יואל אנגל

יואל (יולי) אֶנְגֶל (16 באפריל (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגריגוריאני: 28 באפריל)‏ 1868 – 11 בפברואר 1927) היה מלחין יהודי שפעל בעיקר באימפריה הרוסית, אשר הטביע חותמו על הזמר המוקדם של היישוב העברי בארץ ישראל. מכונה "אבי המוזיקה היהודית".

יואל אנגל
Юлий Дмитриевич Энгель

לידה	16 באפריל 1868 (יוליאני) ברדיאנסק
פטירה	11 בפברואר 1927 (בגיל 58) תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
מוקד פעילות	פלשתינה (א"י), האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	מ-1900
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה, אוניברסיטת חרקוב
שפה מועדפת	רוסית, יידיש

יואל אנגל

לוחית זיכרון על הבית בו חי יואל אנגל בימיו האחרונים ברח' הרב קוק 35 בתל אביב

קברו של יואל אנגל בבית הקברות טרומפלדור

קורות חיים

יואל אנגל נולד בברדיאנסק שלחוף הים האזובי, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה). אביו מנחם מנדל נהג לנגן נעימות עממיות, והוא עצמו למד לנגן בפסנתר, אך ללא כוונה להפוך למוזיקאי. הוא למד משפטים באוניברסיטת חרקוב, ובמקביל למד באקדמיה למוזיקה של חרקוב. בעקבות פגישה עם צ'ייקובסקי במרץ 1893 החליט ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון במוסקבה. לאחר תום לימודיו הפך למבקר מוזיקלי, ונחשב לאחד החשובים בתחומו בתקופתו. בנוסף, הקים ב-1908 את החברה למוזיקה עממית יהודית. ב-1912 ערך מסע לליקוט לחנים יהודיים עממיים (במסגרת המשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי), שעליהם ביסס את לחניו למחזה "הדיבוק" של אנ-סקי. עבד כמורה למוזיקה ואמנות בבית מחסה לילדים יהודים עזובים ויתומים ליד מוסקבה. ב-1916 פרסם את הקובץ "50 אידישע פֿאָלקסלידער" (50 שירי עם יהודיים). ב-1922 הועלתה המוזיקה שהלחין להצגה "הדיבוק" על ידי תיאטרון "הבימה" במוסקבה.

ב-1922 עבר לברלין, והחל מלחין לשיריהם של חיים נחמן ביאליק ושל שאול טשרניחובסקי. בנוסף, ייסד הוצאה לאור של ספרי תווים, "יובל", ב-1923.

ב-1924 עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב, שם לימד בקונסרבטוריון שולמית וכתב ביקורות מוזיקה לעיתונים הארץ ודבר. הוא המשיך עם הלחנת מוזיקה לתיאטרון, והלחין גם למחזמר "נשפי פרץ" (שהועלה בתיאטרון האוהל ב-1925) ולהצגה בשם "דייגים".

בין השירים המוכרים שהלחין: "עגבנייה" (למילים של יהודה קרני), "אומרים ישנה ארץ", "נומי נומי ילדתי", ו"היורה" ("גשם, גשם משמים, קול המון טיפות המים"), השניים האחרונים למילותיו של יחיאל היילפרין. לחניו לשירי-הילדים של יחיאל הלפרין יצאו-לאור בחוברות "בקרן זווית". בנוסף לכך הוא הלחין מספר שירים על מילים של נח גורליק.

אנגל נפטר משבץ, לאחר שהיה חולה במשך מספר שבועות. הוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור בהלוויה גדולה בה שימש כחזן יעקב גוזמן.

על-שמו רחובות בתל אביב ובחיפה. כמו כן פרס אנגל, המוענק בתל אביב למלחין, לחוקר מוזיקה ולמוסדות מוזיקה, פעם בשנתיים.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית בירושלים.

לקריאה נוספת

• 'אנגל, יואל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 529–530. (הספר בקטלוג ULI)
• מנשה רבינא, יואל אנגל: חייו ויצירתו, ירושלים: מחלקת התרבות של הוועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ ישראל, תרצ"ז-1937.
• מנשה רבינא, יואל אנגל והמוזיקה היהודית, תל אביב: המוסד למוזיקה בעם, תש"ז.
• ויקטור לנזון, 'יולי ענגעל – דער קריטיקער, פאָלקלאָריסט און קאָמפּאָזיטאָר', סאָוועטיש היימלאנד 12 (1986), 134–141. (ביידיש)
• מיכאיל אוסטרובסקי, 'ענגעל און דער הימן "גאָט! טו שטענדיק גוטס דעם פאָלק!"', די יידישע גאָס 3 (1995) 65–69. (ביידיש)
• ריטה פלומנבוים, האסכולה הלאומית של המוזיקה היהודית-אמנותית: יואל אנגל ומיכאל גנסין, 1996.
• יששכר פטר, 'יואל ענגעל – דער פאַטער פון דער מאָדערנער יידישער און ישראלדיקער מוזיק', די יידישע גאָס 2-3 (1997), 141–149. (ביידיש)

