ויקיפדיה

יחידות מידה עות'מאניות

יחידות מידה עות'מאניות מסורתיות היו נהוגות באימפריה העות'מאנית בשנים 1299–1923. בארץ ישראל נהגו המידות הללו באופן רשמי בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל בשנים 1517‏-1917. אולם גם לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתקופת המנדט הבריטי, המשיכו ונהגו חלק מן המידות והמונחים העות'מאניים במשא ומתן ובשווקים באזורי השליטה העות'מאניים לשעבר, ובכלל זה בארץ ישראל.

האימפריה העות'מאנית, 1481–1683

אורך עריכה

א עריכה

מונח טורקית טורקית עות'מאנית ערבית פרסית ושפות נוספות אנגלית ערך המידה ומשמעויות נוספות
אֶנְדָאזֶה endaze‏
תעתיק טורקי: אֶנְדָזֶה		 اندازه . מקורה בפרסית:
اندازه, היגוי מקורב: אַנְדָאזֶה. יש לה ולמילה מקור אטימולוגי משותף עם המילה "הנדסה" בפרסית תיכונה		 ell ‏ מידת אורך של 65 ס"מ; בהשאלה: מידה.
אַרְשִׁין / אַרְשׁוּן ‏arşın‏
תעתיק טורקי מקורב: אַרְשִׁין		 ׁآرشین / آرشون . מקורה בפרסית תיכונה:
אָרִישְׁן: מרפק, אמה. לשם השוואה, ارش (אָרָשׁ) בפרסית חדשה ו־arış בטורקית משמען "אמה", הן במובנה האנטומי, הן כיחידת מידה		 ell יש להבחין בין "מידות שוּק" (çarşı ölçüleri) ו"מידות אדריכליות" (mimar ölçüleri); ארשין אחד מציין אורך של כ־68 ס"מ במידות שוק, וכ־76 ס"מ במידות אדריכליות.
משמעויות נוספות:
  1. מוטת זרועות.
  2. צעד רחב.
אסקי מיל ‏eski mil‏
תעתיק טורקי: אֶסְקִי מִיל‏		 اسکی میل . מטורקית: eski (ישן) וצרפתית mille (אלף), מלטינית: אלף (צעדים) ‏ old mile מילולית: "מיל ישן"; כ־1894 מטר, או 5000 אָיָק (ayak), "רגל".

ב עריכה

מונח טורקית טורקית עות'מאנית ערבית פרסית ושפות נוספות אנגלית ערך המידה ומשמעויות נוספות
בֶּרִיד או מֶנְזִל ‏berid
תעתיק טורקי: בֵּרִיד
menzil
תעתיק טורקי: מֶנְזִיל		 بريد

منزل		 بَرِيد (בָּרִיד: דואר)
مَنْزِل (מַנְזִל: דירה, מעון)		 . ‏range‏ בריד: מידת אורך של 12 מיל, השקולה ל־30,900 ארשין, או 22.74 קילומטר. המונח שימש במגוון מובנים כגון: פרש, נושא דואר רכוב, שליח, רץ, מסמכים שהופקדו בידי שליחי דואר ודואר רשמי. נוסף על כך ציין המונח את המרחק בין שתי תחנות דואר, שהיו פזורות לאורך הדרכים שהובילו לערים השונות. לתחנות אלה הוקצו בהמות לנשיאת הדואר.[1]
מנזיל: מונח חלופי לבריד. מובניו:
  1. אכסניה, פונדק דרכים או מקום אירוח לחניית לילה.
  2. המרחק בין שני מקומות אירוח לחניית לילה.
  3. דרך של מסע בן יום.
  4. בעגה הצבאית: טווח, למשל של קליע תותח.
  5. בעגה הצבאית: מכלול תפקידי העורף.
  6. ח'אן או פונדק דרכים, שהשיירות ונושאי הדואר הרכובים נהגו לפקוד לשם מנוחה או החלפת סוסיהם.
  7. מרחק מעופם של חצים בתחרויות קליעה.[2]

ז עריכה

מונח טורקית טורקית עות'מאנית ערבית פרסית ושפות נוספות אנגלית ערך המידה ומשמעויות נוספות
זִירַא zirâ, תעתיק טורקי: זירה או זירא ذراع ערבית: ذِرَاع (זרוע, אמה); היגוי: דִ'רַאע . .
  1. יחידת אורך בשיעור של 75–90 ס"מ, המרחק שבין המרפק לקצה האמה.[3]
  2. על פי החוקר ישעיהו פרס בראשית המאה ה-20 הד'רע היא 75 ס"מ בקרקעות; 66.67 ס"מ באריגים.[4][5]
  3. במאה ה־20 ציינה מידה זו גם שני אורכים אלו: 68 ס"מ בטקסטיל, כ־75.8 ס"מ בקרקע חקלאית.[6]
    למובנים אלה ראוי להוסיף את המונחים העות'מאניים הבא:
  4. zîrâ-ı a'şârî, המונח שציין את המטר, בעת שהארשין עוד רווח בשימוש.[7]
  5. ziri-i âmme, או zirâ-i mi'mârî, "זירה אדריכלית", או "זירת הבנאים", השקולה לארשין אחד במידות אדריכליות, כ־76 ס"מ. שימשה בנאים אומנים ונגרים של שלדי עץ לבניינים.[8]
  6. zirâ-i kirbâsî (ובמובן זהה, zirâ-i kisrâ), בתרגום חופשי: "זירת אריגים", מהמילה הפרסית کرباس (כַּרְבָּאס): אברזין, קנבס, אריג גס, מידת אורך של 28 פרמק (להלן), קרי כ־88 ס"מ. שימשה בבדים ובאריגים.[9]
  7. zirâ-i mesaha, מערבית مِسَاحَة (מִסַאחַה): מדידת קרקעות, שטח, מידת אורך לקרקעות.

ה-ר עריכה

מונח טורקית טורקית עות'מאנית ערבית פרסית ושפות נוספות אנגלית ערך המידה ומשמעויות נוספות
האט hat‏, תעתיק: הָט خط خطّ ("קו" ומובנים נוספים); הגייה: חַ'טּ . line ‏ מידת אורך של 2.63 מ"מ; החלק ה־12 של פַּרְמָק, להלן.
מֶרְהַלֶה ‏merhale‏, תעתיק: מֶרְהָלֶה ‏ مرحله مَرْحَلَة (מַרְחַלַה); שלב, דרגה,
המרחק שעובר הנוסע ביום אחד[10]‏		 . stage, phase‏
  1. 45.480 ק"מ, שהם שני בריד.
  2. כל אחד מהמקומות שיש לעבור כדי להגיע למחוז החפץ, מנזיל.
  3. המרחק שאפשר לגמוא במסע בן 8 שעות[11]‏.
נוֹקְטַה ‏nokta‏ نقطه نُقْطَة (נֻקְטַה); נקודה . dot ‏ מידת אורך של 0.219 מ"מ‏. מילולית: נקודה.[12]
פַּרְמָאק / פַּארְמָק ‏ parmak‏, תעתיק: פַּרְמָק پرماق, پارمق, או پرمق . . finger ‏מילולית: אצבע; מידת אורך של 3.157 ס"מ, שהם 12 האט, והחלק ה־24 של ארשין אדריכלי.
קוּלָאץ' ‏kulaç‏; הגייה: קוּלָץ' قولاچ . . fathom ‏ 1.8288 m) 6.000 ft)
קֶרָּאבּ או קִירָאבּ ‏kerrab or kirab‏ کراخ . . . ‏ מידת אורך של 4.28 ס"מ, החלק ה־16 של ארשין.
רוּבּוּע או אוּרוּבּ ‏rubu or urup‏ ربع(רובו); اوروب (אורוב) . . . ‏ 8.50 cm) 3.35 in) ‏ = 2 kerrab

