יד הנדיב

קרן רוטשילד

יד הנדיב (נקראת גם: קרן רוטשילד) היא קרן נדבנית של משפחת רוטשילד בישראל.

יד הנדיב
פעילות קידום ערכי הדמוקרטיה והיהדות בישראל
מדינה ישראל
מנכ"ל יגאל מרזל
תקופת הפעילות 1958–הווה (כ־66 שנים)
www.yadhanadiv.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יד הנדיב שמה לה למטרה יצירת משאבים לשם קידום ישראל כחברה דמוקרטית, תוססת ובריאה המחויבת לערכים יהודיים ולשוויון הזדמנויות למען כל תושביה, וזאת על מנת להמשיך ולפתח את המסורת הפילנתרופית של משפחת רוטשילד. יד הנדיב פועלת בכמה תחומים מרכזיים: חינוך, סביבה, מצוינות אקדמית, החברה הערבית והספרייה הלאומית.

היסטוריה עריכה

 
דורותי דה רוטשילד ומימין פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, בטקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה הפתוחה, 1976

יד הנדיב הוקמה לזכרו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד (שכונה "הנדיב הידוע"), וממשיכה את רוחו ומורשתו. הקרן, שהוקמה במתכונתה הנוכחית ב-1958, פועלת בהנהגת חבר נאמנים, בהובלה של בני משפחת רוטשילד.

יושבת הראש הראשונה שלה הייתה דורותי דה רוטשילד והיא שימשה בתפקיד עד לשנת 1988. בשנת 1989 התמנה לורד ג'ייקוב רוטשילד ליושב ראש והוא שימש בתפקיד זה עד לפטירתו בפברואר 2024. המנכ"ל הוא אריאל וייס.

יד הנדיב סייעה לאורך השנים, בהקמתם של בניין משכן הכנסת בשנת 1966, בניין בית המשפט העליון, הטלוויזיה החינוכית, האוניברסיטה הפתוחה, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), חמד"ע, המרכז למוזיקה ירושלים שבמשכנות שאננים, המכון הישראלי ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית[1], המכון לחקר המים בטכניון[2], הקרן לבריאות וסביבה, המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית (אבני-ראשה), מאגר העמותות - גיידסטאר, ספרייה אזורית גזר, כפר הנוער מנוף ועוד.

בנוסף, יד הנדיב מממנת את פעילות גני רמת הנדיב, מקום קבורתם של הברון אדמונד והברונית אדלייד דה רוטשילד, ושותפה למיזם חידוש הספרייה הלאומית[3].

יד הנדיב מעניקה גם את מלגות רוטשילד ואת פרסי רוטשילד (פרס רוטשילד ופרס רוטשילד לחינוך).

הפעילות הנוכחית של הקרן מתמקדת בארבעה תחומי ליבה: מצוינות אקדמית, חינוך, סביבה, וחברה ערבית:

  • תוכנית מצוינות אקדמית - התוכנית שואפת לפתח תנאים מתאימים לשגשוג מוסדותיה האקדמיים של ישראל כך שיעמדו בסטנדרטים בינלאומיים. מוסדות כאלה חיוניים למימוש רכיבים מרכזיים בחזונה של הקרן, החל מקידום חברה תוססת ופתוחה לרעיונות חדשים, ועד עידוד ערכים דמוקרטיים, ושוויון הזדמנויות. אוניברסיטאות ברמה גבוהה הן המצע שעליו צומח מחקר עדכני ופורץ דרך, מקום שבו נפגשים ישראלים מכל חלקי החברה, ופורם לאינטלקטואלים ומדענים מובילים מרחבי העולם. באוניברסיטאות האלה יכולים הסטודנטים המצטיינים לממש את מלוא היכולות שלהם ומהן נסללת דרכם אל הזירה הבינלאומית. בטווח הארוך, הן חיוניות לצמיחתה הכלכלית של מדינת ישראל[4]. בשנים האחרונות הקרן תומכת בשיתופי פעולה בין-אוניברסיטאיים חדשניים במדעי הרוח באמצעות הקרן למדעי הרוח. יוזמה מרכזית חדשה עוסקת בקידום התשתית והמחקר בישראל בתחום רפואה מותאמת אישית (Precision Medicine) בשותפות עם המדינה, באמצעות ות"ת והקרן הלאומית למדע.
  • תוכנית איכות הסביבה - קמה במטרה לשפר את בריאותן וחוסנן של המערכות האקולוגיות הטבעיות, החקלאיות והעירוניות בישראל. תחילה, כוונו המאמצים ליצירת ידע ותשתיות מדעיות שישרתו את קובעי המדיניות. לאחרונה, מתרכזת התוכנית בשיקום נהרות, ניהול אגני היקוות והקמה של רשת של שטחים ימיים מוגנים[5]. התוכנית פועלת בנוסף לקידום התנסויות ופיתוח ידע בנושאים הקשורים לתחבורה מקיימת.
  • תוכנית חברה ערבית - נוסדה במטרה לקדם את החברה הערבית מתוך מחויבות לפעול למען שוויון הזדמנויות לכל תושבי ישראל. התוכנית מבקשת להתמקד בנושאים בעלי משקל עבור קהילה זו, המונה כמיליון וחצי אזרחים. בבסיס הפעילות, עומדת האמונה כי מעורבות פעילה של הקהילה הערבית והובלת מנהיגות ערבית בתכנון וביצוע, הן תנאי להצלחה. מיוחסת חשיבות עליונה לשימוש בידע שנצבר מתוך ניסיון ועל מחקר מוכח ומבוסס ראיות כדי לבנות, להעריך ולבצע התאמות במהלך הפעלת היוזמות, תוך השתדלות להטמיע ערכים אלה גם בארגונים הנתמכים[6].
  • תחום החינוך - מעורבות ארוכת שנים בתחום החינוך מבטאת את השאיפה לשפר את יכולתה של מערכת החינוך לקדם את איכות ההוראה והלמידה. יד הנדיב פועלת כדי לשדרג את הפיתוח המקצועי של מורים בבתי הספר – לטייב את איכות ההוראה וכתוצאה לשפר את למידת התלמידים. מהלך 'השקפה' בשיתוף עם משרד החינוך, שם דגש על פיתוח מקצועי פנים בית ספרי בהובלת מורים ופועל כיום בכ־600 בתי ספר ברחבי הארץ[7][8].

