יוהנס טינקטוריס
יוהנס טינקטוריס (מלטינית: Johannes Tinctoris, 1435-1511) היה מלחין ותאורטיקן מהאסכולה הפרנקו-פלמית, בתקופת הרנסאנס במוזיקה.
 | |
| לידה |
1435 Braine-l'Alleud, בלגיה  |
|---|---|
| פטירה |
1511 (בגיל 76 בערך) ניוול, בלגיה |
| מוקד פעילות |
שבעה-עשר המחוזות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הישנה של אורליאן |
| זרם |
מוזיקת רנסאנס |
| שפה מועדפת |
לטינית |
  | |
קורות חייו עריכה
טינקטוריס נולד בניבל (אנ'), עיירה קטנה בבישופות לייז' אשר במרכז ארצות השפלה. בתחילת דרכוו המוזיקלית למד באורליאן והתפרנס כמנהלה המוזיקלי של מקהלת הילדים בשארטר. וקרים משערים שבתקופה זו הוא נפגש מספר פעמים עם גיום דופאי, שחי בשארטר בסוף חייו. בשנת 1472 עבר טינקטוריס לממלכת כתר אראגון ולחצרו של פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי. בנאפולי כיהן טינקטוריס כמורה למוזיקה לאנשי המלוכה והלחין יצירות עבור הכנסייה. ידוע כי טינקטוריס ניגן ולימד נגינה על ריבקה (אנ') (כלי ממשפחת הויול) ועל ויואלה (אנ'), דגם עתיק של גיטרה קלאסית, שהיה נפוץ בדרום אירופה. הוא ככל הנראה גם לקח חלק במסדר גיזת הזהב.
בחיבורו "ליבר דה ארטה קונטרפונקטי" (ספר אמנות הקונטרפונקט) משנת 1477, ציין טינקטוריס כי הסגנון של בני תקופתו: יאקוב אוברכט, יוהנס אוקכם, גיום דופאי, ג'ון דאנסטפל ושאר מלחיני הארס נובה כאלו שראויים להאזנה, ואילו אבד הכלח על מלחיני הארס אנטיקווה, כלומר כל מה שקדם לתקופת חייו.[1]
המידע על שנותיו האחרונות של טינקטוריס הוא חלקי בלבד. ידוע כי טינקטוריס יצא מנאפולי בשנת 1490 למסעות מוזיקליים וחזר בסביבות שנת 1500. לאחר מכן נמצאה עדות על היותו ברומא בשנת 1502, ועל כך שחזר לניבל ולכנסיית סנט גרטרוד (אנ'). הוא נפטר בניבל בשנת 1511. הוא חיבר בחייו עשרות יצירות (רובן דתיות) ועוד מספר חיבורים תאורטיים, רובם קשורים לתהליך ההלחנה.
ביבליוגרפיה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
יוהנס טינקטוריס, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יוהנס טינקטוריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ נעם בן זאב, מוזיקה קלאסית: האוונגרד בישראל נלחם על מקומו, באתר הארץ, 4 בינואר 2010