שטח עריכה

מונח טורקית טורקית עות'מאנית ערבית פרסית שפות נוספות אנגלית ערך המידה ומשמעויות נוספות
דונם dönüm,
תעתיק טורקי: דוֹנוּם		 دونم . . ‏ dunam ‏ בשם זה השתתפו לפחות מספר יחידות שטח, באתרים ובתקופות שונות; בראשיתה, ציינה יחידת הדונם קרקע שאפשר לחורשה ביום אחד באמצעות צמד שוורים (לפי ההרגשה של האדם הסביר) בהמשך היא נמדדה במדויק, אולם בשם דונם השתתפו מספר מידות, בהן יחידת שטח הידועה 1000 מ"ר
דונם טורקי ישן dönüm,
תעתיק טורקי: דוֹנוּם		 دونم . . ‏ (dunam (old ‏ יחידת שטח 919 m2) 9,890 sq ft)
דונם טורקי חדש dönüm,
תעתיק טורקי: דוֹנוּם		 دونم . . ‏ (dunam (big ‏ יחידת שטח 2,720 m2) 29,300 sq ft)

נפח עריכה

מונח טורקית טורקית עות'מאנית ערבית פרסית שפות נוספות אנגלית ערך המידה ומשמעויות נוספות
שִׁינִיק ‏şinik‏; הגייה: שִׁינִיק شینیک . . peck .
קִילֶה ‏(kile (İstanbul‏ كيله . . bushel, בושל ‏ = 4 şinik

משקל עריכה

א-ב עריכה

מונח טורקית טורקית עות'מאנית ערבית פרסית שפות נוספות אנגלית ערך המידה ומשמעויות נוספות
אוקה okka اوقّه, اوققه, או قیه . اوقيّة, היגוי: אוקיה oka יחידת משקל רשמית באימפריה העות'מאנית;
על פי ישעיהו פרס, בארץ ישראל בראשית המאה ה-20, 1 אוקה שווה 400 דרהם, או 1.28 ק"ג; ו-78 אוקה שווה 100 ק"ג[13]
אוקה . . . . . האוקיה הסורית הייתה שקולה ל־320 גרם בקירוב, ושוות ערך לליברה הרומאית ולליטרה של התקופה הביזנטית.
האוקה הייתה שקולה לאוקיה עד שנת 1500. בשנת 1680 נזכרה כיחידת משקל בערך של 1400 גרם, ובשנת 1900 כיחידת משקל בערך של 1283 גרם[14]
אוּקִיֶּה اوقيّة, היגוי: אוקיה . . . . . בראשית שנות העשרים של המאה ה-20, בארץ ישראל: אוקיה שוותה 240 גרם; בלבנון שוותה 213.7 גרם
בטמאן ‏batman‏ بطمان . . . ‏ 7.697 kg) 16.97 lb)‏ = 6 okka

ד-ס עריכה

מונח טורקית טורקית עות'מאנית ערבית פרסית שפות נוספות אנגלית ערך המידה ומשמעויות נוספות
דִירְהֵם drachma درهم . נלקחה מהמילה הפרסית: درهم, היגוי: דֶרְהָם; אשר נשאלה מיוונית עתיקה: δράχμα (היגוי: דרכמה)
  1. חופן, מלוא היד.
    מספר יחידות משקל השתמשו בשם זה:
  2. יחידת משקל.
  3. מטבע כסף - דרכמה - שהייתה נהוגה ביוון העתיקה
 dirhem יחידת משקל (או יחידת מסה), שוות ערך ל־3.207 גרם, ולחלק ה־400 של אוֹקָּה
טַבָּה . . . . . יחידת משקל של תוצרת חקלאית: מידת התבואה; שווה 4 סאות, כל סאה שווה 2 רוטל[4]
מִיסְקָאל ‏miskal‏ مثقال . . . ‏ 4.81 gr)0.312 g) ‏ = 1.5 dirhem
צֶ'קִי ‏çeki‏; הגייה: צֵ'קִי چکی . . . ‏ שווה 4 קנטר

ק עריכה

מונח טורקית טורקית עות'מאנית ערבית פרסית שפות נוספות אנגלית ערך המידה ומשמעויות נוספות
קִירָאט / קֵרָאט ‏kırat‏ . قيراط . ‏carat‏ .
קַנְטָאר / קִנְטָאר ‏kantar‏
قنطار . . weighbridge יחידת משקל: ‏ 56.449 kg) 124.45 lb)‏1 קנטר שווה 100 רוטל, או 225 אוקה, או 288 ק"ג, וזאת במרכז הארץ, ואילו בצפונה, בחיפה, ביירות ודמשק, היה שווה הקנטר 200 אוקה ו-256 ק"ג[15]
רוטל . . رطل . . יחידת משקל: 100 רוטל שווה 225 אוקה, או 288 ק"ג, או 1 קנטר

מונחים שהיו מקובלים ביישוב היהודי בארץ ישראל[16] עריכה

מונח טורקית טורקית עות'מאנית ערבית פרסית שפות נוספות אנגלית ערך המידה ומשמעויות נוספות
ליטרה . . . . . .
סאה . . . . . .
ג'רה cerre
תעתיק טורקי: גֵ'רֶה		 جره . جَرَّة . בעברית: כד או כוס, בחלק מהמקרים העשויים חימר או חומר; יחידת נפח של נוזלים, בעיקר שמנים: "ג'רה אחת מכילה 5 רוטלים; בערך 3 ליטראות כל אחד".

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ישעיהו פרס, ארץ-ישראל: ספר-המסעות, ירושלים, ברלין, וינה, הוצאת בנימין הרץ, תרפ"א-1921.
  • שמעון רובינשטיין, מטבעות, מידות ומשקלות: מראשית המאה ה-19 ועד לתקופת המעבר מהשלטון הטורקי לבריטי בארץ ישראל, ירושלים: (בהוצאת המחבר), 1997.
  • שמעון רובינשטיין, המשבר המוניטרי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, ירושלים: (בהוצאת המחבר), 2008.

מילונים עריכה

  • מילון לטורקית עות'מאנית מאת Prof. Dr. Mehmet KANAR
  • Dictionnaire turc-français par Charles Barbier de Meynard, 1881, E. Leroux.
  • Kamus-i Firansavi: Dictionnaire turc-français, Şemseddin Sâmî, 1883, Imprimerie Mihran.

קישורים חיצוניים עריכה

  • איילון ושנער, מילון ערבי־עברי, מהדורה מקוונת
  • יחידות מידה עות'מאניות (בטורקית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Haberleşme Hizmetleri ve Osmanlı Devleti'nde Ulak Organizasyonu, Yrd. Doç. Dr. Faris Çerçi‏
  2. ^ מילון המוסד ללשון הטורקית
  3. ^ מילון לטורקית עות'מאנית מאת Prof. Dr. Mehmet KANAR.
  4. ^ 1 2 ישעיהו פרס, ארץ-ישראל: ספר-המסעות, עמ' 8.
  5. ^ ‏ zirah, באתר sizes.
  6. ^ ראו:‏ zirah, באתר sizes.
  7. ^ ראו: תרגום, באתר e-tarih.
  8. ^ ראו: מידע, באתר imanveislam.
  9. ^ ראו: תרגום, באתר imanveislam.
  10. ^ ראו: [1], באתר arabdictionary.
  11. ^ http://tdkterim.gov.tr/bts/
  12. ^ בהקשר הארצישראלי, ובשימוש השלטוני והעממי המילה נוקטה תורגמה לעברית היישובית ל"נקודת התיישבות", או תחנת משמר או משטרה, בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל, וגם לאחר מכן, בתקופת המנדט הבריטי.
  13. ^ ישעיהו פרס,ארץ-ישראל: ספר-המסעות, עמ' 8.
  14. ^ על פי המילון המקוון לאטימולוגיה טורקית.
  15. ^ בכך תיפקד שער יחידת המשקל המשתנה כשער של מטבע, ומחיר הסחורות היה גבוה יותר: ראו: ישעיהו פרס, ארץ-ישראל: ספר-המסעות, עמ' 8.
  16. ^ ישעיהו פרס, ארץ-ישראל: ספר-המסעות, עמ' 8.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחידות_מידה_עות%27מאניות&oldid=35860500"