יואכים פון ריבנטרופ
אולריך פרידריך וילהלם יואכים פרייהר פון ריבנטרופּ (בגרמנית: Ulrich Friedrich Wilhelm Joachim Freiherr von Ribbentrop; 30 באפריל 1893 – 16 באוקטובר 1946) היה פושע מלחמה נאצי ודיפלומט גרמני, מראשי המשטר הנאצי בגרמניה ושר החוץ שלו. הוצא להורג לאחר שנמצא אשם במשפטי נירנברג בפשעי מלחמה ובעריכת מלחמה תוקפנית.
_2.jpg) | |||||||||
| לידה |
30 באפריל 1893 וזל (אנ'), ממלכת פרוסיה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
16 באוקטובר 1946 (בגיל 53) נירנברג, אזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה | ||||||||
| שם לידה |
Ulrich Friedrich Wilhelm Joachim Ribbentrop | ||||||||
| מדינה |
 גרמניה הנאצית | ||||||||
| מקום קבורה |
Wenzbach | ||||||||
| השכלה |
Lycée Fabert | ||||||||
| מפלגה |
המפלגה הנאצית | ||||||||
| בן או בת זוג |
אנה ריבנטרופ (1920–?) | ||||||||
| שושלת ריבנטרופ | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
שנותיו הראשונות עריכה
ריבנטרופּ נולד בווזל שבריין התחתון, בנו של קצין. בנעוריו חי מספר שנים מחוץ לגרמניה, וכתוצאה מכך דיבר אנגלית וצרפתית באופן שוטף. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא שירת בצבא, עלה לדרגת קצין, וזכה בצלב הברזל. אחרי המלחמה הצטרף לשירות הדיפלומטי והוצב בקונסטנטינופול. לאחר שעזב את השירות הדיפלומטי, התעשר מסחר ביינות.
במנגנון הנאצי עריכה
בשנת 1930 פגש ריבנטרופּ באדולף היטלר והשניים התרשמו זה מזה עמוקות. בשנת 1932 הוא הצטרף למפלגה הנאצית. ריבנטרופּ הפך למעריץ של היטלר, ואילו זה הפך אותו ליועצו בעניין מדיניות חוץ. בשנת 1933 קיבל דרגת כבוד מהאס אס.
לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, הצטרף ריבנטרופּ לממשלה כשר לתפקידים מיוחדים. הוא ניהל את המשא ומתן בדבר ההסכם הימי האנגלו-גרמני בשנת 1935, והסכם האנטי-קומינטרן בשנת 1936. ברית זו שכרתה גרמניה עם האימפריה היפנית, הייתה בעלת ערך תעמולתי בלבד, אך משהצטרפה אליה איטליה בשנת 1937, היא היוותה את השלד ל"ברית הפלדה" בין מדינות הציר במלחמת העולם השנייה.
בשנת 1936, נשלח ריבנטרופּ לשמש כשגריר בלונדון, שם, כפי שהתפאר, היו לו ידידים בדרגים רמים, והמשא ומתן המוצלח על ההסכם הימי, נתן גושפנקא לכישוריו. ריבנטרופ שילב בהתנהגותו שחצנות (הוא נהג ללבוש "מדים" דיפלומטיים שעליהם סמל העיט הגרמני המחזיק בטפריו את כדור הארץ), עם חנופה בלתי מוגבלת להיטלר. ניסיונותיו להפגיש את ראש הממשלה הבריטי סטנלי בולדווין עם היטלר נכשלו, ובמנהגיו ובדרך התנהגותו הצליח להרגיז רבים בצמרת הבריטית.
בשנת 1938, נקרא ריבנטרופּ להחליף את קונסטנטין פון נויראט בתפקיד שר החוץ.
הסכם ריבנטרופ–מולוטוב עריכה
ערך מורחב – הסכם ריבנטרופ–מולוטוב
ריבנטרופ היה בעל תפקיד בארגונה של ועידת מינכן, ולאחר מכן בסיפוחן של בוהמיה ומוראביה. אך השפעתו האמיתית על מדיניות החוץ, הייתה בייזומו והוצאתו לפועל של "הסכם ריבנטרופ מולוטוב" בין גרמניה לרוסיה.
