יוסיפון (ספר)

יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול. על פי החוקרים, חובר הספר או נערך בשנת 953 לספירה, באחת מערי דרום איטליה,[1] והוא עיבוד של התרגומים הלטיניים של כתבי יוסף בן מתתיהו (המכונה ביוונית: יוספוס), המכונים "פסאודו-הגסיפוס" (על שם שגיאת תעתיק שזיהתה את יוספוס עם הגסיפוס, אחד מההיסטוריונים הקדומים של הכנסייה שהעיבוד יוחס לו[2]), וליקוט של מקורות נוספים.

הספר מחולק לשישה ספרים, וכל ספר מחולק לפרקים. בסך הכל יש תשעים ושישה פרקים.

מקורותיו של הספר עריכה

המחבר האנונימי מציין כי הוא מעתיק מחיבוריו של יוסף בן מתתיהו, אותו הוא מכנה בשיבוש "יוסף בן-גוריון", ובכתבי היד המאוחרים שובשו דברי המחבר, והחיבור יוחס ל"יוסף בן-גוריון" עצמו (ובתולדות יהודי המרד הגדול בסוף ימי בית שני אכן היה מנהיג ששמו יוסף בן גוריון), ובשל כך המחבר אף זוהה במשך הדורות עם התנא רבי יוסי הכהן. מלבד התרגום לעברית נעשו בעריכת ספר יוסיפון מאמצים להתאים את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו לדברי חז"ל.

מטרת הספר עריכה

מטרת הספר היא סיפור מלחמות היהודים והרומאים ותולדות חורבן בית המקדש. לשם כך הביא הסופר סקירה היסטורית נרחבת מתולדות בני יפת בן נח לשמותיהם ולמקומותיהם, מלכות בבל ומפלתה, קורות בני ישראל וזרובבל, תולדות אלכסנדר מלך מוקדון ויורשיו עד לחורבן הבית בידי הרומאים.

היחס לספר עריכה

החיבור היה נפוץ בקרב חכמי אשכנז וצרפת, פרשני המקרא ופרשני התלמוד, ואף בקרב חכמים לא-יהודיים, וכבר בימי הביניים הוא תורגם לערבית ולשפת געז.

כמה עשרות שנים לאחר חיבורו, העתיק רבנו גרשום את הספר בכתב ידו, וישנם שלושה כתבי יד המבוססים על כתב יד זה.[3] מאוחר יותר השתמש רש"י בחומר שהגיע אליו דרך "יוסיפון" לצורך פירוש ספר דניאל ופירוש הגמרא.[4] גם בספרד (של המאה ה-12) שימש יוסיפון מקור עיקרי לחיבורו של אברהם אבן דאוד "תולדות מלכי ישראל", חלק מחיבורו ההיסטוריוגרפי 'דורות עולם'.

הרב דוד גנז, תלמידם של הרמ"א והמהר"ל, מסכם את ידיעות בני זמנו (המאה ה-16) על ספר יוסיפון:

"יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל ... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה."

"צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט

אמנם יש לציין, כי אף על פי כן - נראה שרבו המהר"ל לא ראה ביוסיפון מקור מחייב, ולא נמנע מלבקר את דברי יוסיפון על כך שכתב על טיטוס שאינו רשע ואף היה רחמן[5] ופקד על חייליו לא לשרוף את בית המקדש השני, ואילו לדעת המהר"ל טיטוס היה רשע גמור ואף אם אכן פקד לא לשרוף את בית המקדש - אין זה אלא מתוך רשעותו ורצונו לבזות את בית המקדש[6].

