחות עצמו והנחה אותו משם. קסנאקיס השתתף באופן סדיר בשיעוריו של מסייאן בקונסרבטואר הפריזאי וביטחונו גדל בד בבד עם כישורי ההלחנה שלו; לא עבר זמן רב עד שמיזג את הרעיונות המתמטיים שפיתח באולפן של לה קרבוזיה עם הכלים המוזיקליים שהשחיז וליטש עם מסייאן, ואיחד אותם להפקת יצירתו הגדולה הראשונה.

קסנאקיס זכור ביותר הודות ליצירתו החלוצית בתחום המוזיקה האלקטרונית והממוחשבת, ולשילוב טכניקות מתמטיות במוזיקה. כך למשל הוא כתב יצירות המבוססות על התפלגות מקסוול-בולצמן ("Pithoprakta"), פיזור אקראי של נקודות במישור (Diamorphoses), תנאי מינימום ("Achorripsis"), ההתפלגות הנורמלית ("ST/10" ו- "Atrèes"), שרשראות מרקוב ("Analogiques"), תורת המשחקים ("Duel" ו-"Stratégie"), חבורת הסימטריות ("Nomos Alpha"), אלגברה בוליאנית ("Herma and Eonta"), ותנועה בראונית ("N'Shima", מהמילה העברית "נשימה", שהוקדשה לישראלית רחה פראייר). בהתאם לשימוש שעשה בטכניקות הסתברותיות, רבות מיצירותיו של קסנאקיס הן, במילים שלו, "צורת יצירה שאיננה הנושא כשלעצמו, אלא רעיון כשלעצמו, הווה אומר, התחלות של משפחת יצירות."

בשנת 1962 הוציא את Musiques formelles, קובץ מאמרים על רעיונותיו המוזיקליים וטכניקות היצירה שלו. הקובץ עובד בהמשך, הורחב ותורגם ל-Formalized Music: Thought and Mathematics in Composition ("מוזיקה פורמלית: מחשבה ומתמטיקה במוזיקה") בשנת 1971.

בשנת 1966 ייסד קסנאקיס את המרכז למוזיקה אוטומטית ומתמטית בפריז ובהמשך הקים מרכז דומה באוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית.

משנת 1975 עד 1978 כיהן כפרופסור למוזיקה בגרשאם קולג', לונדון, והגיש שם הרצאות ללא תשלום לציבור הרחב. קסנאקיס נפטר בפריז בשנת 2001 בגיל 78. בהתאם לצוואתו גופתו נשרפה והאפר נטמן בבית הקברות פר לשז.

רשימת יצירות חלקית

• Metastasis (Metastaseis B') (1953-1954)‎, לתזמורת בת 61 כלים.
• Pithoprakta (1955-1956)‎, לתזמורת בת 50 כלים.
• Achorripsis (1956-57)‎, ל-21 נגנים.
• Eonta (1963)‎, לפסנתר, שלושה טרומבונים ושתי חצוצרות.
• Oresteïa (1965-1966)‎, מבוסס על טקסט מיצירותיו של אייסכילוס, למקהלת ילדים, מקהלה וכלי נגינה או הרכב של 12 מוזיקאים.
• Medea (1967)‎, מבוסס על טקסט של סנקה
• Nomos Alpha (1966)‎, לצ'לו
• Polytope de Montréal (1967)‎
• Nuits (1967)‎
• Nomos Gamma (1967-1968)‎
• Anaktoria (1969)‎ להרכב של 8 מוזיקאים.
• ‎Kraanerg (1968-1969)
• Persephassa (1969)‎, ל-6 נגנים בכלי הקשה.
• Persepolis (1971)‎
• Cendrées (1973)‎
• Evryali (1973)‎, לפסנתר
• N'Shima (1975)‎, במילים עבריות לשני זמרי מצו-סופרן (או אלט) וחמישה נגנים. היצירה בוצעה בבכורה בפברואר 1976 בירושלים, בפסטיבל "טסטימוניום" למוזיקה בת זמננו, בניצוחו של חואן פבלו איסקיירדו
• Psappha (1976)‎, לכלי הקשה יחיד.
• Dmaathen (1976)‎, לאבוב וכלי הקשה.
• Kottos (1977)‎, לצ'לו.
• Jonchaies (1977)‎, לתזמורת של 109 נגנים.
• Pléïades (1978)‎, ל-6 כלי הקשה.
• Pour Maurice (1982)‎, לבריטון ופסנתר.
• Shaar (1983)‎, לתזמורת כלי מיתר. לפי הזמנת פסטיבל טסטימוניום בירושלים
• Jalons (1986)‎, להרכב של 15 נגנים.
• Keqrops (1986)‎, לפסנתר ותזמורת של 92 נגנים
• Kassandra (Oresteïa II) (1987)‎
• (1987) xas, לרביעיית סקסופונים.
• Rebonds (a + b) (1987-89)‎,לכלי הקשה יחיד.
• La Déesse Athéna (Oresteïa III) (1992)‎, לבריטון והרכב של 11 כלים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאניס קסנאקיס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יאניס קסנאקיס (באנגלית ובצרפתית)
• יאניס קסנאקיס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יאניס קסנאקיס, באתר ספוטיפיי
• יאניס קסנאקיס, באתר Last.fm (באנגלית)
• יאניס קסנאקיס, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
• יאניס קסנאקיס, באתר AllMusic (באנגלית)
• יאניס קסנאקיס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יאניס קסנאקיס, באתר Discogs (באנגלית)
• יאניס קסנאקיס, באתר Songkick (באנגלית)
• יאניס קסנאקיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חגי חיטרון, יאניס קסנאקיס: מהנדס, אדריכל נערץ, קומפוזיטור, באתר הארץ, 8 באפריל 2024