יו הופר
יו קולין הופר (באנגלית: Hugh Colin Hopper; 29 באפריל 1945 - 7 ביוני 2009) היה מוזיקאי, מלחין ובסיסט בריטי. הופר היה מהמוזיקאים הבולטים בסצנת הקנטרברי והיה חבר בלהקות Wilde Flowers, סופט מאשין ובלהקות רבות אחרות[1].
 | |
| לידה |
29 באפריל 1945 קנטרברי, קנט, אנגליה |
|---|---|
| פטירה | 7 ביוני 2009 (בגיל 64) |
| שם לידה | יו קולין הופר |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת  |
| תקופת הפעילות | 1963–2009 (כ־46 שנים) |
| עיסוק | מוזיקאי, מלחין |
| סוגה | רוק מתקדם, פיוז'ן |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | גיטרה בס |
| חברת תקליטים |
קולומביה רקורדס |
| http://www.hugh-hopper.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קריירה עריכה
התקופה המוקדמת עריכה
הופר החל את הקריירה שלו בשנת 1963 כאשר ניגן עם דייוויד אלן ורוברט ואייט בהרכב שנקרא The Daevid Allen Trio. בשנת 1964 ייסד ביחד עם אחיו, בריאן הופר, רוברט וויאט, קווין איירס וריצ'רד סינקלייר את להקת The Wilde Flowers, ועל אף שהלהקה לא הוציאה אלבום מעולם, היא נחשבת למייסדת זרם הקנטרברי, ואשר ממנה נולדו להקות סופט מאשין וקרוואן.
סופט מאשין (1968-1972) עריכה
בתחילה, תפקידו של הופר בלהקה היה מנהל הלהקה, למרות שהשתתף בהלחנת חלקים מהאלבום הראשון The Soft Machine, ואף ניגן בבס בשיר אחד. בשנת 1969 הוא צורף כחבר ללהקה באלבומה השני, Volume Two, והשתתף ביחד עם וויאט ומייק רטלדג' בהקלטות אלבום הסולו הראשון של סיד בארט, The Madcap Laughs. הופר המשיך כבסיסט וכמלחין בלהקה עד לשנת 1973, במהלך תקופתו בלהקה התפתחה הלהקה מסגנון של פופ פסיכדלי לסגנון של פיוז'ן ג'אז אינסטרומנטלי. בשנת 1972, מעט לפני עזיבתו את הלהקה, הקליט הופר את אלבום הסולו הראשון שלו אשר נקרא 1984 (על שם ספרו של ג'ורג' אורוול), אשר היה אלבום ללא שאיפות מסחריות בו הוא השתמש בטכניקות של לולאות מוזיקליות בסרט מגנטי.
1973 - 2009 עריכה
לאחר עזיבתו את סופט מאשין, ועד לסוף שנות השבעים עבד הופר עם אמנים רבים כסטומו ימשטה היפני, קרלה בליי, להקת גילגמש ועוד. בשנות השמונים לקח הופר הפסקה מנגינה ויצירה, אך חזר כעבור כשנתיים. באמצע שנות השמונים ניגן עם חבורה של מוזיקאים הולנדים בהרכב אשר נקרא Hopper Goes Dutch, אך לאחר הצטרפותו של הגיטריסט הצרפתי פטריס מאייר שונה שמו של ההרכב ל-the Hugh Hopper Franglo-Dutch Band. במקביל לכל זאת, לא זנח הופר את קריירת הסולו שלו, והמשיך להקליט אלבומים במהלך כל אותה התקופה.
מותו עריכה
הופר אובחן כחולה במחלת הלוקמיה ביוני 2008, והחל לקבל טיפולי כימותרפיה. לאור מצבו הבריאותי, ביטל הופר את סבב ההופעות המתוכנן שלו.
הוא נישא לשותפתו לחיים, כריסטין, ב-5 ביוני 2009, וכעבור יומיים, ב-7 ביוני 2009 נפטר[2].
אלבומי סולו עריכה
- 1973: 1984
- 1976: Cruel But Fair
- 1977: Hopper Tunity Box
- 1978: Soft Head - Rogue Element
- 1979: Soft Heap
- 1980: Two Rainbows Daily
- 1985: Mercy Dash
- 1985: Monster Band
- 1989: Alive
- 1991: Meccano Pelorus
- 1993: Hugh Hopper and Odd Friends
- 1993: Short Wave Live
- 1994: A Remark Hugh Made
- 1994: Hooligan Romantics
- 1995: Carousel
- 1995: Caveman Hughscore
- 1995: Adreamor
- 1996: Somewhere In France
- 1996: Bracknell-Bresse Improvisations
- 1996: MASHU - Elephants in your head?
- 1996: Best Soft (compilation)
- 1997: Huge
- 1997: Highspot Paradox
- 1998: Different
- 1999: Delta Flora
- 2000: Cryptids
- 2000: Parabolic Versions
- 2002: Jazzloops
- 2003: In a Dubious Manner
- 2004: The Stolen Hour
- 2007: Soft Mountain
- 2007: Numero D'Vol
- 2008: Dune
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של יו הופר
יו הופר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יו הופר, באתר AllMusic (באנגלית)
יו הופר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יו הופר, באתר Discogs (באנגלית)
יו הופר, באתר Songkick (באנגלית)- יו הופר, באתר SecondHandSongs
.svg){kind=logo}