בזכות סגנונו הרבני, זכה הספר ללגיטימציה מסוימת כספרות יהודית מסורתית. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי מתאר ברשימת זיכרון ('בדרך רחוקה'. נכלל בזכרונותיו 'מערפילי הנוער') כיצד נחשף לספר יוסיפון בילדותו בעיירה יהודית מסורתית בתחום המושב, ועד כמה השפיע עליו הספר. ברדיצ'בסקי מצא בספר שבחים לגבורה הירואית של יהודים בקרב, ומצא בכך אנטיתזה לנטייה מסורתית של היהדות הרבנית ה'גלותית'. אולי כהד לכינויו של המחבר הימי-ביניימי או לדמות הגיבור בן התקופה המתוארת בספר (יוסף בן גוריון), החליט ברדיצ'בסקי המבוגר לעברת גם את שם משפחתו שלו ל'בן-גוריון'.

שינויים עריכה

אחרית גורלם של הסיקריים במצדה זכתה לתיאור שונה לחלוטין בספר יוסיפון מאשר ב"מלחמת היהודים" של יוספוס, והפסאודו-הגספוס של כתביו. יוספוס תיאר התאבדות המונית של מתבצרי מצדה, ולעומתו בחר מעבד היוסיפון לאמץ את המודל הקלאסי-יווני בתארו את אחריתם של נאמני אלעזר בן יאיר כמוות אציל של גיבורים בקרב בשילוב דימויים של פולחני קורבן מרטירולוגיים. בנוסף, ביוסיפון נפתח סיפור זה במילים 'ויהי אחר הדברים האלה...' הרומזות למעשה העקדה (בראשית כ"ב) הנפתח באלו המילים, הקשר שלא קיים בחיבורו של יוספוס[7].

הר יוסיפון נקרא כך על שם הספר.

מהדורות עריכה

הרב יהודה (ליאון) בן הרב משה (משקוני) התבסס על חמש מהדורות שונות של הספר, והשתדל ליצור מהם ספר מתוקן. ביניהן היו לדבריו מהדורות 'מקוצרות' מאת רבי שמואל הנגיד והראב"ד הראשון, מגדולי ספרד הקדומים, אך הוא העדיף ככלל את המהדורות הארוכות יותר, שנחשבו בעיניו מלאות. עם זאת, ייתכן שדווקא במהדורות הארוכות נוספו קטעים, ואילו המהדורות הקצרות קרובות יותר למקור. במהדורה זו חולק הספר לשישה חלקים, מה שכעדות הרב לא היה בחלק מכתבי היד שלפניו. כמו כן הוסיף הרב חלוקה לפרקים קצרים ביותר שלא התקבלה בהמשך.[8]

בראשית הדפוס יצא הספר בשלוש מהדורות:

בעת החדשה הוציא דוד פלוסר את הספר במהדורה מדעית אקלקטית המורכבת מליקוט קטעים שונים מכתבי יד שונים בשאיפה ליצור מסמך הקרוב ביותר לטקסט המקורי המשוער. שנתיים לפני שנסתיימה העבודה על המהדורה המדעית, נמצא כתב יד קדום של הספר הקרוב למהדורתו של פלוסר.

לקריאה נוספת עריכה

מהדורות
  •   ביבליוגרפיה של ספר יוסיפון ב"שרי האלף", באתר ויקיטקסט
  •   ספר יוסיפון, באתר ויקיטקסט
  • על הספר

    קישורים חיצוניים עריכה

      מדיה וקבצים בנושא יוסיפון בוויקישיתוף

    הערות שוליים עריכה

    1. ^ דוד פלוסר, יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, עמ' 79–80.
    2. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, תרגום: ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס, הוצאת כרמל, ירושלים 2009, עמ' 16 במבוא
    3. ^ דוד פלוסר, יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, עמ' 80.
    4. ^ דוד פלוסר, יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, עמ' 81.
    5. ^ יוסיפון פרקים עח, עט, פ ועוד
    6. ^ נצח ישראל פרק ה', באר הגולה באר ו' פרק י"ז, ובמקומות נוספים
    7. ^ יעל פלדמן, יוספוס או יוסיפון?, באתר הארץ, 16 ביולי 2010
    8. ^ הרב יהודה משקוני, "הקדמה", יוסיפון (באתר ויקיטקסט)