מיזם הספרייה הלאומית עריכה

יד הנדיב, פועלת יחד עם הספרייה הלאומית וממשלת ישראל על מנת לסייע לספרייה הלאומית בתהליך התחדשותה. במסגרת התהליך מונגשים נכסי הספרייה לציבור החדש ברשת האינטרנט ובמשכנה החדש של הספרייה. משכן הספרייה החדש, אשר תוכנן על ידי משרד האדריכלים השווייצרי הרצוג ודה מרון, זוכי פרס פריצקר לשנת 2001, משלב אולמות קריאה וחדרי סמינרים למחקר ועיון יחד עם גלריות תצוגה, אודיטוריום, מתחם ילדים ונוער ומרכז מבקרים לפעילויות תרבות וחינוך. המבנה החדש שהוקם בירושלים, במגרש שהוקצה למטרה זו על ידי ממשלת ישראל, למרגלות משכן הכנסת ובשכנות למוזיאון ישראל, כולל גם מתקני אחסון אוטומטיים מאובטחים ומאוקלמים לשמירת אוצרות הספרייה, משרדים ומעבדות שימור ודיגיטציה[9].

רמת הנדיב עריכה

 
סמל משפחת רוטשילד בכניסה לגני רמת הנדיב

רמת הנדיב היא מקום מנוחתם האחרון של הברון אדמונד דה רוטשילד ואשתו אדלאיד (עדה). מדי שנה עוברים בשעריו יותר מחצי מיליון איש, מבקרים בגן הזיכרון ונהנים מפארק הטבע. גן ההנצחה ופארק הטבע רמת הנדיב נפתחו לציבור בשנת 1954. הוא משתרע על שטח של כ-5 קמ"ר, והיקפו כ-10,000 מטרים. בשנת 2008 פתחה רמת הנדיב מרכז מבקרים חדש בעיצובה של עדה כרמי-מלמד. הביתן הוא הבניין הציבורי הראשון בישראל אשר זכה לתו תקן LEED האמריקני של בנייה ירוקה.

מיזמים נוספים עריכה

בשנת 2018 פרסמה קרן רוטשילד, שהחליטה על השקעת 5% מתקציב ההשקעות של הקרן - סכום של כ-50 מיליון שקלים בשנה - בתחומי השקעות האימפקט, המהוות שילוב בין השקעות סטנדרטיות, לצורכי רווח, לבין מטרות חברתיות[10].

פרסים ומלגות עריכה

הקרן מעניקה פרסים ומלגות בתחומי המחקר המדעי במספר תוכניות:

פרס רוטשילד עריכה

  ערך מורחב – פרס רוטשילד

פרס רוטשילד מוענק מאז שנת 1959 למדענים בכירים עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן.

מלגת רוטשילד לחוקרים צעירים מצטיינים עריכה

  ערך מורחב – מלגת רוטשילד

תוכנית מלגות רוטשילד נוסדה ב-1979 במטרה לסייע לחוקרים צעירים מצטיינים ובעלי פוטנציאל יוצא דופן להתקדם בתחום עיסוק המדעי. מלגות רוטשילד מוענקות לבעלי תואר שלישי המעוניינים להמשיך ללימוד בתר-דוקטורט מחוץ לישראל. על פי אתר יד הנדיב: מרבית מקבלי המלגה השתלבו במוסדות אקדמיים בישראל, ביניהם זכו למעמד מוביל בתחומם וכמה מהם אף ממלאים תפקידי הנהגה אקדמיים בארץ[11].

פרס רוטשילד לחינוך עריכה

  ערך מורחב – פרס רוטשילד לחינוך

פרס רוטשילד לחינוך לזכר מקס רואו למורים התורמים תרומה בולטת בתחום החינוך בישראל.

פרס מיכאל ברונו עריכה

  ערך מורחב – פרס מיכאל ברונו

פרסי מיכאל ברונו לחוקרים מצטיינים מתחת לגיל 50 שזוהו כבעלי פוטנציאל לפריצת דרך בתחומם.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יד הנדיב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה