יוליוס פוצ'יק (מלחין)

מלחין צ'כי

יוליוס פוּצ'יק (בצ'כית: Julius Fučík;‏ 18 ביולי 187225 בספטמבר 1916) היה מלחין צ'כי ומנצח בלהקות צבאיות. פוצ'יק היה מלחין פורה, עם מעל 400 מארשים, פולקות וואלסים שהלחין. מכיוון שרוב עבודתו הייתה עבור להקות צבאיות, הוא מכונה לפעמים גם "סוזה מבוהמיה".[1]

יוליוס פוצ'יק
Julius Fučík
לידה 18 ביולי 1872
פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בספטמבר 1916 (בגיל 44)
ברלין, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Julius Arnošt Vilém Fučík עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של וינוהראדי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1905 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צ'כית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה בסון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כיום, המארשים שלו עדיין נשמעים כמוזיקה פטריוטית בצ'כיה. המוניטין שלו מוטל בעיקר על שתי יצירות: "המארש הפלורנטיני", הפופולרי ברוב אירופה, ו"כניסת הגלדיאטורים" (אנ'), הידועה מאוד, לעיתים קרובות תחת הכותרת "רעם וברקים", כיצירה הכי מוכרת עבור ליצני קרקס.[2]

פוצ'יק היה אחיו של זמר האופרה ונגן הבס קארל פוצ'יק ודודו של העיתונאי יוליוס פוצ'יק (הנושא את אותו השם), שנרצח על ידי המשטר הנאצי.

ביוגרפיה עריכה

פוצ'יק נולד בעיר פראג שבבוהמיה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית. בעת היותו סטודנט למד לנגן על בסון, כינור ועל כלי הקשה שונים. לאחר מכן למד הלחנה תחת המלחין המפורסם אנטונין דבוז'אק.[3]

בשנת 1891 הצטרף לצבא כמוזיקאי צבאי, וניגן בתחילה בקרמס. בשנת 1894 עזב פוצ'יק את הצבא, ושנה מאוחר יותר הפך למנצח מקהלת דניקה בעיר הקרואטית של סיסאק. במהלך הזמן הזה כתב פוצ'יק יצירות עבור מוזיקה קאמרית, בעיקר עבור קלרינט ובסון.

ב-1897 חזר לצבא, ובאותה שנה כתב את יצירתו המפורסמת ביותר, "כניסת הגלדיאטורים". ההתעניינות של פוצ'יק בהיסטוריה הרומית הובילה אותו לקרוא למארש שלו כך. ב-1910 שוכתבה "כניסת הגלדיאטורים" לגיליון מוזיקה עבור להקה קטנה תחת הכותרת "רעם וברקים". בגרסה הזו מוכרת היצירה, באופן אוניברסלי, עם ליצנים בקרקסים.

ב-1900 הועברה הלהקה לבודפשט, שם מצא פוצ'יק שמונה להקות המוכנות לנגן את היצירות שלו, אבל הוא עמד גם בפני יותר תחרות, כדי לקבל תשומת לב. כאשר היו עוד מוזיקאים לרשותו, החל פוצ'יק להתנסות בתעתיקים של יצירות תזמורתיות.

ב-1910 חזר פוצ'יק שוב לבוהמיה, המקום בו הפך למנהל התזמורת של הגדוד ה-92 של חיל-רגלים בבית טרזין באותו הזמן. הלהקה הייתה אחת הטובות באימפריה האוסטרו-הונגרית, ופוצ'יק סייר עימם בקונצרטים בפראג ובברלין, בהם הופיעו בפני קהל של למעלה מ-10,000 איש.

כניסת הגלדיאטורים, היצירה הכי מוכרת של יוליוס פוצ'יק. יצירה זו מוכרת ברחבי העולם.
המארש הפלורנטיני, מאת יוליוס פוצ'יק. בין יצירותיו המוכרות.

בשנת 1913 התיישב פוצ'יק בברלין ושם הקים להקה משלו וחברת פרסום מוזיקה כדי לשווק את יצירותיו. ההון שלו החל לדעוך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בעקבות המלחמה, כשלו עסקיו ופוצ'יק חלה. ב-25 בספטמבר 1916, נפטר יוליוס פוצ'יק בברלין בגיל 44. הוא נקבר בבית הקברות של וינוהראדי בפראג.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יוליוס פוצ'יק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה