יחזקאל הטרגיקן

יחזקאל הטרגיקן (ביוונית: Ἐζηκιῆλος, אזקיאלוס) היה מחזאי יהודי שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה. נראה שהיה מעורה בתרבות ההלניסטית אך שמר על יהדותו. מכל מחזותיו נשתמרה רק טרגדיה אחת, "יציאת מצרים" (Exagoge ביוונית), וגם זו ידועה לנו מקטעים (פרגמנטים) ספורים בלבד, שהובאו בכתביהם של סופרים נוצרים.

המחבר

מעט מאוד ידוע לנו קורות חייו. החוקרים מעריכים שהוא חי במאה הראשונה או השנייה לפני הספירה. רובם מעריכים שהוא פעל באלכסנדריה אשר במצרים. אין הוכחה מוחלטת על היותו מעיר זו אך היות שאלכסנדריה בתקופתו הייתה מרכז התרבות ההלניסטית וגם מרכז יהודי, ולאור הידע של יחזקאל בתרבות היוונית, ההשערה של היותו מאלכסנדריה אינה מופרכת.

ברור שהיה אדם משכיל שידע עברית ויוונית והכיר את מבנה וטכניקת הכתיבה של הטרגדיה היוונית. ביצירתו ניתן למצוא השפעות של סופרים יוונים רבים ובעיקר השפעתו של אויריפידס. כמו משכילים יהודים אחרים מאלכסנדריה הוא היה אדם מאמין המעורה בתרבות זמנו. דבר זה איפשר לו להעלות מחזה יהודי על במה (דבר לא מקובל ביהדות), על נושא מהתורה, ואף לעלות לבמה את קולו של אלוהים עצמו. ברורה מאוד גם ידענותו בטקסט המקראי ובמדרשים שכבר היו קיימים בזמנו.

"יציאת מצרים"

ערך מורחב – יציאת מצרים (מחזה)

כנראה שיחזקאל כתב כמה מחזות, היות שאאוסביוס מכנה אותו בספרו - "מחבר הטרגדיות היהודיות", אולם אף אחד מהם לא שרד עד ימינו. על מחזהו "יציאת מצרים" אנו יודעים היות שחלק ניכר ממנו מצוטט בכתביהם של הסופר ההלניסטי אלכסנדר פוליהיסטור (המאה ה-1 לפנה"ס) בספרו "על היהודים" ובספר החשוב "הכנה לבשורה" (תחילת המאה ה-4) של אב הכנסייה אאוסביוס. דרכם הגיעו לידינו 269 שורות של המחזה, המאוגדות במספר פרגמנטים. כמות גדולה זו של שורות מאפשרת לבנות את השלד העיקרי של המחזה ולשער גם חלק גדול מהקטעים החסרים. המחזה חובר ביוונית וסגנונו נעשה על פי מתווה הטרגדיה היוונית המקובלת. ישנו ויכוח בין החוקרים לגבי מהות הקהל לו נועדה טרגדיה זו ומטרת הכתיבה. הדעות נחלקות:

• יש הסוברים שהמחזה נכתב עבור קהל יווני ומטרתו הייתה תעמולתית - להכיר להם חלק מההיסטוריה היהודית הקדומה ולהראות להם את גדולתה של הדת היהודית ואת גבורתו של העם ומנהיגיו.
• יש הסוברים שהמחזה נכתב לקהל יהודי במטרה דידקטית, כדי להזכיר היסטוריה מפוארת מהעבר וגם כדי לצאת נגד הסכנה של משיכה אל הדתות הפגניות.
• אחרים טוענים שהמחזה נועד לקהל מעורב ועל כן יחזקאל נמנע מחלקים מסוימים מתולדות משה העלולות להעליב קהל יווני ומצרי וגם קהל יהודי.

המחזה מתאר את יציאתם של בני ישראל מעבדות לחירות באופן נאמן למסופר במקרא, בליווי תוספות בדבר ציפור פלא המופיעה במדבר ותיאור חלום שפקד את משה רבנו.

עד כה לא ידועים מלבדו מחזות נוספים שחוברו על ידי יהודים בעת העתיקה, אולם ניתן לראות אותו כחלק מחיבורים רבים שכתבו יהודים באותה תקופה, למשל כתבי פילון האלכסנדרוני, וחזיונות הסיבילות.

בשנת 1948 תורגם המחזה לעברית על ידי שלמה שפאן, תרגום מחורז, נאמן למקור.

לקריאה נוספת

• Jacobson, Howard, The Exagoge of Ezekiel, Cambridge University Press, 1983

• יהושע גוטמן, הספרות היהודית-ההלניסטית, ירושלים : מוסד ביאליק, תשכ"ג, כרך ב, עמודים 66 - 69.
• ד"ר תמר קדרי, עיצובו של מנהיג: חינוכו של משה, מכון שכטר למדעי היהדות, www.schechter.ac.il.
• יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, גם כך לא כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים 2004. פרק טז' 'אבי נתן אותי לאישה לזר הזה': קורות משה ויציאת מצרים במחזה יציאת מצרים ליחזקאל הטראגיקן, עמ' 191-182.

קישורים חיצוניים

• יחזקאל, בלקסיקון לביוגרפיות ולמיתולוגיה של יוון ורומא (באנגלית)
• כתבי יחזקאל הטרגיקן בפרויקט בן-יהודה
• יציאת מצרים (ארכיון), תרגום מלא, באתר של שמעון בוזגלו
• יחזקאל הטרגיקן, מחזאי (המאה ה-2 לפנה"ס), דף שער בספרייה הלאומית