יוזף בלשהגרמנית: Josef Blösche;‏ 12 בפברואר 191229 ביולי 1969) היה חבר המפלגה הנאצית ושירת באס דה ובאס אס בדרגת רוטנפיהרר, המקבילה בערך לרב-טוראי. בלשה ידוע בשל התמונה המפורסמת של חיסול מרד גטו ורשה בו הוא מכוון את נשקו לעבר נשים וילדים יהודים.

יוזף בלשה
Josef Blösche
לידה 12 בפברואר 1912
פרידלנד, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 29 ביולי 1969 (בגיל 57)
לייפציג, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות אס אס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה Rottenführer עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

בלשה נולד בעיירה פרידלנד (אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בשטחי \צ'כיה) להורים חקלאים. לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה משפחתו חלק מהמיעוט הגרמני בחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה. בשנת 1935 הצטרף למפלגת הגרמנים הסודטים. לאחר סיפוח החבל לגרמניה בידי אדולף היטלר הצטרף למפלגה הנאצית, ולאחר מכן הצטרף לאס אס בורשה ופעל בתפקידים זוטרים. החל מדצמבר 1939 למד בבית הספר של משמר הגבול של האס אס והגסטאפו. באוגוסט 1941 הצטרף לכוחות המיוחדים ש"טיהרו" אזורים בערים הקטנות בשטחים הכבושים של ברית המועצות באוקטובר 1941, הגיע לוורשה ופעל בעיקר במעצר חשודים לחקירת הגסטאפו.

בקיץ 1942, עם תחילת גירוש יהודי גטו ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה, הצטרף לכוחות ה"אס דה" בוורשה. בין 22 ביולי ל-30 בספטמבר נשלחו לפחות 225,000 איש למחנות המוות. לבלשה הייתה מיומנות מיוחדת בגילוי יהודים שהסתתרו ובאיתור מקומות מחבוא יצירתיים. בינואר 1943 נערך גל נוסף של גירושים למחנות המוות בהם לקח חלק בלשה באכזריות יתרה בסריקת רחובות ובנינים נטושים והוצאות להורג תכופות. בין היתר נהג להסתובב ברחבי הגטו עם שותפו על גבי ריקשה ולצלוף לכל עבר.

 
יוזף בלשה מכוון את נשקו אל היהודים הנכנעים במהלך חיסול גטו ורשה. פרט מדו"ח שטרופ

במשפטו דובר על חלקו הרב בהוצאות להורג ההמוניות שלדבריו היה אחראי ל-75 מהן. במסגרת דו"ח שטרופ בו נקבע מועד לחיסול הגטו צולמה התמונה המפורסמת בה נראה בלשה במדי אס.אס. כשהוא מכוון את נשקו לעבר יהודים בדרכם לאומשלאגפלאץ (תמונה זו שימשה עדות מכריעה גם במשפטי נירנברג). בלשה קיבל אות הצטיינות על תרומתו במיגור מרד גטו ורשה. בספטמבר 1943 הוא נורה בידי פולני מול סניף הדואר של ורשה ונפצע קשה. לאחר שהחלים מהפציעה שירת בתפקיד פקידותי במטה הגסטאפו בורשה.

באוגוסט 1944, נטל בלשה חלק בהגנת מטה הגסטאפו בפני התקפות של המורדים במהלך מרד ורשה. באוקטובר של אותה שנה הועבר לסלובקיה ונטל חלק בדיכוי המרד הסלובקי. לאחר דיכוי המרד נשאר לשרת בסלובקיה. במאי 1945, עם התקרבות הצבא האדום אל סלובקיה, ניסה להימלט למערב, אך נתפס על ידי חיילי הצבא האדום.

לאחר המלחמה עריכה

כשבוי מלחמה נשלח לעבודות כפייה בברית המועצות. באביב 1946 הועבר לצ'כוסלובקיה (עדיין כשבוי מלחמה) ועבד במחצבה באזור פלזן. באוגוסט של אותה שנה נפגע בתאונת עבודה קשה, שעיוותה את מראה פניו ללא הכר. בשנת 1947 שוחרר ממחנה העבודה ועבר לתורינגיה שבגרמניה המזרחית, כיוון שלשם גורשו הוריו מחבל הסודטים בתום המלחמה. פניו המעוותות הסתירו את זהותו האמיתית כחייל אס אס, והוא חי חיים רגילים - התחתן והביא לעולם שני ילדים.

בשנת 1961 שמו קושר במהלך משפט של חבר האס.אס. בהמבורג, בנוגע לפשעי מלחמה קשים שבוצעו בגטו ורשה. הוא נעצר על ידי השטאזי ב-11 בינואר 1967. בחקירתו התייחס גם לתמונה המפורסמת, ורשם על גב התמונה כי: "התמונה מראה כיצד אני כאיש גסטפו בגטו ורשה יחד עם קבוצה של אנשי אס.אס. מוציאים קבוצה גדולה של יהודים מבניין. מדובר בעיקר בנשים ילדים וזקנים… משם הועברו לתחנת הרכבת באומשלגפלאץ"[דרוש מקור].

בלשה הועמד לדין והודה בפשעי המלחמה שיוחסו לו כגון: הוצאות המוניות להורג, וגירוש יהודים למחנות ההשמדה. הוא נמצא אשם באפריל 1969 בהריגת אלפי יהודים ובהשתתפות בגירושם של 300,000 למחנות המוות. הוא נשפט בגרמניה המזרחית, ונידון לעונש מוות שבוצע בירייה בודדת בצווארו ב-29 ביולי 1969.[1]

לקריאה נוספת עריכה

  • דן פורת, הילד: מסע בעקבות תצלום, תל אביב: דביר, 2013.[2]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יוזף בלשה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דן פורת, הילד: מסע בעקבות תצלום, ירושלים, כתר, עמ' 219.
  2. ^ על אודות הספר באתר הוצאת מקמילן (באנגלית).