יואל אלראי

יואל אלראי
	אין תמונה חופשית
לידה	1930; פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
פטירה	21 בספטמבר 2023 (בגיל 93 בערך)
מדינה	ישראל
עיסוק	כדורגלן; עורך דין; חבר במועצת העיר;
מפלגה	הליכוד, רשימה עצמאית
	1983–1993; (כ־10 שנים)
	→ ראובן קליגלר צבי פולג ←

יואל אלראי (1930 – 21 בספטמבר 2023^[1]) היה פוליטיקאי שכיהן כראש עיריית נתניה בשנים 1983–1993 מטעם מפלגת הליכוד. בצעירותו היה כדורגלן בקבוצת מכבי נתניה, ולפני היבחרו לתפקיד ראש העיר כיהן מספר שנים כחבר במועצת העיר.

ביוגרפיה עריכה

יואל אלראי נולד ב-1930 בפתח תקווה כיואל שפיגל. כשהיה בן שלושה שבועות עברה משפחתו לנתניה. להוריו היה פרדס ביישוב, שנהרס במאורעות תרצ"ו, ועקב כך סבלה משפחתו מעוני.^[2] בבגרותו עברת את שמו לאלראי.

התגייס ל"הגנה" ובהמשך שירת בחיל התותחנים. במבצע סיני השתתף בכיבוש רפיח. לחם גם במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, ובשנת 1973 עבר לפרקליטות הצבאית.

בשנים 1947–1960 שיחק בעמדת החלוץ בקבוצת מכבי נתניה, ואף העפיל עם הקבוצה לגמר גביע המדינה בשנת 1954.

למד במשך שנה בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, והמשיך בתיכון "טשרניחובסקי" בנתניה, שאותו סיים ב-1947. התחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת לונדון, והמשיך בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה קיבל תואר שני ב-1954. ובהמשך פתח משרד עריכת דין בנתניה, כשלוחה של משרדו של שמואל תמיר. היה מזכיר ועד עורכי הדין בעיר.^[3] בין השאר ייצג בשלב הערעור במשפט קסטנר, וכן ייצג שני חיילי חיל האוויר שהועמדו לדין באשמת גרימת מוות באסון מחניים והביא לזיכוים.^[4]

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 1973 הוצב במקום השני ברשימת הליכוד לעיריית נתניה.^[5] בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 1978 עמד בראש רשימת הליכוד לעיריית נתניה. הוא התמודד בסיבוב שני מול ראובן קליגלר,^[6] שנבחר לראש העירייה, ואלראי היה חבר מועצת העירייה באופוזיציה.

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 1983 נבחר לראשות העירייה, כמועמד מטעם הליכוד. במהלך כהונתו הראשונה כראש העירייה עברה העיר נתניה תנופת פיתוח, נבנתה הטיילת סמוך לחוף הים וכן הוקמו מדרחוב הרצל ומדרחוב תל-חי. בתקופתו החלו ניצני הפריחה של הפרוור שהוקם בדרום העיר "רמת פולג", שהפכה במהלך השנים לשכונה היוקרתית ביותר בעיר נתניה. בשנת 1993, לאחר שכיהן במשך שתי קדנציות, הפסיד בבחירות לראשות העיר, ובמקומו נבחר צבי פולג.

בשנת 1998 התמודד שוב, הפעם כמועמד עצמאי (לאחר שבתנועת הליכוד בנתניה, בתמיכת המטה הארצי, עמדו על קיום פריימריז לתפקיד המועמד מטעם התנועה לראשות העיר). בבחירות אלה, בהן נטלו חלק חמישה מועמדים, לא הצליח אלראי להיבחר מחדש, ולתפקיד נבחרה מועמדת הליכוד, מרים פיירברג-איכר.

שימש כיושב ראש העמותה למען הקשיש בנתניה,^[7] ובשתי מערכות הבחירות המקומיות האחרונות לפני מותו כיהן, מתוקף ניסיונו הרב, כיושב ראש ועדת הבחירות למועצת העיר.

יואל אלראי נפטר ב-21 בספטמבר 2023 והובא לקבורה בנתניה.

קישורים חיצוניים עריכה

יואל אלראי, באתר "מורשת נתניה"
גיא פישקין, ראש עיריית נתניה לשעבר: "הסתובבתי עם אקדח ולא פחדתי מעבריינים", באתר nrg‏, 18 ביוני 2012
ניר איסקוב, העשור ההוא: בגיל 88, ראש עיריית נתניה בעבר יואל אלרואי, עושה חשבון נפש, באתר mynet‏ נתניה, 3 באוגוסט 2018

הערות שוליים עריכה

^ נפטר יואל אלרואי, ראש העיר לשעבר של נתניה, באתר נתניהנט, ‏21 בספטמבר 2023
^ יואל אלראי, באתר "מורשת נתניה"
^ הותקף עורך־דין, חרות, 12 ביוני 1960
^ 2 אנשי חיל־אוויר זוכו מגרימת מוות, בתאונת מסוקים בגליל, מעריב, 6 בספטמבר 1977
^ הילד הראשון של נתניה גמקוום השני ברשימת הליכוד, מעריב, 24 בדצמבר 1973
^ ע. פרי-פז, תצלומי בגין לא סללו הדרך למועמד הליכוד בנתניה, דבר, 10 בנובמבר 1978
^ ישי פלדמן, "זהו יום חג לקשישי המדינה", באתר "נתניה NOW!", 18 באפריל 2011

[1] נפטר יואל אלרואי, ראש העיר לשעבר של נתניה, באתר נתניהנט, ‏21 בספטמבר 2023

[2] יואל אלראי, באתר "מורשת נתניה"

[3] הותקף עורך־דין, חרות, 12 ביוני 1960

[4] 2 אנשי חיל־אוויר זוכו מגרימת מוות, בתאונת מסוקים בגליל, מעריב, 6 בספטמבר 1977

[5] הילד הראשון של נתניה גמקוום השני ברשימת הליכוד, מעריב, 24 בדצמבר 1973

[6] ע. פרי-פז, תצלומי בגין לא סללו הדרך למועמד הליכוד בנתניה, דבר, 10 בנובמבר 1978

[7] ישי פלדמן, "זהו יום חג לקשישי המדינה", באתר "נתניה NOW!", 18 באפריל 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]