הסכם זה, הנחשב עד היום לאחד משיאי הציניות בדיפלומטיה הבינלאומית, נהגה כפי הנראה על ידי היטלר וריבנטרופ לאחר מתן הערבות הבריטית לפולין באפריל 1939. ב-28 באפריל 1939, הודיע היטלר בנאום על ביטול הסכם אי ההתקפה הפולני-גרמני, וההסכם הימי האנגלי-גרמני. היה זה אות ברור כי בכוונתו לפנות מזרחה, ולתקוף את פולין, ולשם כך היה להיטלר צורך להבטיח תמיכה של בעל ברית חזק, אחר שהתברר שהאנגלים והצרפתים אינם מתכוונים הפעם לעמוד מן הצד ולתת לגרמניה לספח עוד מדינה ל"רייך השלישי". אות רב משמעות לבאות היה בכך שבשונה מהרגלו בעת שנאם בנוגע למדיניות החוץ, בנאומו זה היטלר לא התייחס כלל לרוסיה ולא תקף את המשטר הקומוניסטי.
בצהרי יום 23 באוגוסט 1939 נחת ריבנטרופ במטוסו במוסקבה, ושם חתם על "הסכם אי התקפה", שהיה מעין ברית בין גרמניה הנאצית ורוסיה הקומוניסטית. להסכם זה היה נספח סודי אשר חילק את הטריטוריות במזרח, ובהן פולין, בין הרוסים והגרמנים. ההסכם לא רק נתן להיטלר יד חופשית לפעול כנגד פולין, אלא גם עודד אותו לכך, וקבע את תג המחיר שדרש יוסיף סטלין בעד הסכמתו לפעולה. תמונתו של ריבנטרופ המרים עם סטלין כוס ברכה לחיי הפיהרר "שהעם הגרמני אוהב אותו כל כך", הדהימה את העולם. תוך כשבוע ימים פרצה מלחמת העולם השנייה.
במלחמת העולם השנייה עריכה
עם פרוץ המלחמה נעשה תפקידו של ריבנטרופ בעל חשיבות משנית. עד מהרה הסתכמו יחסי גרמניה עם מדינות העולם ביחס של מדינה גרורה לגרמניה, או של אויב המצוי במלחמה. בשנת 1941, עם כניסת היפנים למלחמה לאחר המתקפה על פרל הארבור, עשה ריבנטרופ מאמץ לגרום ליפנים להתקיף את ברית המועצות, דבר שהיה מסייע מאוד לגרמנים במלחמתם במזרח. ניסיונות אלו נכשלו. אופייני הוא הדבר שהכרזת המלחמה של גרמניה על ארצות הברית, החלטה כבדת משקל וגורלית, הוכרזה על ידי היטלר, מבלי להיוועץ עם ריבנטרופ, ואף בניגוד לדעתו.
לאחר כיבוש שטחים נרחבים במזרח במהלך מסע המלחמה עם רוסיה, ניסה ריבנטרופ לקחת חלק בניהולם של השטחים הכבושים, ואף אסף ראשי תנועות לאומניות של העמים שנכבשו (אוקראינים, ליטאים ואחרים), על מנת לנסות ולפעול להשלטת ממשלות בובה שתפעלנה לפי הוראות משרד החוץ הגרמני. פעולות אלו לא עלו בקנה אחד עם תוכניותיו של היטלר לשיעבודה של האוכלוסייה, הורדת רמת החיים לרמה של ימי הביניים, אכלוס השטחים שנכבשו ב"ארים", והשמדת היהודים בהם. היטלר הורה לריבנטרופ לחדול ממאמצים אלו.
לאחר המלחמה עריכה
לקראת סיום המלחמה, ציווה היטלר בטרם התאבד, שלאחר מותו, תוקם ממשלה על ידי גרוס אדמירל קרל דניץ, ובה ימונה ארתור זייס-אינקווארט לשר החוץ במקום ריבנטרופ. דניץ בחר שלא לעשות כן, ומינה את לוץ שוורין פון קרוזיק לראש השרים, שר החוץ ושר האוצר. היה זה מינוי חסר משמעות, ועד מהרה מצאו עצמם כל האנשים המוזכרים לעיל על ספסל הנאשמים בבית הדין לפשעי מלחמה בעיר נירנברג.
ריבנטרופ נמצא אשם בכל האישומים כנגדו, והוצא להורג בתליה בנירנברג, בשנת 1946. מילותיו האחרונות היו:
”האל יגן על גרמניה! משאלתי האחרונה היא כי גרמניה תבין את מהותה, ותסייע להבנה בין המזרח ובין המערב. אני רוצה שלום בעולם”.
זיכרונותיו של ריבנטרופ יצאו לאור בשנת 1953.
קישורים חיצוניים עריכה
- יואכים פון ריבנטרופ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- יואכים פון ריבנטרופ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)