יאנקי דודל דנדי

סרט משנת 1942

יאנקי דודל דנדיאנגלית: Yankee Doodle Dandy) הוא סרט מוזיקלי-ביוגרפי משנת 1942 בהפקת האל ואליס וג'ק וורנר עבור האחים וורנר, המגולל את סיפור חייו של השחקן-זמר-רקדן-מחזאי-פזמונאי-מלחין-אמרגן ג'ורג' מ. קוהאן. את הסרט ביים מייקל קורטיז ומככבים בו ג'יימס קאגני בתפקיד הראשי (זכה עבורו בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר), ג'ואן לזלי וולטר יוסטון, שהיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן בתפקיד משני עבור תפקידו בסרט זה.

יאנקי דודל דנדי
Yankee Doodle Dandy
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי מייקל קורטיז
הופק בידי האל ואליס וג'ק וורנר
תסריט פיליפ וג'וליוס אפשטיין
עריכה ג'ורג' אמי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'יימס קאגני
ג'ואן לזלי
ולטר יוסטון
מוזיקה ג'ורג' מ. קוהאן
צילום ג'יימס וונג האווי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה האחים וורנר, Warner Bros. Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 6 ביוני 1942
משך הקרנה 126 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט ביוגרפי, סרט מלחמה, סרט מוזיקלי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים שלושה פרסי אוסקר, בהם פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ופרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'יימס קאגני מגלם את דמותו של ג'ורג' מ. קוהאן בסרט

תוכני הסרט והפקתו עריכה

הסרט נקרא על שם השיר "Yankee Doodle Dandy" שכתב קוהאן בשנת 1904 ללחן שיר העם "יאנקי דודל". השיר הפטריוטי, הכולל הצהרה בדבר האושר שבהיות אמריקאי ש"נולד בארבעה ביולי", הפך לסמלו של קוהאן. מלבד שיר זה כולל הסרט את להיטיו הגדולים של קוהאן: "Give My Regards to Broadway", "You're a Grand Old Flag" ו-"Over There".

עלילת הסרט, לפי תסריט מאת פיליפ וג'וליוס אפשטיין עוקבת אחר תולדות חייו של קוהאן באופן מדויק למדי, אך תוך עיבוד אמנותי וללא מעקב רצוף אחר הרצף הכרונולוגי. בפרט, החילו יוצרי הסרט על עצמם את קוד המוסר של הוליווד באופן מחמיר והשמיטו את העובדה שקוהאן (הקתולי) התגרש והתחתן שנית.

קאגני נבחר לתפקיד משום שכמו קוהאן היה אף הוא שחקן-זמר-רקדן ממוצא אירי ובעל מאפיינים פיזיים דומים. הוא אף ניחן כמו קוהאן, בסגנון אישי ייחודי. במהלך הסרט מבצע קאגני חלק מקטעי השירה והריקוד בסגנונו האישי וחלק בסגנון המחקה את זה של קוהאן. למרות סגנון הבימוי הנוקשה של קורטיז בדרך כלל, הוא העניק לקאגני חופש לעצב את סגנון השירה והריקוד בסרט. התפאורות של מחזות הזמר המקוריים שוחזרו בדייקנות, הודות לייעוץ של ג'ק בויל, שסייע בהפקתם. הסרט הוקרן לקוהאן באופן פרטי, בעת שנלחם בשלביה האחרונים של מחלת סרטן הקיבה בה לקה.

כפי שקוהאן פעל במוצהר על מנת לרומם את מורל האומה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כך הופק הסרט במוצהר על מנת לרומם את המורל בעת מלחמת העולם השנייה, ימים ספורים לאחר התחלת העבודה על הסרט אירעה המתקפה על פרל הארבור.

הצוות ווליס (מפיק) - קורטיז (במאי) - והאחים אפשטיין (תסריט) היה אחראי גם, באותה שנה, על הצלחת הסרט קזבלנקה.

אגדה אורבנית עיקשת טוענת שקאגני בחר להופיע בסרט זה, שהוא סרט פטריוטי מאוד על דמות פטריוטית מאוד, כיוון שהתהלכו שמועות כביכול שהיו לו קשרים עם המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית והוא חשש שיוקע כקומוניסט. הדבר לא עולה בקנה אחד עם המציאות בה המקרתיזם, רדיפת אמנים על רקע פוליטי, החל רק כשמונה שנים לאחר השלמת הסרט.

בשנת 1986 היה זה הסרט הראשון שצולם במקור בשחור-לבן, שנצבע באופן ממוחשב.

פרסים ומועמדויות עריכה

כאמור, קאגני זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט. הסרט זכה אף לפרסי אוסקר עבור המוזיקה (שנכתבה על ידי קוהאן) ופרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר. כמו כן היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, פרס אוסקר לעריכה, פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר ופרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לוולטר יוסטון (ששיחק כאביו של ג'ורג').

בשנת 1993 נבחר הסרט להכלל בארכיון הלאומי לסרטים של ספריית הקונגרס תוך הכרה בערכו האמנותי, התרבותי, ההיסטורי והאסתטי.

ב-2009 נמנה במקום השלישי ברשימת "עשרת הסרטים הגדולים ביותר אודות אמריקה" של האתר "Sound on Sight"[1]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יאנקי דודל דנדי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה