יונתן זקס

הרב יעקב צבי [שם לועזי: ג'ונתן הנרי] זקס (הברון זקס ; באנגלית: Jonathan Henry Sacks, Baron Sacks;‏ 8 במרץ 1948 כ"ז באדר א׳ ה'תש"ח – 7 בנובמבר 2020 כ' בחשוון ה'תשפ"א) היה הוגה דעות יהודי-בריטי, כיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי בין 1991 ל-2013. ב-2005 הוענק לו תואר אבירות, וב-2009 צורף לבית הלורדים בתואר הברון זקס מאולדגייט. היה פעיל בדיאלוג בין-דתי בממלכה ועסק בחשיבותה של האמונה היהודית בעולם המודרני, נושא שעליו חיבר ספרים רבים. מאז פרישתו מתפקיד הרב הראשי הוא שימש כפרופסור בקינגס קולג' לונדון, באוניברסיטת ניו יורק ובישיבה יוניברסיטי.

יעקב צבי זקס
Jonathan Sacks

לידה	8 במרץ 1948 למבת', הממלכה המאוחדת
פטירה	7 בנובמבר 2020 (בגיל 72) כ' בחשוון ה'תשפ"א לונדון, הממלכה המאוחדת
כינוי	יונתן זקס
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	ישיבת עץ חיים (לונדון) קולג' גונוויל וקאיוס קינגס קולג' לונדון ניו קולג' Christ's College, Finchley
תקופת הפעילות	? – 7 בנובמבר 2020
מעסיק	אוניברסיטת אסקס, אוניברסיטת ניוקאסל, קינגס קולג' לונדון, אוניברסיטת מידלסקס
תפקידים נוספים	רב ראשי, חבר בית הלורדים
רבותיו	הרב נחום רבינוביץ'
rabbisacks.org
פרסים והוקרה	פרס גרומאייר (2004) פרס טמפלטון (2016) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן חבר במסדר האימפריה הבריטית דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיימברידג' דוקטור של כבוד מאוניברסיטת סנט אנדרוז דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גלאזגו דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בזל Knight Bachelor

קורות חייו

גדל בפינצ'לי שבלונדון, אנגליה, במשפחה יהודית-אורתודוקסית. אמו היא נכדת הרב אריה ליב פרומקין. למד בבית-הספר האנגליקני סט. מארי'ז הסמוך ובכרייסט'ס קולג'. הוסמך לרבנות בישיבת עץ חיים (לונדון) וב-Jews' College שבלונדון, שם למד אצל הרב נחום רבינוביץ'. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת קיימברידג' ודוקטורט מקינגס קולג' לונדון.

בין הדמויות התורניות שציין כמי שהשפיעו על אישיותו הוא מנה את הרמב"ם (שממנו "למד על חשיבות השילוב בין תורה למדע"), הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (שממנו "למד לא לפחד משום מחשבה שנמצאת בתרבות אחרת") ואת הרב מנחם מנדל שניאורסון (שבו ראה "מנהיג של מנהיגים").

הרב זקס החליף את הרב לורד יעקובוביץ בשנת 1991, כרב הראשי של בריטניה. הוא שם דגש בתפקיד זה על החינוך היהודי. ייעץ לג'ון מייג'ור, טוני בלייר וגורדון בראון. לרב זקס היו קשרים טובים גם בבית המלוכה הבריטי, בפרט עם צ'ארלס, נסיך ויילס (לימים מלך הממלכה המאוחדת). ביולי 2009 הוענק לו תואר הברון זקס מאולדגייט, והוענק לו מושב לכל חייו בבית הלורדים הבריטי.

הרב זקס הקפיד על שימור הקו האורתודוקסי של הרבנות הראשית הבריטית, אף שהדבר עלה לו בביקורת ובעימותים. ב-1997 החרים את הלווייתו של הרב הרפורמי והידוען הוגו גרין , אך הסכים להשתתף בטקס אזכרה לכבודו. במכתב לאב"ד לונדון הרב חנוך דב פאדווא הצטדק בטענה שבא להוקיר את "אותו האיש" כניצול שואה ולא כאיש דת, וכי צעדי פיוס כאלה נדרשו גם כדי למנוע מהרפורמים "מהרסי ומחריבי הדת" לתבוע עצמאות מהממסד בראשותו. המכתב הודלף לתקשורת ועורר שערורייה. במקרה נוסף, ב-2003, גיבה בית-כנסת בבורנמות' שמנע עלייה לתורה מלואיס ג'ייקובס – שסולק מק"ק כנסת ישראל ב-1961 באשמת כפירה בתורה מן השמים. ב-2002 כתב בספרו 'לכבוד השוני' כי "אלוהים דיבר אל האדם בשפות רבות, בנצרות לנוצרים ואסלאם למוסלמים". הדבר עורר ביקורת וחשש בקרב רבני ק"ק כנסת ישראל, ובדיון מיוחד במנצ'סטר הסביר זקס כי לא התכוון אלא לדברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א, הלכה ד') כי "וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח". המשפט הוסר במהדורה הבאה.

בשנת 2012 הודיע על פרישתו מתפקיד הרב הראשי של בריטניה. הרב אפרים מירוויס נבחר להחליפו.

אוניברסיטאות בעולם העניקו לרב זקס תואר דוקטור לשם כבוד, בהן: אוניברסיטת קיימברידג', גלאזגו, חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, מידלסקס , ישיבה יוניברסיטי, ליברפול וסנט אנדרו.

הרב זקס הרבה להיפגש עם אנשי דת ופוליטיקאים בעולם ושאף ליצור דו-שיח בין הדתות כמו גם בין מנהיגי העולם. הוא ראה את תפקידו כפילוסוף המעורב בחיי המעשה וביקש להביא לידיעת מנהיגי העולם את הגישה היהודית, כפי שהוא רואה אותה, לשאלות הפילוסופיות הגדולות, כמו גם לסוגיות המוסריות העומדות על סדר היום.

ב-2016 זכה בפרס טמפלטון , בסכום של מיליון דולר וחצי, על תרומה יוצאת דופן לממד הרוחני בעולם.

נפטר ב-7 בנובמבר 2020 כ' בחשוון ה'תשפ"א לאחר התמודדות עם מחלת סרטן.

הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

השקפתו

במפגש עם מנהיגים דתיים, הפורום הכלכלי עולמי 2009, מפגש שנתי

הרב זקס נחשב להוגה שדוגל בפתיחות תרבותית. הוא ביקר את הגישה החרדית המתבדלת מהעולם ומהתרבות הכללית. לדעתו לימוד מדעים חייב להשתלב עם לימוד התורה.

בין יסודות הגותו מנה את "היהדות כקול של התקווה בשיחה האנושית, בניגוד לשיח של הטרגדיה היוונית". את הדת הוא ראה כקריאה רדיקלית לאדם לקחת אחריות על הסובב ולא להיכנע לגורמים שרירותיים, דטרמיניסטיים או שלטוניים: "היחידים אינם חסרי אונים לנוכח כוחות אל-אישיים... אנו יכולים לשנות את עצמנו, ובאמצעות מערכות יחסים מיוסדות-ברית עם אחרים, אנו יכולים לשנות גם את העולם".

העיקרון השני שלו היה "הכבוד לשוני": היהדות היא הדת המונותיאיסטית היחידה שאינה טוענת למונופול על הדת, שנגזר ממנה יחס של דיאלוג עם זרמים אחרים. בספרו "לכבוד השוני", כתב על גירוש "השד האפלטוני", כלומר השתחררות המחשבה המערבית מהטענה שישנה אמת אוניברסלית אחת ושכל בני האדם זהים. לדעתו, מחשבה זו היא שעומדת בבסיסן של מלחמות הדת, הג'יהאד והאידאולוגיות הטוטליטריות, על כל הסבל הנורא שגרמו, והיא גם זו שעלולה להפוך את הגלובליזציה לתופעה המחסלת תרבויות מקומיות ומסורות ייחודיות.

העיקרון השלישי של הרב זקס היה חשיבות חיי הרוח. לדבריו, בניגוד לתפיסתו של ניטשה שצידד ברעיון העוצמה, היהדות עוסקת בעוצמת הרעיון. העם היהודי היה הראשון בהיסטוריה שהעניק חינוך לכל בניו, 1,800 שנה לפני שהרעיון הזה אומץ באנגליה (ראו תקנת יהושע בן גמלא).

עיקרון נוסף של הרב זקס היה האחריות היהודית לתיקון העולם כולו ומכאן גם החובה לחבר בין ההגות היהודית וההגות הכללית.

הרב זקס טען כי היהדות היא התרבות היחידה בהיסטוריה שתור הזהב שלה נמצא בעתיד ולא בעבר.

עמוס עוז אמר על הרב זקס כי הוא "אחד היהודים הבולטים ביותר בדור שלנו, לא רק בגלל ספריו הנפלאים, לא רק בגלל עבודתו הקשה כמנהיגם של רבים באנגליה ובהם גם לא יהודים, אלא בראש ובראשונה כי הוא אחד האנשים היחידים שמציעים לנו דיאלוג קשה".

בתקופת האינתיפדה השנייה העביר ביקורת פומבית על פעולות ישראל ביהודה ושומרון ובעזה. בריאיון שהעניק לעיתון "הגארדיאן" אמר ש"מתרחשים בגדה ובעזה דברים שכיהודי גורמים לי אי-נוחות רבה".

ספריו

הרב זקס חיבר כעשרים ספרים, שבהם הוא פורש השקפת עולם רחבה על תפקיד הדתות, הגלובליזציה, אתיקה ואחריות חברתית, עתידה של היהדות ועוד.

הוא הוציא תרגום ופירוש לסידור בהוצאת קורן.

• משבר וברית: מחשבה יהודית מודרנית ופוסט־מודרנית, תרגמה: שרה פרידמן, ירושלים: מאגנס, 2000
• ישראל – חלומות ומציאות: דו-שיח, בשיתוף עמוס עוז, רמת גן: המחלקה למדע המדינה של אוניברסיטת בר-אילן, 2002
• רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו: מורשת הדת העתיקה בעולם, תרגם: מנשה ארבל, ירושלים: שלם, 2007
• לכבוד השוני: כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות?, תרגם: צור ארליך, ירושלים: טובי, 2008, זוכה פרס גרוומאייר
• לרפא עולם שבור: החיים כקריאה לאחריות, תרגם: צור ארליך, ירושלים: טובי, 2010
• השותפות הגדולה: הדת, המדע וחיפוש אחר המשמעות, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2013
• פסח על שום מה?: הגדה של פסח בביאור ובתוספת מאמרים, תרגמה: ברוריה בן ברוך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2015
• לא בשם האל: אל מול האלימות הדתית, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2016
• שיג ושיח: קריאות חדשות בפרשת השבוע (שני כרכים), תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2017
• מועדים לשיחה: קריאות חדשות בחגי ישראל, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2019
• בלשון עתיד: חזון ליהודים וליהדות בתרבות הגלובלית, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2021
• רעיונות משני-חיים: קריאות חדשות בפרשת השבוע, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2021
• מוסריות: שיקום הטוב המשותף בעידן מפולג, תרגם צור ארליך, ספרי מגיד, קורן, 2022.

ספרים נוספים באנגלית

• Traditional alternatives: Orthodoxy and the future of the Jewish people, לונדון: מכללת היהודים, 1989
• Tradition in an Untraditional Age: essays on modern Jewish thought, הרטפורדשייר: ולנטין מיצ'ל , 1990
• The persistence of faith: religion, morality & society in a secular age, לונדון: וויידנפלד וניקולסון , 1991
• Arguments for the sake of heaven: emerging trends in traditional Judaism, מרילנד: ג'ייסון ארונסון , 1991
• One people?: tradition, modernity, and Jewish unity, לונדון: ספריית ליטמן לתרבות יהודית, 1993
• Will we have Jewish grandchildren?: Jewish continuity and how to achieve it, הרטפורדשייר: ולנטין מיצ'ל, 1994
• Community of Faith, לונדון: חלבן, 1995
• Torah studies: discourses by the Lubavitcher Rebbe Rabbi Menachem M. Schneerson, ברוקלין: קה"ת, 1996
• The Politics of Hope, לונדון: ג'ונתן קייפ , 1997
• Morals and markets: seventh annual IEA Hayek Memorial Lecture
  עם פרשנות מאת נורמן פ' בארי , רוברט דיווידסון ומייקל נובק , לונדון: המכון לעניינים כלכליים , 1999
• Celebrating Life: finding happiness in unexpected places, לונדון: פאונט, 2000
• The Chief Rabbi's Haggadah: Hebrew and English text (מאמרים ופירושים)
  עם תרגום ההגדה לאנגלית מאת הרב שלמה ריסקין, לונדון: הרפר קולינס, 2003
• The home we build together: recreating society, לונדון: רציפות , 2007
• The Koren mesorat harav siddur: nusah Ashkenaz (תרגום התפילות), עם פרשנות המבוססת על שיעורי הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
  NY: OU, ירושלים: קורן, 2011
• The Koren Siddur nusaḥ Sefarad (מבוא, תרגום ופירוש), ירושלים: קורן, 2015
• The Koren Siddur nusaḥ Ashkenaz (מבוא, תרגום ופירוש), ירושלים: קורן, 2015
• The Koren Siddur for Shabbat and Ḥagim (תרגום), ירושלים: קורן, 2015
• Covenant & Conversation: A Weekly Reading of the Jewish Bible, Leviticus-Numbers (Two volumes)
  NY: OU, ירושלים וקונטיקט: ספרי מגיד, קורן, 2015–2017
• Lessons in leadership: a weekly reading of the Jewish Bible, ירושלים וקונטיקט: ספרי מגיד, קורן, 2015
• The Koren ani tefilla Shabbat siddur (תרגום), עם פירוש מאת הרב ד"ר ג'יי גולדמינץ, ירושלים: קורן, 2016
• Essays on Ethics: A Weekly Reading of the Jewish Bible, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2016
• The Koren Rav Kook Siddur: with commentary based upon the teachings of Rabbi Avraham Yitzḥak haKohen Kook (תרגום התפילות), בתרגום ובעיבוד הרב בצלאל נאור, ירושלים: קורן, 2017
• The Koren shalem siddur (תרגום ופירוש), ירושלים: קורן, 2017
• Morality: Restoring the Common Good in Divided Times, ניו יורק: ספרים בסיסיים , 2020

לקריאה נוספת

• גלעד סרי-לוי, ‏ביקורת ספרים: לא נוכל, אבל לא יזיק לנסות, אקדמות כב (עמ' 235–240), ניסן ה'תשס"ט (2009)
• יאיר שלג, דיוקן – מקור ראשון, ממלכתי דתי: ריאיון עם רבה הפורש של הממלכה המאוחדת, באתר nrg‏, 7 בפברואר 2013
• אביתר לרנר, ‏הסיפור היהודי: הזהות היהודית בהגותו של הרב יונתן זקס, אקדמות לא (עמ' 59–73), אדר ב ה'תשע"ט (2019)
• נתנאל פישר, פרידה מהרב זקס: היהדות היא קריאה לקבל אחריות, ישראל היום, 8 בנובמבר 2020

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של יונתן זקס (באנגלית)

• יונתן זקס, ברשת החברתית פייסבוק
• יונתן זקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• יונתן זקס, ברשת החברתית אינסטגרם
• יונתן זקס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• יונתן זקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יונתן זקס (1948-2020), דף שער בספרייה הלאומית
• האתר של הרב זקס (באנגלית)
• Induction of the Chief Rabbi, סרטון משנת 1991 המתעד את בחירתו של הרב זקס, כולל טקס ההכתרה וראיון איתו
• אנשיל פפר, רב פעלים, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2007
• אריאל הורוביץ, בלי לערב פוליטיקה, שיחה בין הרב זקס לרב יובל שרלו, באתר המוסף של בית אבי חי, 19 בנובמבר 2013
• טלי פרקש, הרב הלורד ג'ונתן זקס: "החיבור בין פוליטיקה לרבנות בישראל - אסון", 2 ביוני 2015
• אריאל שנבל, מקור ראשון, הדת היא הפתרון: הרב שגילה את סוד השלום העולמי, באתר nrg‏, 27 במאי 2016
• מירון איזקסון, הרב יונתן זקס והשיחה היהודית הגדולה, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2020
• עידו פכטר, ‏דבק בעמו: הרב יהונתן זקס היה הרב הראשי של היהדות, בעיתון מקור ראשון, 11 בנובמבר 2020
• אנשיל פפר, מת רבה הראשי לשעבר של בריטניה, שהיה לנציג הרהוט ביותר של היהדות בתפוצות, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2020
• צביקה קליין, ‏הרב זקס כבש את העולם אך התקשה לפנות לישראלים בשפתם, בעיתון מקור ראשון, 14 בדצמבר 2020
• פרופ' יובל אלבשן, ‏פרופ' יובל אלבשן נפרד מיונתן זקס: הרב שהאמין באדם, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2020
• אנו - מוזיאון העם היהודי, עץ חיים שהתגלה בישראל מאוחר מדי: שנה למותו של יונתן זקס, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2021

ביקורת ספרים:

• רן בן־נון, תורת השלום, באתר ynet, 16 בפברואר 2009
• ניר מנוסי, עומק הסתירה, עומק החיבור: ביקורת על "השותפות הגדולה" מאת הרב יונתן זקס, בבלוג "הרהורי תשובה", 8 בנובמבר 2013
• צביה גרינפילד, איך אדם רציונלי במאה ה–21 יכול לאהוב את אלוהים, באתר הארץ, 14 במאי 2014
• גילי איזיקוביץ, בעקבות שורשי הפונדמנטליזם הדתי, באתר הארץ, 3 במאי 2016
• אושי דרמן, עץ החיים הגדול: שנה לפטירתו של הברון והרב יונתן זקס, בלוג באתר בית התפוצות, נובמבר 2021
• כל הכתבות על הרב זקס, באתר ערוץ 7