• Яков Львович Сорокер, '"Говорят есть такая страна..." (Йоэль Энгель)', in: Михаил Пархомовский (Сост. и ред.), Евреи в культуре русского зарубежья; сборник статей, публикаций, мемуаров и эссе, Том 2, Иерусалим, 1993, pp. 374-391. (ברוסית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואל אנגל בוויקישיתוף

• יואל אנגל, באתר זמרשת
• יואל אנגל, באתר AllMusic (באנגלית)
• יואל אנגל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יואל אנגל, באתר Discogs (באנגלית)
• יואל אנגל, דף שער בספרייה הלאומית
• יואל אנגל, בארכיון הבימה
• רשימת הפרסומים של יואל אנגל, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "יואל אנגל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 2001
• יואל אנגל, באתר תנועת העבודה הישראלית
• מכללת לוינסקי לחינוך, יואל אנגל - אתר המוקדש ליואל אנגל וליצירתו, במלאת 140 שנה להולדתו
• יוסף ספיבק, ראשי פרקים בתולדות הזמר העברי, באתר "דעת"
• מ. רבינוביץ, יואל אנגל (לקונצרט שלו מחר), דבר, 15 בפברואר 1926
• מ. ר.; משה הלוי, יואל אנגל, דבר, 13 בפברואר 1927
• מות י. אנגל, דבר, 13 בפברואר 1927
• יואל אנגל, הצפירה, 14 בפברואר 1927
• אנגל על עצמו ועל המוסיקה העברית, הצפירה, 1 במרץ 1927
• מ. רבינוביץ, יואל אנגל על שדה המוסיקה העברית, דבר, 14 במרץ 1927

מאמרים אודותיו ויצירותיו בעיתונות העברית של התקופה

• הלוית אנגל, דואר היום, 15 בפברואר 1927
• דוד שור, לזכר חבר: ליום השלשים למות יואל אנגל, דבר, 14 במרץ 1927
• ש. ש.–א, על קברו של י. אנגל (ליום השלשים), דבר, 14 במרץ 1927
• ה. צ., לתולדותיו של יואל אנגל, דבר, 14 במרץ 1927
• אלישבע, לזכר יואל אנגל, הצפירה, 18 במרץ 1927
• דוד שור, לקונצרט יצירותיו של אנגל, דבר, 28 באפריל 1927
• ר. ש., לזכר יואל אנגל (למלאת שנה לפטירתו), דבר, 29 בפברואר 1928
• בן-ציון ידידיה, אבי המוסיקה היהודית העממית (למלאת שנה לפטירת יואל אנגל, ט' אדר תרפ"ז), דואר היום, 1 במרץ 1928
• בן-ציון ידידיה, אנגל בארץ־ישראל (לנשף מנגינות אנגל), דואר היום, 26 במרץ 1928
• מנשה רבינוביץ, יואל אנגל (למלאת חמש שנים למותו), דבר, 11 בפברואר 1932
• א. יחף, נכסי אבן ונכסי רוח: היה היה יואל אנגל..., דואר היום, 18 בפברואר 1935
• לזכר יואל אנגל (במלאת עשר שנים למותו, ט' אדר א' תרפ"ז):
  • מנשא רבינא, יואל אנגל – משורר העם (מתוך החוברת "יואל אנגל"), דבר, 19 בפברואר 1937
  • י. סטוטשבסקי, לזכרו, דבר, 19 בפברואר 1937
  • פרופ' ד. שור, יואל אנגל, דבר, 19 בפברואר 1937
• מנשה רבינא, יואל אנגל (למלאות 15 שנה למותו), דבר, 27 בפברואר 1942
• מנשא רבינא, על קברו של יואל אנגל (למלאת 15 שנים למותו), דבר, 4 במרץ 1942
• פרופ' ד. שור, יואל אנגל: 15 שנה לפטירתו, דבר, 27 באפריל 1942
• לזכר יואל אנגל (עשרים שנה למותו): מנשה רבינא, 'יואל אנגל והתיאטרון'; א. פרידמן-לבוב, 'יואל אנגל – חלוץ המוסיקה העממית (קטעי זכרונות), דבר, 14 במרץ 1947
• מנשה רבינא, ימי יואל אנגל בתל אביב (שלושים שנה למותו), דבר, 8 בפברואר 1957
• PDF file of the Unicode version "50 Yudishe kinder-lider far kinder-heymen, shuln, un familye" in the German National Library free downloadable (via "Archivobjekt öffnen")
• Sheet music of "50 Yudishe kinder-lider far kinder-heymen, shuln, un familye" in MuseScore format