יוסי עטיה

יוסי עטיה
	יוסי עטיה
	יוסי עטיה
לידה	6 באוקטובר 1979 (בן 44)
סוגה מועדפת	סאטירה, קומדיה שחורה
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-2001
עיסוק	במאי, תסריטאי, שחקן, אמן
מקום לימודים	2004 - בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה; 2007 - תואר ראשון בספרות, אוניברסיטת תל אביב; 2010 - קורס משחק מול מצלמה אצל רות דייכס; 2015 - תואר שני בבימוי והפקה, בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב;
יצירות בולטות	2019 - נולדתי בירושלים ואני עדיין חי;
	פרופיל ב-IMDb

יוסי עטיה (נולד ב-6 באוקטובר 1979) הוא במאי, תסריטאי, שחקן ואמן ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

עטיה נולד וגדל בירושלים. בנעוריו למד בתיכון רנה קסין. בשנת 2004 סיים לימודי בימוי והפקה במסלול המלא בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ובשנת 2007 סיים לימודי תואר ראשון בספרות מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2010 למד משחק מול מצלמה אצל רות דייכס ובשנת 2015 סיים לימודי תואר שני בבימוי והפקה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

בין השנים 2008–2010 השנים עטיה לימד במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון. בין השנים 2007–2012 לימד קולנוע בתיכון עירוני א' בתל אביב. בשנת 2016 לימד דוקו-סאטירי בחוג לתקשורת במכללה למנהל.

קריירה עריכה

בשנת 2001 עטיה הקים ושיחק בקבוצת תיאטרון אימפרוביזציה שפעלה בתיאטראות פרגוד וקטרון בירושלים. בשנת 2010 יצר מופע קומי-אורבני בשם "מסטוץ לקשר" שהוצג בפסטיבל "תלוי במקום" בתל אביב והגיש פינה סאטירית בתוכנית "העולם הבוקר" עם אברי גלעד בערוץ 2.

בשנת 2018 הצטרף לצוות הכותבים של גב האומה.

יוסי עטיה ואיתמר רוז עריכה

יוסי עטיה ואיתמר רוז מתוך הסרט "שירותרום"

מתוך הסרט "דארפור"

בין השנים 2005–2010 עטיה עבד בשיתוף פעולה עם איתמר רוז, וביחד הם יצרו ושיחקו בכעשרים סרטי סאטירה קצרים^[1]. עם הבולטים שבהם ניתן למנות את ה"שירותרום", "מדינת ערב היהודית" ו"דרפור". הסרטים נוגעים בסוגיות חברתיות ופוליטיות במטרה לשפוך אור חדש על המציאות ועל נושאים מעוררי מחלוקת. הסרטים מנפצים טאבואים, מתמודדים עם נושאים כגון הומוסקסואליות, אבל, שכול, אונס, כיבוש, פיגועי התאבדות ומלחמת לבנון השנייה.

הסרטים הוקרנו בתחילה בבתי קפה, פאבים, מועדונים וגלריות, אך בהמשך הוצגו במוזיאונים ופסטיבלי קולנוע רבים; מרכז פומפידו, פריז; גלריית טייט, לונדון; פסטיבל הסרטים הבינלאומי של רוטרדם; המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון; מוזיאון חיפה ומוזיאון הרצליה. בנוסף, הסרטים הוצגו במסגרת סל תרבות בבתי ספר ברחבי ישראל^[2].

נולדתי בירושלים ואני עדיין חי עריכה

ערך מורחב – נולדתי בירושלים ואני עדיין חי

בשנת 2012 יצר עטיה סיור פרפורמטיבי בשם "מטראומה לפנטזיה", במסגרת "פסטיבל מתחת להר" בירושלים. הסיור נערך ברחוב יפו והתחקה אחרי פיגועי ההתאבדות שהתרחשו באזור בין השנים 2005–2010. הסיור תועד בסרטון קצר^[3] שזכה בתחרות הפיצ'ינג בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2015; הוא שימש בסיס לסרט קצר בן שמונה דקות בעל אותו שם שעטיה כתב וביים בשנת 2015^[4]^[5] והוקרן בפסטיבל לקולנוע יהודי במיאמי.

בשנת 2018 עטיה ודוד אופק זכו במענק הפצה מטעם החממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים של סם שפיגל^[6]^[7].

בשנת 2019 ביים עטיה ביחד עם דוד אופק סרט עלילתי באורך מלא שצמח מתוך הפרפורמנס והסרט הקצר. הסרט צולם בסגנון תיעודי בהשתתפות תיירים אמיתיים^[8]. עטיה כתב את התסריט ומשחק בתפקיד הראשי. הוא יוקרן בבכורה ארצית בפסטיבל הקולנוע ירושלים במסגרת התחרות לקולנוע ישראלי עלילתי^[9].

פילמוגרפיה עריכה

שנה	שם הסרט	תפקיד	הערות
2006	ילדים במלחמה	בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז)	צולם במהלך מלחמת לבנון השנייה. עטיה ורוז מבקרים בחוף הים כשהם מחופשים לילדים ומבקשים מאנשים שונים לגלם את הוריהם. "הילדים" שואלים את הוריהם שאלות בוטות בדבר הסיבות למלחמה וההצדקה לה.
2006	השירותרום	בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז)	הסרט מנסה להראות כיצד צה"ל, שמקבל את הנתח הגדול ביותר מתקציב המדינה, מקבץ נדבות מאזרחים קשי יום.
2006	הפצצה האיראנית	בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז)	יוסי עטיה ואיתמר רוז מתחזים לפקחי גרעין איראנים ויוצאים לדימונה כדי לבדוק האם לישראל יש נשק גרעיני.
	יום הזיכרון	בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז)	עטיה ורוז מציעים לעוברי אורח ברחוב הזדמנות להנציח עצמם בווידאו שישודר אם ייהרגו בפיגוע טרור.
	טילים על תל אביב	בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז)	במלחמת לבנון השנייה שיגר החזבאללה טילים לעבר מרכזה וצפונה של ישראל. עטיה ורוז צילמו מבזק חדשות המדמה נפילת טיל על תל אביב.
	מדינת ערב היהודית	בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז)	השנה היא 2020 וחלקו הארי של אזרחי ישראל ערבים. עטיה ורוז מבקרים בטייבה ומנסים להציג, ביחד עם אחיהם הערבים, חזון של מדינה יהודית-ערבית מאוחדת.
	אונס בחיל האוויר	בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז)	איתמר רוז ויוסי עטיה יוצאים לבדוק האם הציבור באמת מזועזע מפרשת אונס הקטינה בבסיס בדרום כפי שזה משתקף בתקשורת.
	דארפור	בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז)	רוז ועטיה בונים גדר תיל על חוף ימה של בת ים, הם משחקים ביחד עם עוברי אורח. חלקם מחופשים לפליטים סודניים המנסים לחצות את הגבול, בעוד אחרים מגלמים את דמותם של שומרי הגבול הישראלים.
2010	שלולית	בימוי, תסריט	סרט קצר, גבר צעיר במסיבת פורים מקבל שיחת טלפון שעומדת להרוס לו את הלילה.
2016	תחכמוני 9	בימוי, תסריט	סרט סרט תיעודי קצר על משפחת אמו
2015	נולדתי בירושלים ועדיין חי	בימוי, תסריט, משחק	סרט קצר, קומדיה שחורה אודות רונן מטלון, מדריך טיולים ירושלמי שמעביר את הסיור "מטראומה לפנטזיה" בעקבות פיגועי טרור ברחוב יפו.
2017	בית בגליל	משחק	בימוי: אסף סבן, משחק: אודי רצין, נועה קולר
2018	גב האומה	תסריט
2019	נולדתי בירושלים ואני עדיין חי	בימוי, תסריט, משחק	סרט עלילתי באורך מלא, פיתוח של הסרט הקצר.

לקריאה נוספת עריכה

Keren Goldberg, "Truth or Dare: The Politics of Parafiction Art", Department of Critical Writing in Art and Design, Royal College of Art, London, U.K.
Keren Goldberg, "The Melting Pot – Parafiction Art in Israel and Palestine", in JAWS: Journal of Arts Writing by Students, Vol. 1, Issue 1, pp. 139–142 (January 2015)
Sperber, David (ed.). "Fringes – Jewish Art as an Israeli periphery". Bar-Ilan University publishing. Jerusalem: Winter 2010.
Hagag, Guy. "Behind the mountain, second day: An obligatory tour in Jerusalem". Jerusalem Season of Culture. July 31, 2012.
Harris, Rachel S. and Omer-Sherman, Ranen (editors). "Narratives of Dissent: War in Contemporary Israeli Arts and Culture", Wayne State University Press, 2012.