יום שבתון
יום שבתון הוא יום שמרבית האוכלוסייה, או קבוצה מובחנת באוכלוסייה, אינה עובדת בו, עקב אירוע מיוחד שחל ביום זה.
האירוע בגינו הוכרז יום שבתון יכול להיות מסוגים שונים:
- חג דתי, שעל פי מצוות הדת מאמיניה נדרשים שלא לעבוד בו אלא להקדישו לציון החג.
- חג לאומי, שעליו מכריזה המדינה כיום שבתון.
- יום המוקדש למטרה חשובה, שראוי להשבית למענה את המשק. דוגמה לכך בישראל הם ימי הבחירות לכנסת, והבחירות לרשויות המקומיות המוכרזים כשבתון כדי לאפשר לפנות את בתי הספר מתלמידיהם לשם מיקום קלפיות, ולאפשר לאזרחים להצביע בנחת ואף להקדיש מזמנם לפעילות הקשורה בבחירות, כגון ישיבה בוועדת קלפי.
- יום לציון אירוע חד-פעמי רב חשיבות.
בקביעתו של יום שבתון שני מרכיבים:
- קביעת האוכלוסייה הפטורה מעבודה ביום זה או שאסור להעבידה ביום זה. במדינת ישראל אסור להעסיק יהודי בחגי ישראל (אלא בהיתר מטעם משרד התמ"ת) וכל התושבים פטורים מלעבוד ביום הבחירות לכנסת (למעט אלה שעבודתם חיונית לקיום הבחירות).
- קביעת התגמול שיינתן לעובדים שאינם עובדים ביום זה ולעובדים שבכל זאת יידרשו לעבוד ביום זה.
ימי שבתון בישראל עריכה
- שבת: יום אחד בשבוע
- ראש השנה: יומיים
- יום כיפור: יום אחד
- סוכות: יום אחד (ראשון של סוכות)
- שמחת תורה: יום אחד
- פסח: יומיים (ראשון ושביעי של פסח)
- יום העצמאות: יום אחד
- שבועות: יום אחד
- יום הבחירות לכנסת: יום אחד
- יום הבחירות לרשויות המקומיות (החל מ-2018): יום אחד
ישנן חברות המעניקות לעובדיהן יום חופשה מלא גם בערבי חג. בישראל, חגי ישראל, שעל פי ההלכה המלאכה אסורה בהם, הם ימי מנוחה ליהודים, בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה ופקודת סדרי השלטון והמשפט.[1] זכותו של עובד לשכר בימים אלה, אף שאינו עובד בהם, מופיעה בצו הרחבה.[2] חגים של בני דתות אחרות, שהם רשאים לראותם כימי מנוחה, מפורטים בהודעה שפרסמה הממשלה מכוח פקודת סדרי השלטון והמשפט.[1] בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה אחד במאי יום שבתון במפעלי ההסתדרות. כמו כן בשנת 2017 חוקקה כנסת ישראל את חוק יום הניצחון, לרגל ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. החוק מאפשר יום שבתון ב-9 במאי.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, באתר חילן
- ^ צו הרחבה - הסכם מסגרת, באתר חילן