יהדות הלניסטית
היהדות ההלניסטית הייתה חלק מיהדות התקופה ההלניסטית והאימפריה הרומית, שאנשיה שאפו לקיים ערכים ומסורות יהודיים בתוך המסגרת של החברה והתרבות ההלניסטית. היהודים ההלניסטים היו יהודים שעברו תהליך הלניזציה במידה זו או אחרת, בודדים וקבוצות מרחבי העולם ההלניסטי שהתגיירו, וכן גויים שהתקרבו ליהדות אך לא רצו, או חששו, להתגייר.
יהודים הלניסטים חיו כמעט בכל ארצות האימפריות ההלניסטיות - ובעיקר לחופי המזרח התיכון. בחלק מאזורים אלו הם אף נחשפו לאנטישמיות ועוינות.
ספרות עריכה
מכיוון שמרבית הכתבים היהודים-הלניסטים שנמצאו הם מאלכסנדריה, המחקר בנושא נטה לייחס משקל רב לכתביו של פילון האלכסנדרוני. דוד פלוסר טוען כי מאחר שפילון כתב ביוונית קלאסית ונודע כפילוסוף אשר ידיעותיו ביהדות היו מועטות, אין לראות בכתבים אלו ייצוג משמעותי של היהדות ההלניסטית וכי רוב היהודים ההלניסטים לא הגיעו משכבות משכילות במיוחד באוכלוסייה והכרותם עם יצירות מופת ופילוסופיה יוונית היו מועטות. היהודים ההלניסטים, כמו רוב תושבי האימפריה הרומית, דיברו יוונית-עממית - קוינה - ובה גם נכתבו תרגום השבעים וחלק מהספרים החיצוניים. כתבים אלו היו כתבי היד הראשונים שנכתבו בשפה זו (איש לא כתב ספרות בקוינה לפני אותה עת והיא נחשבה רק לשפה עממית מדוברת ופשוטה - ולא לשפה ספרותית).
חקר הכתבים מגלה כי בחלק מחוגי היהדות ההלניסטית באו לכדי ביטוי תפיסות מתורות משיחיות ומיסטיות של האיסיים על גאולה.
דת ומנהגים עריכה
ידיעותיהם של היהודים ההלניסטים בעקרונות היהדות ומצוותיה היו לרוב פחותות וחלקיות מאלו של יהודי ארץ-ישראל, אך הם מילאו אחריהן לפי יכולתם במידה והכירו אותן.[1] היו יהודים הלניסטים שעלו לרגל לבית המקדש, ובארץ ישראל היו להם קהילות ובהן בתי כנסת משלהם.
המרה לנצרות עריכה
בתקופת בית המקדש השני הלכה וגאתה בקרב חלק ניכר מהאוכלוסייה העממית באימפריה ההלניסטית תפיסה לפיה קיים קלקול מוסרי בתרבות. בכל רחבי האימפריה התקיים ריבוי רעיונות ופולמוסים דתיים. התפשטותן של תורות ותפיסות פוליתאיסטיות בקרב שכבות האליטה וההנהגה ההלניסטית ושפע רעיוני-תרבותי רב שהגיע ממזרח האימפריה הביא להתנהגויות אשר נתפסו בקרב המוני-העם כקלקול מידות דתי ומוסרי. עקב כך, אנשים רבים באימפריה גילו עניין והזדהות עם עקרונות היהדות והייתה תופעה של גיור קבוצות. תופעה נוספת שקשורה לכך, הייתה היווצרות קבוצות של פשוטי העם שנקראו יראי שמיים - גויים מרחבי האימפריה הרומית אשר קיבלו עליהם רק חלק מהמצוות היהודיות.
בעת תחילת התפשטות הנצרות היוו היהודים ההלניסטים מטרה עיקרית להטפותיו של המטיף הנוצרי פאולוס. רבים מתוכם היו עוינים לדבריו, עקב כך שהטיף כנגד אמונתם. הפולמוס שעורר פאולוס בבקרו בקהילות היהודיות, אשר עשה שימוש ברטוריקה איסיית - גרם לתסיסה ומהומות של יהודים הלניסטים בכל אשר הלך - ובשנת 57 לספירה הוא גרם למהומות ונעצר בירושלים על ידי הרומאים בשל התססה דתית - והועבר למעצר ברומא. לעומת זאת, בחלק מקהילות היהדות ההלניסטית (כמו גם בשאר היהדות) התרחשו מאז ומתמיד תופעות של כפירה בעקרונות המקובלים ושל מינות - עוד טרם תחילת הפצתה של הנצרות. סיכום העניין הוא כי, פאולוס נחל הצלחה רבה בהמרתם של קבוצות גדולות של 'יראי שמים' - אלו היו הראשונים שהומרו לנצרות.
הטפותיו של פטרוס זכו גם הן להצלחה רבה בקרב היהודים ההלניסטים בתפוצות ההלניסטיות וככל שזכו לתפוצה ופופולריות היו היהודים ההלניסטים הראשונים להמיר דתם לזו החדשה ושימשו בעצמם כשופר להפצתה.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- יהושע גוטמן, 'הספרות היהודית ההלניסטית', ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ח–תשכ"ג
- כרך א: היהדות וההלניות לפני תקופת החשמונאים, תשי"ח.[2]
- כרך ב: היהדות וההלניות בראשית תקופת החשמונאים, תשכ"ג.
- דוד פלוסר, המקורות היהודיים של הנצרות, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980.
- דורון מנדלס, אריה אדרעי, A Split Jewish Diaspora: Its Dramatic Consequences(הקישור אינו פעיל),, Journal for the Study of Pseudoepigrapha, כרך 16, גיליון 2, 2007.; מנדלס, אדרעי, A Split Jewish Diaspora: Its Dramatic Consequences II, שם, כרך 17, גיליון 3, 2008.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה