יוסף מנדלביץ'

רב ישראלי

הרב יוסף מנדלביץ' (נולד ב-3 באוגוסט 1947, י"ז באב ה'תש"ז) הוא ר"מ לגמרא במכון מאיר ופעיל ציבור. התפרסם כאסיר ציון בברית המועצות בשנות השבעים והשמונים.

הרב יוסף מנדלביץ'
הרב יוסף מנדלביץ'
הרב יוסף מנדלביץ'
לידה 3 באוגוסט 1947 (בן 76)
ריגה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יוסף מנדלביץ' מתקבל בנמל התעופה בן-גוריון עם הגעתו לישראל, לאחר ששוחרר מהכלא בברית המועצות, 18 בפברואר 1981
יוסף מנדלביץ' לאחר שחרורו עם אביטל שרנסקי, רונלד רייגן וג'ורג' בוש בבית הלבן, 1986

ביוגרפיה עריכה

נולד בריגה שבלטביה למשה ואלה מנדלביץ[1]. בשנת 1966 הקים בברית המועצות ארגון יהודי מחתרתי שעסק בלימוד עברית ויהדות וערך ביטאון מחתרתי בשם "העיתון". בשנת 1967, במהלך טקס זיכרון לחללי השואה בטבח יער רומבולה, החליט לחזור בתשובה. על כך כתב בספרו "מבצע חתונה":

באותו רגע שמעתי את קול ה', שקרא לי לצאת לדרך. באה שעתי לקחת על עצמי את מילוי כל המצוות שנצטוו בני ישראל. מנדל [גורדין] הראה לי את הדרך בדוגמה ובמופת אישיים. עדיין הייתי רחוק מלהיות יהודי באמת, אך ביני לבין עצמי החלטתי לבחור בדרך הישר, והחלטתי זו התקבלה אצלי מתוך הכרה מלאה. וכך, מתוך תחושה פתאומית של זיקתי לעם ישראל הגעתי לידי הבנת זיקתי לה'.

יוסף מנדלביץ', "מבצע חתונה: מאבקו, מעצרו ושחרורו של אסיר ציון", ירושלים 1985, עמ' 31

בי"א בסיוון תש"ל, 15 ביוני 1970 היה שותף ב"מבצע חתונה" - ניסיון לחטוף מטוס קטן משדה תעופה על יד סנקט פטרבורג כחלק מהמאבק למען עלייה חופשית של יהודי ברית המועצות[2]. עם חברי הקבוצה נמנו סילבה זלמנסון ומארק דימשיץ[3]. חברי הקבוצה הואשמו בבגידה, אישום שדינו מוות. מנדלביץ' נידון ל-15 שנות מאסר. מאסרו הופחת לשתים-עשרה שנים במחנה סגור בהרי אורל[4], מתוכם היה כלוא בפועל כ-11 שנים. שלוש שנות מאסר שהה בתנאים מחמירים, משום ששמר מצוות. במהלך מאסרו, הוא שבת רעב 58 ימים[5][6]. בשנת 1980 אבד הקשר עמו למשך כשנה[7], לאחר שהשלטונות הסובייטים העבירו אותו לכלא אחר, שם לא היה לו קשר עם איש[8][9].

בכלא פגש מנדלביץ' לראשונה את נתן שרנסקי[10]. בפברואר 1981 הוא נלקח למרכז הק.ג.ב. במוסקבה, שם הודיעו לו כי איננו ראוי עוד לשאת אזרחות רוסית וכי הוא מגורש מהמדינה. מנדלביץ' עלה לישראל ב-18 בפברואר 1981[11]. בישראל פעל לשחרור אסירי ציון נוספים. לצורך זה נפגש עם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן ומנהיגים נוספים. בשנת 1986 עמד בראש הוועד הציבורי למניעת הסגרתו של ויליאם נקש לצרפת[12]. ב-1988 הקים יחד עם שרנסקי ארגון של יוצאי ברית המועצות בשם "הפורום הציוני"[13].

מנדלביץ' למד בישיבת מרכז הרב ובכולל "בית אריאל". הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאר ישוב הכהן. הוא התנדב לשרת בצה"ל.

ב-2004 היה בין מקימי מכון "לנדר" בירושלים. הקים מכון תעסוקה לעולים הכולל אולפן מתקדם לעברית וקורסים מגוונים להכשרה מקצועית של העולים. הקים יחידה למורשת ישראל ברדיו רק"ע ובערוץ 7 בשפה הרוסית.

השתתף במאבקים למען עם ישראל וארץ ישראל, בהם למען שחרור יונתן פולארד. ב-1995 נעצר בשל תפילה בהר הבית. חבר בהנהלת אלמגור - ארגון נפגעי טרור. חבר הוועד הפועל הציוני.

בדצמבר 2022 קיבל הרב מנדלביץ' את אות החוסן מהאקדמית חמדת (2022).[14]

חיים אישיים עריכה

מנדלביץ' הוא בעל תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל, ודוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי. פרסם ספר מחקרי אודות הקנטוניסטים.

נשוי לקטי לבית סרוסי, שהייתה פעילה במטה "שומר אחי אנוכי" מטעם ישיבת מרכז הרב, וכיום מרצה במסגרת מכון בנין שלם ומכון פועה, ואב לשבעה ומתגורר בירושלים.

ספריו עריכה

  • מבצע חתונה, סיפור חייו על מאבקו למען ציון, מאסרו ושחרורו. הוצאת כתר, ירושלים, 1985 (הספר בקטלוג ULI)
  • מקצה השמיים - שמירת תורה ומצוות בכלא הסובייטי. ירושלים, 2002
  • הקנטוניסטים - נערים יהודיים במוסדות הצבא הרוסי 1827–1856, תשע"א
  • בן חורין - שבי, אמונה וחירות בכלא הרוסי. הוצאת ספריית בית אל, 2018.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יוסף מנדלביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "אני רוצה לחיות" - זועק תושב ריגה במכתב לאו"ם, מעריב, 31 בדצמבר 1970
  2. ^   עופר אדרת, פרידה ממתכנן החתונה שלא המריאה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2015
  3. ^ שניים מנאשמי לנינגרד נידונו למוות, למרחב, 25 בדצמבר 1970
  4. ^ אברהם תירוש, אסיר יהודי במחנה פוטמה ערך ברית-מילה לעצמו ול-4 חבריו, מעריב, 16 בפברואר 1972
  5. ^ חודש ימים צמו אסירי ציון במחנה באורל, דבר, 28 ביולי 1974
  6. ^ א כנרתי, הוחמר מצב יוסף מנדלביץ, דבר, 23 במאי 1979
  7. ^ "עקבות מנדלביץ' נעלמו", מעריב, 18 באפריל 1980
  8. ^ יוסף וקסמן, יהודים ממוסקווה יצאו לחפש אסיר-ציון, מעריב, 14 במאי 1980
  9. ^ היכן אתה יוסף מנדלביץ?, מעריב, 17 בפברואר 1981
  10. ^ נתן שרנסקי, רק בצינוק הגולג, נתן שרנסקי הרגיש חופש, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2008
  11. ^ רוני אשל, יוסף מנדלביץ נשק את אדמת המולדת, מעריב, 19 בפברואר 1981
  12. ^ ויליאם נקש אסיר עברי, כותרת ראשית, 24 בספטמבר 1986
  13. ^ אריה בנדר, אהרן פריאל, ועד פעולה לפעילי העליה מבריה"מ, מעריב, 2 במאי 1988
  14. ^ "הסירובים לא חסמו אותי מלהגשים חלומות", באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2022