יגאל נאור
יגאל נאור (נולד ב-25 ביוני 1958) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי.
 | |
| לידה |
25 ביוני 1958 (בן 65) גִּבְעָתַיִם, ישראל  |
|---|---|
| שם לידה |
יגאל סלחיאני |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1983 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נאור נולד בגבעתיים להורים יוצאי עיראק בשם יגאל סלחיאני[1]. למד משחק באוניברסיטת תל אביב.
תיאטרון עריכה
שיחק בתיאטרון הפשוט בהצגות "חופה שחורה" (1982) ו"תשמ"ד" (1983), עליהן זכה בפרס השחקן בפסטיבל עכו וב"מתן תורה בשש"; בתיאטרון חיפה שיחק ב"טרטיף"; בתיאטרון באר שבע שיחק ב"אותו אות בנו", "אישה בעל בית" וב"גיסתו של גולדין"; בקאמרי שיחק ב"החילוני האחרון", "חבלי משיח", "אמא קוראז'", "גשם", "מקבת'", "חלום ליל קיץ" וב"גורודיש"; בתיאטרון בית ליסין שיחק ב"חצוצרה בוואדי", "חמץ", "ערפל" וב"מתנקשים", ב״מראה מעל הגשר״, ב״מקסי ואני״; בתיאטרון צוותא שיחק ב"רעולים" (1990), עליה זכה בפרס השחקן בפסטיבל עכו ובפרס מסקין; בהבימה שיחק ב"הופס והופלה", "מותו של סוכן", "יהוא" (1992), שעליה זכה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ובפרס פינקל, "הר לא זז", "אכזר מכל מלך", "יוליוס קיסר", "לב טוב" וב"אנשים קשים". בעונת 2011–2012 שיחק נאור בהצגה אמנות מאת יסמינה רזה, בבימוי נתן דטנר, בתיאטרון חיפה.
קולנוע עריכה
הופיע בסרטים, דרמות וסדרות טלוויזיה. בשנת 1984 שיחק בסרט "זעם ותהילה" בבימויו של אבי נשר. ב-1987 הופיע בהפקה האמריקאית-ישראלית "לבנון לנצח" לצד משה איבגי ועמוס לביא. ב-1993 שיחק בעוד שני סרטים אמריקאיים אליהם לוהקו שחקנים ישראליים: "המומיה חיה" לצד מוסקו אלקלעי ו"המטבע השביעי" לצד אריה אליאס. ב-1996 גילם את תפקידו של המנהל טיסונה בסרטם של ארי פולמן ואורי סיון "קלרה הקדושה". בטקס פרס אופיר זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר ונאור בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר. בשנת 2005 שיחק בסרט "מינכן" בבימויו של סטיבן ספילברג. ב-2007 שיחק בסרט הקולנוע ההוליוודי "חקירה מעבר לקווים" בבימויו של גווין הוד (זוכה פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר על "צוצי"), שראה אותו בסרט "מינכן" והתלהב. בסרט הוא מגלם את ראש המשטרה החשאית של "צפון אפריקה" (הסרט צולם במרוקו, שמופיעה לכל אורכו בשם "צפון אפריקה"). בסרט משתתפים גם מריל סטריפ, פיטר סארסגארד, ריס וית'רספון וג'ייק ג'ילנהול. ב-2010 גילם בתפקיד משנה את דמותו של הגנרל אל ראווי בצבא עיראק בזמן פלישת כוחות ארצות הברית לעיראק, בסרט "שטח ירוק" (Green Zone).
בסרט הקומי "הכופר" אשר יצא בשנת 2011 מגלם נאור מטיף מוסלמי קנאי. עלילת הסרט נעה סביב מחמוד המוסלמי אשר חי בלונדון אותו מגלם השחקן הבריטי אומיד ג'לילי, המגלה להפתעתו כי אומץ בגיל קטן, וכי מוצאו הוא בכלל יהודי. במהלך הסרט הוא חוקר את מורשתו היהודית בעזרת נהג מונית יהודי אמריקאי בשם לני, המגולם על ידי השחקן ריצ'רד שיף. הרבה בדיחות אנטישמיות מסופרות בעלילה על ידי נהג המונית היהודי, אך במיוחד כאשר מתאזנת הקומדיה עם הופעתה של דמות מטיף מוסלמי קנאי אותו מגלם נאור.
בשנת 2014 גילם את תפקיד "סלמן" בסרט "מפריח היונים" בבימויו של נסים דיין, על פי ספרו של אלי עמיר.[2] בשנת 2014 גילם את תפקיד המלך דריווש בסרט 300: עליית האימפריה. בשנת 2016 גילם דמות תפקיד ראשית בסרט ישמח חתני. בשנת 2017 גילם את צפוף בסרט "מכתוב". בשנת 2018 שיחק בסרטו של אלירן מלכה "הבלתי רשמיים".
בשנת 2021 שיחק בסרט הטלוויזיה של רשת HBO "אוסלו"; שם גילם את היועץ המשפטי יואל זינגר.
בשנת 2022 תרם את קולו לסרט הסטופ מושן האמריקאי "ונדל וויילד" בבימויו של הנרי סליק שיעלה בהמשך השנה לספק השירות של נטפליקס.
טלוויזיה עריכה
ב-1992 שיחק לצד שמואל וילוז'ני בסרט הטלוויזיה "בוצֶ'ה, בבימוי רם לוי, בהפקת הערוץ הראשון. ב-1997 השתתף בדרמת הטלוויזיה "קו 300" לצד שמיל בן ארי וב-1998 בסרט הקולנוע "אהבה אסורה" לצד איילת זורר, יחזקאל לזרוב ומשה איבגי ובסרט הטלוויזיה "משחקים בחורף". בשנת 1999 שיחק בסרט הטלוויזיה "אגוז" לצד אלון אבוטבול וששון גבאי וב-2003 בסרטו של עמרי לוי זוכה פסטיבל ברלין "מיס אנטבה" לצד יעל אבקסיס. באותה שנה כיכב בסרטו זוכה הפרסים של שמי זרחין "הכוכבים של שלומי" לצד אסתי זקהיים. בשנת 2005 שיחק בסדרת הטלוויזיה "מילואים" לצד מאיה מרון ונתי רביץ. כמו כן שיחק בדרמות הטלוויזיה "בוצ'ה" ו"פורים" בסדרה "המכון" ובסדרת הילדים "אולי ויולי".
ב-2008 גילם את דמותו של סאדאם חוסיין במיני-סדרה "ביתו של סאדאם". זוהי קופרודוקציה של ה-BBC וה-HBO ונאור היה חלק מצוות שחקנים בינלאומי, וביניהם שחקנים ישראלים נוספים כמו מכרם ח'ורי, אורי גבריאל וששון גבאי. שידור הבכורה היה בבריטניה.
בשנת 2012 גילם בסדרה "נויורק" את דמותו של ג'קי אלחריזי. באותה שנה גילם בסדרה "סינבאד" של הערוץ הבריטי SKY1 את דמותו של המלך אמיר. בשנת 2015 שיחק בסדרה הבריטית "אישה מכובדת" (אנ'), בסדרה הישראלית כפולים, בעונה השנייה של הסדרה "תא גורדין" ובמיני-סדרה "חשודה" בערוץ 10. בשנת 2015 הופיע גם בסדרה הומלנד (עונה 5 פרק 4). בשנת 2017 שיחק בסדרת הטלוויזיה בת 10 פרקים "ריביירה" של רשת סקאי הבריטית ולוהק לקראת צילומי העונה השנייה של הסדרה הישראלית "פאודה" אשר שודרה בשנת 2018. בסדרה הוא מגלם את עמוס קביליו, אביו של הגיבור הראשי, דורון קביליו.
בשנת 2018 שיחק בסדרת הפשע "מלכות" של HOT. באותה שנה כיכב נאור במיני-סדרה הדרמה האוסטרלית "On the Ropes" ברשת SBS, אודות צעירה עיראקית-אוסטרלית שעוקבת אחר חלומה להיות מאמנת עילית לאיגרוף נשים.
בשנת 2019 שיחק בעונה הראשונה של "שב"ס" בתור השייח' איברהים אל מנצור.
בשנת 2021 שיחק בסדרת הטלוויזיה הישראלית-אמריקאית "פגע וברח" המשודרת בנטפליקס.
חיים אישיים עריכה
בת זוגו, לילך פנחס, עובדת בתיאטרון בית ליסין, ולהם בת משותפת. אחיו הקטן הוא משה נאור, מתגורר בתל אביב.
קישורים חיצוניים עריכה
- יגאל נאור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יגאל נאור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- יגאל נאור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- יגאל נאור, באתר ספר הקולנוע הישראלי
יגאל נאור, באתר AllMovie (באנגלית)
יגאל נאור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- יגאל נאור, בארכיון הבימה
- מרב יודילוביץ', "תמיד אשאר שחקן זר", באתר ynet, 26 באוגוסט 2008
- ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, חוזר הביתה: יגאל נאור שוב כאן, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2009
- טל פרי, "אני לא רואה פיתוי שיחייב אותי לעוד פרויקט כזה", באתר גלובס, 4 בינואר 2010
- אבנר שביט, "מי שמחזיר את השד העדתי - הוא פושע": ריאיון עם יגאל נאור לקראת "ישמח חתני", באתר וואלה!, 22 בספטמבר 2016
יואב בירנברג, "להיות בן 61 זה לא אסון, אבל גם לא מציאה גדולה", באתר "ידיעות אחרונות", 6 ביולי 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ ציפי שוחט, חוזר הביתה: יגאל נאור שוב כאן, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2009
- ^ "מפריח היונים", באתר אידיבי